ביטוח לאומי טען כי עובדת לא רכשה תקופת אכשרה המקנה לה זכאות לדמי לידה כנדרש בסעיף 49(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 וזאת בשל העובדה כי לא התקיימו יחסי "עובד-מעביד" בינה לבין החברה בתקופה הנטענת, אלא לכל היותר עסקינן בעזרה משפחתית של העובדת בעסק בעלה. להלן פסק הדין: פסק - דין 1. הנתקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובעת, גב' שרון נאור, לבין חברת ח.ל. קפה בע"מ (להלן- החברה), אשר בעל מניותיה ומנהלה הוא בעלה של התובעת, מר חגי נאור (להלן - חגי), והאם זכאית התובעת לדמי לידה; אלו הן השאלות העומדות לפתחנו. 2. בתאריך 8/12/2003 ילדה התובעת את ילדה השלישי. 3. תביעתה של התובעת לדמי לידה מיום 22/3/2004 (מוצג נ/1), נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד), מן הטעם שלא התקיימו יחסי עובד-מעביד בינה לבין החברה בתקופה זו (ראו מכתב הדחייה מיום 19/8/2004). משכך, הגישה התובעת לבית הדין ביום 10/2/2005 את התביעה שבפנינו. 4. התובעת טוענת, כי בינה ולבין החברה התקיימו יחסי "עובד-מעביד" בתקופה שמיום 1/9/2003 ועד ליום 4/12/2003 וכי בגין תקופה זו שולמו עבורה דמי הביטוח ומשכך זכאית היא לדמי לידה. מנגד טוען הנתבע, כי התובעת לא רכשה תקופת אכשרה המקנה לה זכאות לדמי לידה כנדרש בסעיף 49(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי או החוק), וזאת בשל העובדה כי לא התקיימו יחסי "עובד-מעביד" בין התובעת לבין החברה בתקופה הנטענת, אלא לכל היותר עסקינן בעזרה משפחתית של התובעת בעסק בעלה. הנתבע מבקש להסתמך על הדברים אשר ציינה בהקשר זה, גב' מרי ברלין, עובדת החברה, בהודעתה לחוקר הנתבע (מוצג ת/4). 5. בענף הביטוח הלאומי, קירבה משפחתית אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד מעביד. יחד עם זאת, כאשר הצדדים הטוענים ליחסי עבודה, הם קרובי משפחה, הלכה פסוקה היא כי בית הדין בוחן בקפידת יתר את טיבם של היחסים שנוצרו; האם בפניו מערכת יחסים התנדבותית, המגלמת בתוכה עזרה משפחתית, או שמא נוצר בין בני המשפחה קשר חוזי המסדיר מערכת של חובות וזכויות. עמד על כך כבוד הנשיא אדלר בפרשת אורלי יהלום (עב"ל 20105/96 אורלי יהלום - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לו 603, 616): "בענף הביטוח הלאומי, קירבה משפחתית - ולו קירבה בין הורים וילדים - אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד מעביד. המניע לבחירת העובד, בין אם הוא מניע עיקרי או משני, אינו קובע לעניין קיומם של יחסי עובד מעביד. מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה, היא היא הקובעת לעניין זה (דב"ע לג/108-0 המוסד לביטוח לאומי - כץ, פד"ע ה 31). עם זאת, כאשר הצדדים הטוענים ליחסי עבודה הם קרובי משפחה, הלכה פסוקה במשפט הביטחון הסוציאלי היא, כי בית הדין בוחן בקפידת יתר את טיבם של היחסים שנוצרו; האם בפניו מערכת יחסים התנדבותית, המגלמת בתוכה עזרה משפחתית, או שמא נוצר בין בני המשפחה קשר חוזי המסדיר מערכת של חובות וזכויות. לשם עמידה על טיב היחסים שנוצרו בין בני משפחה, ייתן בית הדין דעתו, בין היתר, לפרמטרים שונים כגון מסגרת שעות העבודה, האם השכר ששולם בעבור ביצוע העבודה היה ריאלי או סמלי וכו'. נטל ההוכחה כי יחסים בין בני משפחה חורגים מגדר עזרה משפחתית הדדית, ולובשים אופי של יחסי עובד מעביד, מוטלים על בן המשפחה הטוען לקיומם. "מי שטוען כי היחסים בינו לבין קרובו חורגים מגדר היחסים של עזרה משפחתית הדדית, ולבשו אופי של יחסי עובד-מעביד, עליו לשכנע כי קיימת מערכת חובות וזכויות מכוח קשר חוזי". 6. במסגרת חקירה סביבתית שביצע הנתבע ביום 24/5/04 (מוצג נ/3), ערכו חוקרי הנתבע, מר יוסף מקמל ומר יעקב זילברמן (להלן - חוקרי הנתבע) ביקור בבתי הקפה "ארט קפה" ו"הקפה של עודד" בקניון לב המפרץ בחיפה, שהם בבעלות חברת ח.ל. קפה בע"מ. חוקרי הנתבע ביקשו לשוחח עם העובדים בבית הקפה "ארט קפה" (להלן - בית הקפה) והתבקשו לשוחח טלפונית עם הבעלים של בית הקפה הנ"ל - מר חגי נאור, בעלה של התובעת. חגי ביקש מהם שימתינו עד שיגיע למקום ושלא ישוחחו עם העובדים שלא בנוכחותו. לאחר שחגי הגיע לבית הקפה, החוקרים הציגו עצמם בפניו והבהירו את מטרת בואם. יום קודם לכן, בתאריך 23/5/03, גבו חוקרי הנתבע הודעה מגב' מרי ברלין - אשר עבדה כברמנית בבית הקפה הנ"ל מחודש 4/03 (להלן - מרי) (מוצג נ/4). במסגרת הודעה זו נשאלה מרי, בין היתר, האם התובעת עבדה באחד מבתי הקפה מאז החלה היא את עבודתה בבית הקפה (4/03) ומרי השיבה כך: "לא. לא עבדה פה. היא באה לבקר את בעלה חגי אבל לא עובדת פה ולא עבדה פה. שרון לא עושה בבית הקפה שום עבודה" (עמ' 2 ש' 10 - 13 למוצג נ/4) (ההדגשה אינה במקור). לאור דברים אלו אשר ציינה מרי בהודעתה, גבו חוקרי הנתבע, תחת אזהרה, הודעה מחגי (מוצג ת/4). לגבי הדברים אשר ציינה מרי בהודעתה לחוקרי הנתבע, ציין חגי כך: "אשתי עבדה פה לחלוטין. אין לי מושג לגבי דבריה של העובדת ברלין מרי שהיא תסביר את זה" (עמ' 4 ש' 10 - 12) (ההדגשה אינה במקור); לאחר גבית ההודעה מחגי, ביקרו חוקרי הנתבע בחנות מתנות בשם "קורל" הנמצאת בסמוך לבית הקפה "ארט קפה" ושאלו את בעלת החנות בשם מלי אודות התובעת, וכך נרשם בהקשר זה בדו"ח סיכום החקירה (נ/3): "זו מסרה שמכירה אותה, בעלת שיער ארוך שאלנו אם עבדה בבית הקפה וזו ענתה בחיוב מסרה שעבדה בתור מגישת קפה והכנת סנדביצים לא יודעת לומר היקף עבודתה ומשך זמן עבודתה לדבריה מאז שילדה לא נראתה בבית הקפה" (ההדגשה אינה במקור) ; מספר ימים לאחר מכן, בתאריך 13/6/04, נגבתה הודעה מהתובעת במשרדי הנתבע (מוצג נ/2), במהלכה מסרה התובעת לחוקרי הנתבע את גרסתה וכן צילום חשבוניות ומסמכים בחתימתה, המעידים לשיטתה, כי עבדה בבית הקפה בתקופה הנטענת על ידה ואף נלקחה ממנה דוגמת כתב יד. וכך נרשם בדו"ח סיכום החקירה בהקשר זה של חתימתה:"נלקחה ממנה דוגמת כתב יד שנראית דומה לחשבונית 553 מיום 11.9.03" (ההדגשה אינה במקור). באשר לדברים אשר ציינה מרי בהודעתה לחוקרי הנתבע, ציינה התובעת בהודעתה לחוקר כך: "איך הגיעה לזה (מרי - הוספה שלנו) בכלל אני לא מצליחה להבין אותה עד עכשיו. העובדים הזדעזעו שם בעסק" (עמ' 2 ש' 13 - 15). 7. ייאמר כבר עתה כי הדברים אשר ציינה מרי בהודעתה לחוקר הנתבע, לפיהם התובעת לא עבדה בבית הקפה ולא עשתה בבית הקפה "שום עבודה" כלשונה, עומדים בסתירה מוחלטת לעדותה בפנינו, בה ציינה כי הדברים אשר מסרה בהודעתה לחוקר - אינם אמת וכי התובעת עבדה בקופה בבית הקפה. מרי הבהירה כי לא אמרה את האמת בהודעתה לחוקר מאחר ולגרסתה "אני נלחצתי מאוד" (ר' פ' מיום 4.10.06, עמ' 16 ש' 10). לשאלה "מה אמרת?" השיבה מרי "אני לא יכולה לזכור בדיוק" ולשאלה "למה את זוכרת שאמרת דברים שאינם אמת?" השיבה מרי "אני עכשיו זוכרת שנלחצתי, ומסתבר ששיקרתי במתן ההודעה". לשאלה "היתה לך מטרה לשקר?" השיבה מרי: "קודם כל ידעתי שטעיתי, לא טעיתי, לא אמרתי אמת. ידעתי את זה באותו זמן... לא היתה לי שום מטרה. פשוט ככה זה יצא" (ר' פ' הנ"ל, עמ' 16 ש' 16 -19; עמ' 17 ש' 6 - 9) (ההדגשות שלנו). לאור הסתירות המהותיות שנתגלעו בין גרסת מרי בהודעתה לחוקר הנתבע (נ/4) לבין הגרסה שמסרה בעדותה בפנינו, ולאור התרשמותנו מהעדה עצמה ומשלא השכלנו להבין פשר התנהגותה של עדה זו בעת גבית הודעתה וסיבת שקריה, שוכנעו כי הן הודעתה של מרי לחוקר הנתבע והן עדותה בפנינו אינן אמינות ומהימנות עלינו וכי לא ניתן לסמוך על אף אחת מהן. לפיכך, שומה עלינו להכריע על סמך חומר הראיות והעדויות שבפנינו, מלבד עדותה של מרי. 8. לאחר שעיינו ביתר העדויות והמסמכים שהונחו בפנינו שוכנעו כי נתקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובעת ובין החברה וזאת לאור העובדה שעדויותיהם של התובעת, חגי ויתר העדים מטעם התובעת מתיישבות עם המסמכים שהוגשו, עקביות, סדורות ותומכות במסקנתנו זו; להלן טעמינו: (א) בטופס התביעה לתשלום דמי לידה שהגישה התובעת (מוצג נ/1) נכללת הצהרת המעסיק - ח.ל. קפה בע"מ, לפיה התובעת עבדה מיום 1/9/2003 ועד ליום 4/12/2003. בפרק המתייחס לתנאי העבודה והשכר בטופס התביעה הנ"ל, פורט שכרה של התובעת בחודשים ספטמבר - נובמבר 2003 ונרשם כי, מידי חודש, שולם לה שכרה במזומן וכי עבדה בהיקף משרה של 100%, במשך 25 ימי עבודה. (ב) מהדברים אשר ציינה התובעת בהודעתה לחוקר הנתבע מיום 13/6/2004- מוצג נ/2 (להלן- הודעת התובעת), עולה כי החל מחודש 9/2003, ובמשך 3.5 חודשים, "עד יום יומיים לפני הלידה" (8/12/2003), עבדה התובעת בחברה אשר בבעלות בעלה - חגי, המפעילה שני בתי קפה בקניון לב המפרץ בחיפה: האחד בשם, "ארט קפה" והשני בשם, "הקפה של עודד". עיקר עבודתה של התובעת היה בניהול בית הקפה "ארט קפה" ובמסגרת תפקידה זה היא היתה אחראית "לבדוק שהסחורות מגיעות בזמן, לפקח על העובדים, סגירות קופה בסוף היום, החלפות משמרת, הייתי בקשר עם לקוחות וספקים...בצעתי גם עבודות מהבית כמו הדפסת תפריטים, הכנת חומר להנהלת חשבונות אבל רוב העבודה היתה בעסק. גם מלצרתי כשהיה צריך, אפילו שטפתי כלים בשעות לחץ" (עמ' 1 ש' 17 - 20; עמ' 2 ש' 3 - 7); בהמשך הסבירה התובעת את נסיבות העסקתה וציינה בהקשר זה כי "לפני היה מנהל בשם דניאל...הוא עזב ואני באתי במקומו. זה היה ימי הקיץ החמים והיתה הרבה עבודה ולא היתה ברירה...חגי קרא לי והתחלתי לעבוד ברגע שדניאל עזב...ובעלי העדיף מישהו שהוא מכיר. מישהו שהוא סומך עליו" (עמ' 1 ש' 9 - 11; עמ' 2 ש' 7 - 10; עמ' 3 ש' 5 - 6, ש' 11 - 12) (ההדגשות שלנו). באשר למסגרת שעות עבודתה ציינה התובעת כך: "עבדתי כל השבוע. לא עבדתי בשעות קבועות. לפעמים באתי בשעה 8:30 9:00 לפעמים הלכתי ב- 15:30 לפעמים הלכתי ב19:00. לפי הצורך...אני עבדתי כל ימות השבוע עבדתי כ-9,10 שעות ליום בתוך העסק אולי לא הגעתי לפעמים בימי שישי" (עמ' 1 ש' 11 - 16, עמ' 2 ש' 16 - 18). באשר לשכרה הבהירה התובעת כך: "קבלתי את השכר תמיד במזומן אולי כמה פעמים בודדות נתנו לי צ'קים והעברתי אותם הלאה. בדיוק אנחנו משפצים בית... הייתי בשיפוצים וצריכה להעביר את זה הלאה" (עמ' 3 ש' 12 - 15, ש' 18). כמו כן, פירטה התובעת את שמות העובדים בבית הקפה ואף פירטה את שמות בתי העסק הפועלים בשכנות לבית הקפה; עדותה של התובעת בפנינו תואמת את הדברים אשר ציינה בהודעתה לחוקר הנתבע, את הפרטים אשר צויינו בהצהרת המעסיק בטופס התביעה וכן מתיישבת עם ראיות חיצוניות ואובייקטיביות למשל: דבריה של מלי, בעלת חנות המתנות הסמוכה לבית הקפה אשר אישרה לחוקרי הנתבע כי הנ"ל עבדה בבית הקפה. כמו כן, הוכח בפנינו כי התובעת חתומה על חשבוניות (מוצג ת/2) מתאריכים שונים במסגרת התקופה הרלבנטית לעבודתה. (ג) עדותו של חגי אף היא תואמת את הדברים אשר ציין בהודעתו לחוקר הנתבע בכל הקשור לתפקידה של התובעת, נסיבות העסקתה, מסגרת שעות עבודתה ואופן תשלום שכרה. הן עדותו בפנינו והן הדברים אשר ציין בהודעתו לחוקר הנתבע מתיישבים עם הדברים אשר ציינה התובעת בהודעתה לחוקר הנתבע ולא מצאנו מקום לפקפק במהימנות ואמינות עדותו בפנינו. (ד) עדויותיהם של העדים מטעם התובעת, מר איציק חכיאשוילי ומר חיים באראן, לפיה התובעת עבדה בבית הקפה במחצית השנייה של שנת 2003 - לא נסתרו ולא מצאנו מקום לפקפק במהימנות עדויות אלה. 9. בנסיבות אלה עדויות התובעת, בעלה ושני העדים מטעם התובעת מהימנות עלינו ושוכנענו באמיתות העסקתה של התובעת ע"י החברה וכי אין עסקינן בעזרה משפחתית בלבד. 10. לפיכך, אנו קובעים כי התובעת הרימה את הנטל להוכיח כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בינה לבין החברה, וכי היא עונה על הגדרת "עובד" בסעיף 1 לחוק, משעבדה "במפעל באופן סדיר". 11. משיש לראות בתובעת "עובדת" של החברה - אנו מקבלים את תביעתה לדמי לידה. 12. משהתובעת מיוצגת על ידי עורך דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי - אין צו להוצאות. 13. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. לידהדמי לידהתקופת אכשרה