החלטה א. תביעה זו הוגשה בסד"ם לענין הנכס הנמצא ברח' אבן גבירול 30 ת"א והידוע כגוש 6111 חלקה 744 תתי חלקות כמפורט בכתב התביעה. הנכס הינו שטח של כ- 2,300 ממ"ר המתפרש על מס' קומות במרכז הקניות הידוע בשם: "לונדון מיניסטור" אבן גבירול 30, ת"א. הנכס כולל אולם, חדרי משרדים, חדרים נוספים ומחסנים. כל זה יקרא להלן: "הנכס". ב. הנכס נרכש עוד בחייה של המנוחה הברונית בת שבע דה רוטשילד ז"ל. המנוחה נפטרה ביום 20.4.1999. ג. המנוחה השאירה צוואה , התובעים בתביעה זו הם הנאמנים על פי צוואה זו. ד. על פי הצוואה יושאל הנכס לנתבעת - להקת בת דור ל- 10 שנים ללא תמורה. בהתאם לכך נחתם הסכם - רשיון בין הנאמנים ובין הנתבעת (נספח ד' לכתב התביעה). ה. על פי כתב התביעה, הרשיון הנ"ל הופר על ידי הנתבעת ועל כן הוגשה תביעת פינוי כנגד הנתבעת בשנת 2002. ביום 2.4.03 ניתן צו פינוי בהסכמה עד ליום 1.8.03. לטענת התובעים לא מילאה הנתבעת אחר ההסכמות באותו תיק ולפיכך הוגשה על ידי התובעים תביעה על בזיון בית משפט. ביום 17.9.03 ניתן פס"ד בתביעה על בזיון ביהמ"ש (נספח ז' לתביעה זו) ובו נקבע מפורשות כי צו הפינוי מיום 2.4.03 עומד על כנו בכפוף לתנאים והסכמות שאליהם הגיעו הצדדים. ו. התובעים הגישו כאמור תביעה זו בסד"ם ובה טוענים הם כי הנתבעת הפרה את ההסכמות ועל כן יש ליתן פסק דין כנגד הנתבעת אשר יחייב אותה לפנות ולסלק את ידה מהנכס. ז. הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן ובו טענה כי יש ליתן לה רשות להתגונן כנגד התביעה. לבקשה צורף תצהירו של מר עמירם טננבאוים. ח. מר עמירם טננבאוים נחקר באולם ביהמ"ש על תצהירו. ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם באולם ביהמ"ש (לציין כי ביהמ"ש עשה מאמצים רבים על מנת להביא פשרה בין הצדדים, אך הדבר לא עלה בידו). ט. השאלה העומדת עתה לדיון היא, האם יש לטענות הנתבעת הגנה ולו לכאורה כנגד התביעה. שאם תאמר כי יש הגנה כלשהי בטענות הנתבעת, הרי יש ליתן לה רשות להגן ולהעביר את התביעה לפסים של תביעה רגילה בביהמ"ש. י. אין זו כאמור הפעם הראשונה בו נפגשים הצדדים באולמות ביהמ"ש השלום בת"א. התובעים מעלים טענות של הפרה. עפ"י ההסכם אשר עליו חתמה הנתבעת, מצורף לכתב התביעה, הרי שקיימות מחויבויות לנתבעת. הנתבעת עפ"י הצוואה של המנוחה, קיבלה נכס כמפורט בראשית ההחלטה. הנכס יחסית נכס גדול, במקום מרכזי בעיר ת"א. הנכס ניתן לנתבעת כאמור לתקופה של 10 שנים, ללא תמורה כלשהי. אך, קיימות מחויבויות לנתבעת ובאותו מסמך אשר קבע כי הנתבעת תקבל כאמור את הנכס, נקבע גם כי הפרת מחויבויות תחייב את הנתבעת לפנות את המקום. יא. עפ"י כתב התביעה, קיימות מס' הפרות מצד הנתבעת. לטענת התובעת הנתבעת אינה משלמת דמי ניהול. לכתב התביעה צרפו התובעים את נספח ח'. נספח זה חתום ע"י חברת האחזקה של הבנין ויש בו כדי לתמוך בגרסת התובעים כי הנתבעת אכן לא משלמת את דמי הניהול. מכתב זה מופנה אל התובעים ובו מתרה חברת הניהול בתובעים על פנייה לביהמ"ש כנגד התובעים על כך שדמי הניהול אינם משולמים. יב. בתצהיר אשר תמך בבקשת הרשות להגן בס' 22 טוענת הנתבעת כי אכן אין היא מתכחשת לחובה לשלם דמי ניהול והיא משלמת אותם לפי יכולתה. יכולתה זו של הנתבעת היא כנראה כזאת שחב' הניהול אינה מקבלת דמי ניהול, קיימים פיגורים, אשר בעקבותיהם מאיימת חב' הניהול לתבוע את התובעים. יג. התובעת טוענת בכתב התביעה כי בניגוד להסכם, אין לנתבעת רשיון להפעלת המקום. טענת הנתבעת היא כי קיימת פעילות במקום, אך נכון שאין רשיון וזאת בגלל התובעים, שכן על מנת לקבל רשיון יש להשקיע כספים במקום ולטענת הנתבעת כספים אלו צריכים להיות מושקעים על ידי התובעים. ואם התובעים אינם משקיעים כספים, אין רשיון ואין להלין על הנתבעת. העובדה היא כי בניגוד להסכם אין לרשיון עסק. הטענות כי הנתבעת עושה כל מה שניתן כדי לקבל רשיון עסק הינן טענות בעלמא, שאין מאחוריהן ולא כלום. יד. התובעים גם מעלים טענות לענין הביטוח אשר במקום. גם מהחקירה של המצהיר וגם מהמסמכים שהוגשו על ידי הנתבעת, אין תמיכה בגרסה כי קיים ביטוח מלא כולל כל הסיכונים במקום. ההפך הוא הנכון. מהעדות שהושמעה בפני שמעתי כי הביטוח אינו מכסה הופעות באולם. טו. לאור כל האמור לעיל, הרי שלא ירדתי לסוף דעתה של הנתבעת בבקשת הרשות להגן. לא מצאתי בבקשה הגנה ולו לכאורה כנגד התביעה. די בכל אחד מההפרות שפורטו לעיל כדי לקבוע כי היתה הפרה בהסכם שבין הצדדים, אשר יש בו כדי לחייב את הנתבעת לפנות את המקום. טז. למותר להוסיף ובכל זאת אוסיף, טענה ב"כ הנתבעת באולם ביהמ"ש כי המדובר בלהקה בגוף שעושה עבודה תרבותית ופינוי יגזור כליה על עבודת הלהקה. יתכן, ואכן כך רואה זאת הנתבעת, אך בפני מונח תיק משפטי. בתיק משפטי יש לבחון לא רק נושא של פגיעה כלשהי בצד אחד אלא גם פגיעה בצד השני. נראה לי כי הנתבעת לא הפנימה את העובדה כי נכס ניתן לה ללא כל תשלום שהוא מלבד המחויבויות שאליה לקיים. הנתבעת מודה כי אינה מקיימת את כל המחויבויות שעליהן התחייבה, הן בהסכם שבין הצדדים. ולטעמי גם אינה עומדת בהסכמות אשר אליהן הגיעו הצדדים בביהמ"ש ביום 2.4.03 בעקבות פסה"ד שניתן אז בהסכמה בין הצדדים. יז. אשר על כן אני דוחה את הבקשה למתן רשות להגן. תביעת פינויפינוי