אזרח ותיק בודד - ארנונה

פסק דין א. ההליך וטענות העותרת. העותרת הינה הבעלים של דירה ברח' קדרון 18 בחיפה (להלן: "דירת חיפה"). לעותרת שעבדה כסוכנת נסיעות, מלאו 60 שנה ביום 5.1.00 ומעמדה הוא של "אזרח ותיק", לענין סעיף 1 לחוק האזרחים הותיקים התש"ן1989-. העותרת נישאה לבן זוגה הנוכחי, עו"ד יוסף ישורון, בשנת 1992. לשניהם היו אלה נישואין שניים. עו"ד ישורון מתגורר ברחוב מעלה הכרמל 7 בזכרון יעקב (להלן: "דירת זכרון"). דירת זכרון מחציתה בבעלות בן זוגה של העותרת, עו"ד ישורון, שאף הוא אזרח ותיק והחצי השני של הבית בזכרון, הוא בבעלות גרושתו של עו"ד ישורון. על דירת זכרון ניתנת הנחת אזרח ותיק. ביום 7.1.93 הודיע העותרת למרשם האוכלוסין במשרד הפנים, כי כתובת מגוריה, היא בדירת זכרון. המשיבה חייבה את העותרת בארנונה מלאה בגין דירת חיפה. ב. עמדת העותרת. העותרת טוענת, כי היא זכאית להנחה בת 30% הניתנת לאזרח ותיק לפי סעיף 9(א) ו- 9(ב) רישא לחוק האזרחים הותיקים על הארנונה החלה על דירת חיפה. ג. עמדת העיריה. העיריה אינה רואה עין בעין עם העותרת, ואלה הטעמים שמביאה העיריה לעמדתה: הוראות פטור או הנחה ממס, יש לפרש על דרך הצמצום, שכן מתן פטור לאזרח מסוים מכבידה את נטל המס על יתר האזרחים. הדירה בחיפה אינה משמשת את העותרת למגוריה כנדרש בסעיף 9 לחוק האזרחים הותיקים, שכן העותרת גרה עם בעלה בדירת זכרון. המונח "שימוש" למגורים, מצביע על כך כי כדי להיות זכאי בהנחה אין די בחזקה בעלמא, אלא מדובר בשימוש יומיומי ופעיל למגורים. לראיה שדירת חיפה אינה משמשת למגורי העותרת, מצביעה העיריה על כך שצריכת המים בתקופה 12/00 - 1, נעה בין קו"ב לאפס קו"ב בחודש, בעוד שהצריכה הממוצעת לנפש בדירה היא 5 קו"ב לחודש. בגין דירת זכרון, כבר ניתנת הנחת אזרח ותיק. יש לקרוא את חוק האזרחים הותיקים, יחד עם תק' 17(ב) לתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) התשנ"ג1993- (להלן: "תקנות ההנחה") שבה נאמר: "זכאי להנחה המחזיק בשני נכסים או יותר - תינתן ההנחה לנכס אחד בלבד, לפי הגבוהה מביניהן". ד. נימוקי העותרת בתמיכה לעמדתה. העותרת משתמשת בדירת חיפה למגוריה. היא מחזיקה בתוכה ריהוט, אביזרים וחפצים שונים ובכלל זה כלי מיטה ובגדים. היא מעסיקה עוזרת בית המנקה את הדירה, מנויה על שירותי הטלפון ומחוברת לשירותי הכבלים לטלוויזיה. אין לפרש את המונח "דירה המשמשת למגורים", כאילו הכוונה היא למגורי קבע דוקא. כוונת המחוקק בדברו על "שימוש למגורים" היתה להוציא מגדר ההנחה שימוש למטרות מקצועיות או עסקיות ולא היתה כל כוונה למנוע את ההנחה למי שמתגורר בשני מקומות. האמור בסעיף 9(ג)(1) לחוק האזרחים, כי "ההנחה תינתן לאותו אזרח ותיק בעד דירת מגורים אחת בלבד", מצביע על כך שהמחוקק לקח בחשבון שיהיו לאזרח ותיק יותר מדירת מגורים אחת, אלא שהוא יהיה זכאי רק להנחה אחת ולא להנחה כפולה ואכן העותרת מבקשת הנחה לדירת חיפה בלבד. ה. ראיות. העותרת הגישה תצהיר ובו ציינה, כי היא היתה גרה בדירת חיפה יחד עם בעלה הקודם וילדיה. כשבגרו הילדים, הם חדלו לגור בדירה. בהמשך הזמן, הורעו היחסים בינה לבין הבעל הקודם והוא חדל לגור בדירה. בשנת 90 התגרשה מבעלה הקודם. הדירה בחיפה נשארה ברשותה. בדירה נשאר כל הריהוט, כלי המיטה, חפצי הנוי והיא מתוחזקת כל הזמן בצורה הראויה למגורים בכל עת. משרד הנסיעות בו עבדה היה בחיפה. בעת שעבדה במשרד הנסיעות היא סיימה עבודתה בשעות הצהריים ולא מצאה לנכון לחזור מיד לדירת זכרון, בשים לב לכך שעו"ד ישורון מסיים בדרך כלל עבודתו בערב. היא השתמשה בדירת חיפה כדי לארח בה את נכדיה ולשמור עליהם וכך לעזור לילדיה, עד שיסיימו עבודתם בשעות הערב. לעתים קרובות בעלה והיא נשארים בשעות הערב בחיפה לשם פגישות עם ידידים או ביקור בהצגות, קונצרטים ומופעים אחרים. במקרים אלה, נשארים בני הזוג ללון בדירה בחיפה ולחסוך לעצמם נסיעה לזכרון. בדירה יש בגדים שלה ושל בעלה הנוכחי וכלי רחצה וניקוי. היא אינה מכבסת ומבשלת בדירה. בחקירתה (ישיבה 11.3.01) מסרה העותרת, כי הפסיקה לעבוד בחיפה בסוף נובמבר 2000 והיא רצתה שכל הדואר יגיע לכתובת אחת ולכן הודיעה על שינוי כתובתה לבית בזכרון, אך היא גרה גם בבית בחיפה וגם בבית בזכרון. היא נמצאת בבית בחיפה, שכן היא עוזרת לבתה הגרושה שהיא אם לשני ילדים. תצרוכת החשמל בבית בחיפה היא קטנה, שכן אין ברשותה מכונת כביסה ומדיח כלים. בדירה בחיפה יש רק מקרר וטלוויזיה. ו. דיון ומסקנות. דין הערעור להדחות. ואלה נימוקי: 1. הארנונה של הרשויות המקומיות היא מס המוטל על מחזיקים בדירה, גם אם אינם בעלי זכויות קניניות בה, וממילא גם ההנחה ממס חלה גם על מי שאינו בעלים בדירה ובלבד שהוא משתמש בה לצרכי מגורים (רוסטוביץ, ארנונה עירונית ע' 99). 2. מגמת חוק האזרחים הותיקים, ככל שהדבר נוגע להנחה בתשלום ארנונה על דירה המשמשת למגורים, לראות בבני זוג יחידה אחת. הדבר ניכר בהוראות סעיף 9(ג) לחוק הקובע את הכללים הבאים: (א) די בכך שאחד מבני הזוג המתגוררים יחד בדירה הוא אזרח ותיק ע"מ שתינתן ההנחה בשיעור של 30% משלמות הארנונה (סעיף 9(ג)(3) לחוק) (והשוה, הוראה ברוח דומה לגבי הנחה באגרת טלויזיה בסעיף 8(ב) לחוק). (ב) אם שני בני הזוג הם אזרחים ותיקים (וגם אם מתגוררים בדירה שני אזרחים ותיקים שאינם בני זוג), תינתן ההנחה רק לאחד מהם. 3. עקרון נוסף של החוק הוא, שאזרח ותיק בודד אינו יכול לזכות בהנחה, אלא על דירת מגורים אחת (סעיף 9(ג)(1)). ראוי לזכור, שאמנם מדובר בחוק סוציאלי שמטרתו לסייע לקשישים, מתוך הנחה שבגיל זה רוב הקשישים מתפרנסים מפנסיה שהיא נמוכה יותר מהכנסתם הקודמת ורמת חייהם יורדת. עם זאת, קשיש שברשותו שתי דירות מגורים שייך בדרך כלל לאחד העשירונים העליוניים ולכן אין הצדקה לסייע בידו פעמיים על-ידי מתן הנחה על כל אחת מדירותיו. 4. אם מצרפים את שני העקרונות הללו יחד, ובשים לב לכך שהארנונה (וממילא גם ההנחה עליה) מתיחסת למחזיק ולאו דוקא למי שהוא הבעלים, עולה מכך שאם מתגורר אדם עם בן זוגו בדירה אחת ושניהם אזרחים ותיקים ואחד מבני הזוג זוכה להנחה בגין אותה דירה, לא יוכל בן הזוג השני לקבל הנחה על דירת מגורים נוספת השייכת לו בשלמותה או בחלקה. אם "יחידת-ההנחה" היא דירת המגורים המשותפת לבני הזוג, אין זה מעלה או מוריד על שם מי משני בני הזוג נרשמת ההנחה ומי מבני הזוג הוא בעל זכויות בדירה. מצבו של בן הזוג "הבלתי רשום" הוא כמצב אזרח ותיק שכבר קיבל הנחה על דירת מגורים אחת ואין הוא יכול לקבל הנחה על דירת מגורים נוספת, בין אם היא משמשת אותו בלבד או משמשת גם את בן הזוג השני. אם נכונה התיזה שלי עד כה, אין כלל צורך להכנס לבדיקה עובדתית עד כמה ניתן להגדיר את הדירה בחיפה כדירה המשמשת למגוריה של העותרת. 5. למקרה, שימצא שפרשנותי אינה נכונה, אעבור ל"קו הגנה" שני (שאולי לדעת אחדים ראוי דוקא להוות קו הגנה ראשון), המביא לאותה תוצאה של דחיית העתירה: המחוקק אמנם מביא בחשבון כי קיימים מצבים בהם יש לאדם מספר דירות מגורים, כך עולה מהאמור בסעיף 9(ג)(1) לחוק ועם זאת, מבחין הוא "בין דירת מגורים" בסעיף 9(ג)(1) לבין "הדירה המשמשת למגוריו" (בסעיף 9(א) לחוק). דירת מגורים היא בראש וראשונה דירה שיש בה פוטנציאל לשמש למגורים מבחינת המבנה ואולי גם מבחינת הציוד והאביזרים המצויים בה, ואילו המושג "הדירה המשמשת למגוריו" ב"הא הידיעה", היא הדירה שבפועל ממש נעשה בה שימוש למגורים. אמנם יתכן שאדם יעשה בפועל שימוש למגורים בכמה דירות מגורים, אך הנחת המחוקק היא שקיימת דירה אחת המשמשת "מרכז חייו" של אדם ובה השימוש למגורים הוא הדומיננטי ורק בגין דירה זו הוא זכאי להנחה. 6. מאמין אני לעותרת, כי היא עושה שימוש בדירת חיפה ואפילו שימוש למגורים, שכן אחרת בודאי היתה בוחרת להשכיר אותה או למכרה, אך השימוש למגורים בדירת חיפה הוא משני לעומת דירת זכרון ובסיטואציה מעין זאת ניתנת ההנחה בהקשר לדירה שבה השימוש למגורים הוא הדומיננטי. במקרה הנדון, ברור שהשימוש הדומיננטי הוא בדירת זכרון ושם הוא מרכז חייהם של בני הזוג. הסימנים לקביעתי זו, הם אלה: (א) העותרת בחרה להודיע למרשם האוכלוסין שמקום מגוריה הוא דירת זכרון וגם אם עשתה זאת כדי לרכז ולנקז את דברי הדואר לכתובת אחת, אך הגיוני הוא לסבור ש"מקום הריכוז" הוא המקום שבו היא נמצאת מירב הזמן. (ב) לפי עדות העותרת עצמה, הדירה בחיפה משמשת לצרכים מיוחדים בלבד: (1) בעת שעבדה שימשה הדירה מקום מנוחה עד לשעות הערב שבהם חוזר הבעל מהעבודה. (2) מקום מפגש ושמרטפות לגבי ילדיה ונכדיה. (3) כעין "מלון אורחים" לה ולבעלה, באשר נדרשת שהות בחיפה לצרכים חברתיים ובידוריים. הדירה מכילה אמנם אביזרים הכרחיים לצרכים אלה, אך אינה מכילה אותם אביזרים המאפיינים מקום המשמש "כמרכז החיים" כגון מכונת כביסה, ובהרבה מקרים גם מדיח כלים. 7. ניתן ללמוד גזירה שווה לענין האמור, מהפסיקה הנוגעת להטבות הניתנות במע"מ ל"תושב אזור אילת" שבה נקבע, כי לא די לאדם שתמצא בבעלותו דירה באילת בה הוא נוהג לבלות את חופשותיו, אלא ההטבות ניתנות רק למי שמקיים מגורי קבע באילת (ע"א 1117/92 ד"ר זילמה לונדנר נ. מנהל מע"מ מיסים ז3/ ע' ה59-). לפיכך, נדחית העתירה. העותרת תשלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום. ארנונהפנסיהאזרחים ותיקים