פסק דין 1. תובענה זו, עניינה תגמולי ביטוח בגין פריצה אשר לטענת התובעת, אירעה בבית העסק אשר מבוטח אצל הנתבעת. 2. אין מחלוקת, כי הנתבעת הוציאה פוליסת ביטוח אשר ביטחה מקרה ביטוח בעסק הנתבעת אשר היתה בתוקף ביום אירוע הפריצה הנטען ע"י התובעת, בו נגנב ציוד רב. 3. הנתבעת דחתה את התביעה בטענה, כי מדובר בתביעה מבויימת והציוד שנטען כי נגנב הוצא ע"י אחד מעובדי התובעת, ובכל מקרה לא מדובר בפריצה כמתחייב מהוראת הפוליסה אלא בגניבה פשוטה. תאור בית העסק 4. מדובר בבית עסק המורכב מחנות המוכרת מערכות סטריאו ושמע, ספריה להשאלת סרטי לייזר דיסק הממוקם בקומת הקרקע של מבנה בן 3 קומות, חזית בית העסק לכיוון הרחוב הראשי. 5. הכניסה לחנות מובילה לספריית הלייזר דיסק, וחלק נוסף ששימש כאולם תצוגה ומכירות אשר חלקו חדר האזנה סגור, החסום חלקית לרעש ומאחוריו מצוי מחסן ממנו נגנבו הסחורות. 6. השאלה הניצבת בפני באם הוכיחה התובעת מקרה ביטוח כמתחייב מהוראת הפוליסה וכן גובה הנזק שנגרם כתוצאה מהפריצה, ובאם עמדה הנתבעת בנטל הראיה והשכנוע כדי להוכיח את טענותיה, כי מדובר בתביעה מבויימת ולא היתה פריצה כהגדרתה בפוליסה. מקרה ביטוח 7. בהתאם לעדותו ותצהירו של מנהל התובעת מר אשר תורג'מן וכן חוות דעתו ועדותו של עד הנתבעת מר ערן אייזיק, כי ביום 30/3/99, עבדו בעסק שני עובדי התובעת והחנות ננעלה בסביבות שעה 22:00, ומערכת האזעקה נדרכה לפני עזיבתם. 8. למחרת, ביום 31/3/99, הגיעו עובדי התובעת לחנות בשעה 09:00, ניתקו את מערכת האזעקה וכאשר פתחו את מחסן החנות בשעה 11:00, גילו את מקרה הפריצה והודיעו על כך מיד למר תורג'מן שהודיע לסוכן הביטוח למשטרה. 9. לפי דו"ח המשטרה (נספח ד' ל-ת/2), הפריצה בוצעה דרך חלון המחסן שנמצא בחלק האחורי בעזרת סולם שנשאר במקום, סורג החלון נוסר. 10. אין מחלוקת, כי לא נשלחה כל הודעה לחברת המוקד מזמן דריכת מערכת האזעקה ועד הופעת עובדי התובעת לחנות מחרת יום הפריצה בשעה 09:02 על אירוע שגרם להפעלתה כך שהפריצה לא אירעה בין המועדים הנ"ל. 11. בהתאם להלכה שנפסקה בע"א 391/89 ויסנר נ' אריה, פ"ד מ"ז (1), 837 ; ע"א 1845/90 סיני נ' מגדל, פ"ד מ"ז (5), 661, על המבוטח להוכיח את מקרה הביטוח וכי לא היתה לו כל נגיעה לאירוע כדי לזכות בתביעה, ועל הנתבעת להוכיח את החריגים וההגנות מכוח הפטור לפי תנאי הפוליסה. 12. במקרה הנוכחי שמעתי את מנהל התובעת מר אשר תורג'מן, אשר מסר תצהיר בחקירה ראשית (ת/2) עליו נחקר ע"י ב"כ הנתבעת, ועיינתי בדו"ח המשטרה שצורף לתצהירו של העד ובתעודת עוד הציבור של סנ"צ חיים רחמים (ת/3), אליו צורפו מסמכים נוספים אשר תומכים בגרסת מנהל התובעת, כי אכן מדובר בפריצה, שכן נוסר הסורג בחלון המחסן מאחר והפורצים נעזרו בסולם שהיה במקום, וניסור חלון עם השארת סימני נזק מהווה לדעתי "פריצה" ולא גניבה רגילה. 13. לאור האמור לעיל, אני דוחה את טענת ב"כ הנתבעת, כי לא מדובר בפריצה אלא כגניבה רגילה שלא מכוסה עפ"י הפוליסה. 14. אני נותן אמון מלא בעדותו של מנהל התובעת מר אשר תורג'מן, שלא היתה לו יד במעל במהלך הפריצה, ולא הוכח כי אחד מעובדיו ביים את הפריצה כטענת ב"כ הנתבעת. 15. בנוסף לכך, במכתב דחיית התביעה מיום 2/6/99, ששלחה הנתבעת לתובעת, הסתמכה הנתבעת אך ורק על נימוק אחד לדחיית התביעה לפיו, עפ"י הממצאים שיש ברשותה עולה, כי האירוע הינו גניבה פשוטה אשר אינו מכוסה עפ"י הוראת הפוליסה מבלי להוסיף חשד, כי הפריצה מבויימת שבוצעה ע"י אחד מעובדי התובעת או מערכת האזעקה לא הופעלה בזמן הפריצה כטענת ב"כ הנתבעת בסיכומיו. 16. לאור האמור לעיל, הוכיחה התובעת את מקרה הביטוח כמתחייב מהוראת הפוליסה. גובה הנזק 17. מנהל התובעת בתצהירו (ת/3) צרף רשימת ציוד שנגנב בסכום של 57,987 ₪, אשר עליו נחקר ע"י ב"כ הנתבעת וכן תצהיר נוסף ת/1. 18. בנוסף לכך, מומחה מטעם הנתבעת מר רוזנברג קלמן מטעם קל-גד שמאים, אשר חוות דעתו צורפה לתצהירו של מר אשר תורג'מן (ת/2) העריך את נזקי התובעת בסכום של 51,217 ₪ במחיר עלות ללא מע"מ, שכן התובעת זכאית לקזז את המע"מ משלטונות המס. 19. יש ממש בחוות דעתו של מר רוזנברג קלמן, שיש לחשב את הנזק במחיר עלות ללא מע"מ, שכן בכל רכישת ציוד חדש שתאלץ התובעת לרכוש תוכל לקזז את המע"מ משלטונות המס כך שהנזק שהוכיחה התובעת הינו בסך של 51,217 ₪ בניכוי סך של 1,950 ₪ השתתפות עצמית לפי תנאי הפוליסה. 20. לאור האמור לעיל, אני קובע כדלקמן: א) התובעת הוכיחה את מקרה הביטוח לפיו, אירעה פריצה בבית העסק המבוטח אצל הנתבעת ולא היתה לה יד במעל. ב) הנתבעת לא הצליחה להוכיח, כי הגניבה ו/או הפריצה היתה מבויימת ונעשתה ע"י עובד של התובעת. ג) קיימת סבירות, כי הפריצה בוצעה בשעה שעובדי התובעת עבדו בחנות, שכן סביר להניח כי הרעש של הפעלת מערכות הסטריאו יכול להסיח את דעתם מניסור הסורג בחלון וביצוע הפריצה במחסן שנמצא בתוך החנות ובנסיבות אלה, העסק היה מאוייש ולא היה צורך בדריכת האזעקה. ד) התובעת הוכיחה נזק בסכום של 51,217 ₪ בניכוי סך של 1,950 ₪ השתתפות עצמית נכון ליום הפריצה - 31/3/99. 22. לאור האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 51,217 ₪ בניכוי סך של 1,950 ₪ השתתפות עצמית בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 31/3/99. אגרת התביעה ששולמה בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום התשלום ועד היום, ועוד סך של 10,000 ₪ שכ"ט בצירוף מע"מ. 23. סכום פסק הדין ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב תוך 45 יום. פריצהשאלות משפטיות