פסק דין בפני תביעה כספית בסך 9,090 ₪ אשר הוגשה ע"י התובעת, העוסקת בעסקי ביטוח כנגד הנתבע, בטענה שהאחרון לא שילם את דמי הביטוח בגין הפוליסות אשר התובעת הנפיקה לו, על פי בקשתו לחידוש הביטוחים השונים. לגרסת התובעת, מדובר ב-5 ביטוחי דירה, בהתאם לפוליסות שונות המפורטות בסעיף 2 לכתב התביעה, אשר תמורתן לא שולמה ומהווה את סכום התביעה. לטענת הנתבע, הוא ביטל את כל הפוליסות המפורטות בכתב התביעה, ובעקבות ביטול זה לא נותר חייב לתובעת דבר. לגרסתו, כל חובו סולק באמצעות המחאות אשר הועברו לתובעת באמצעות סוכנות הביטוח "אברהם אילן ביטוח בע"מ". הנתבע הגיש הודעת צד ג' נגד סוכנות הביטוח, "אברהם אילן ביטוח בע"מ" (להלן: "סוכנות הביטוח") בטענה שעל סוכנות הביטוח לשפותו, בגין כל סכום שיפסק נגדו בתביעה זו, כיוון שהוא הודיע לסוכנות הביטוח מפורשות, לבטל את כל הפוליסות נשוא תביעה זו. צד ג' בכתב הגנתו, טוען כי טענות הנתבע נגדו הן טענות סרק, באשר הנתבע מסר הוראת קבע לתשלום דמי הביטוח בשנת הביטוח הקודמת לפוליסות, אשר לא כובדה כבר בחודש פברואר 2004, מהסיבה "אין כיסוי", ולכן הפוליסות צברו יתרת חובה. לגרסת צד ג' בחודש אוגוסט 2004, הנתבע שילם לו סך של 5,000 ₪ ע"ח דמי הביטוח. סכום זה שולם ב-2 המחאות בנות 2,500 ₪ כ"א, לטובת התובעת, לתאריכי פירעון 5.9.04 ו-5.10.04. לגרסת צד ג' לא מדובר בגמר חוב, אלא בתשלום על חשבון, כאשר הנתבע התחייב לשלם את יתרת חובו. דרישותיו מהנתבע לקבלת יתרת החוב נדחו בטענות שונות, תוך הבטחות לתשלום והנתבע, לגרסת צד ג', מעולם לא ביקש בעל פה או בכתב לבטל את הפוליסות. דיון המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה, האם הנתבע הודיע לתובעת ו/או לצד ג' לבטל את הפוליסות נשוא תביעה זו והאם שילם את יתרת חובו באמצעות צד ג'. לטענת התובעת, באמצעות העד, אברהם אילן, שהינו סוכן הביטוח והעיד גם מטעם צד ג', הנתבע אשר היה לקוחו, ביקש בשנת 2004 לחדש 5 פוליסות ביטוח לדירות שבבעלותו, בבניין ברחוב זבולון בת"א. בהתאם לבקשתו, התובעת חידשה את הפוליסות והגישה לו דרישה לתשלום דמי הביטוח, עבור כל פוליסה כמפורט בתצהירו. סוכן הביטוח טוען בתצהירו, כי הנתבע שילם על חשבון חובו 5,000 ₪. בחקירתו השיב, כי חברת הביטוח נוהגת לבטל פוליסה כאשר דמי הביטוח בגינה לא משולמים. דמי הביטוח נגבים ב-8 תשלומים שווים ורצופים, אשר מכסים את התשלום עבור שנה. לגרסתו, הוראות הקבע של הנתבעת, לא כובדו החל מחודש פברואר 2004 ולכן ביום -15.4.04 בוטלה הפוליסה וסך 5,000 ש"ח אשר שילם הנתבע, קוזז מחובו לגבי כל הפוליסות שהונפקו לו. תשובתו זו של סוכן הביטוח, סותרת את נספח ו' לתצהירו, הסך של 5,000 ₪ הינו עבור פוליסה מספר 000166-70-67-04. בקבלה זו/טופס הפקדת שיקים, נמחקה מספר פוליסה 27003904-67-04 אשר נרשמה מלכתחילה וכאמור נמחקה. למרות זאת, חזר מר אילן אברהם בעדותו על גרסתו, כי מספר פוליסה זה לא נמחק. לגרסתו, מרגע שלא כובדה הוראת הקבע, אי הכיבוד התייחס לכל הפוליסות שהונפקו עבור הנתבע. מקובלת עלי טענת ב"כ הנתבע בסיכומיו, לפיה, הפוליסות מתבטלות ביוזמת התובעת, לאחר שלא כובדו 2 תשלומים באמצעות הוראת קבע. לטענת הנתבע הוא ביקש מפורשות מהתובעת, באמצעות אילן אברהם, לבטל את כל הפוליסות נשוא תביעה זו, כבר בתחילת 2004 ואילן אברהם אישר לו כי הדבר נעשה. לכן, לגרסת הנתבע, הסך של 5,000 ₪ אשר שילם לתובעת, נועד לכיסוי יתרת החוב אשר נטענה באותו מועד ע"י אילן אברהם ולא דובר בתשלום על חשבון. בחקירתו השיב הנתבע, כי הבקשה לביטול הפוליסה נעשתה טלפונית ולכן בוטלו הפוליסות בפועל וכי הוראת הביטול ניתנה על ידו, משום שגילה אי סדרים במשיכת הכספים מחשבונו, באמצעות הוראת הקבע. עמוד 9 שורה 12-15 לפרוטוקול). ככלל נחה דעתי מגרסת הנתבע. נספח ו' לתצהיר התובעת הוא טופס הפקדת השקים, אשר על דעת כל הצדדים, נמסרו לאילן אברהם לאחר שהפוליסה בוטלה. במסמך זה אין כל רמז כי מדובר ב"תשלום על חשבון" ולא מדובר בגמר החשבון. כתב התביעה בתיק זה הוגש בחודש אפריל 2005 ולא הומצא לתיק בית המשפט כל מסמך ובו דרישה בכתב מאת התובעת לתשלום החוב הנטען על ידה מאז 15.8.04, מועד בו שולם הסך של 5,000 ₪. "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו ". ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ מד (4)595). לטענת הנתבע, הוא הודיע לסוכן הביטוח בתחילת שנת 2004 על ביטול הביטוחים, אך לא נתן את דעתו לכך שסוכן הביטוח ממשיך להשתמש בהוראת הקבע, ולגבות תשלומי ביטוח, גם עבור הביטוחים שביקש לבטל, מחמת העובדה, שעדיין המשיך לשלם תשלומי ביטוח עבור חברה אחרת. (עמוד 10 שורות 6-7 לפרוטוקול). גרסת הנתבע, לפיה, ביקש לבטל את הביטוחים השונים, נשוא תביעה זו, בתחילת שנת 2004, מתיישבת עם העובדה, שבקבלה אשר קיבל מסוכן הביטוח תמורת, הסכום ששילם בחודש אוגוסט 2004, לאחר ביטול הביטוחים, אין כל רמז שלא מדובר בגמר חשבון וכי הנתבע נותר חייב תשלום כל שהוא לתובעת. לאור המקובץ בפסק דיני, אני מקבלת את גרסת הנתבע, לפיה הוא ביטל את הביטוחים, נשוא תביעה זו, בתחילת שנת 2004 והתשלום בסך 5,000 ₪ בחודש אוגוסט 2004, היווה גמר חשבון של כל חובותיו לתובעת. אני דוחה את התביעה, ללא צו להוצאות. ביטוח דירהמקרקעין