החלטה העובדות 1. המבקש, הוא הנתבע, עותר לאפשר לו להגיש הודעה לצד ג' כנגד המבטחת של המשיב - התובע בביטוח חיים. 2. עסקינן בתביעה שהוגשה במקור כנגד המבקש וכנגד חברת הביטוח שביטחה את המשיב במסגרת פוליסת ביטוח חיים לרבות נכות מתאונה, אובדן כושר עבודה ופטור מתשלום פרמיות. חברת הביטוח טענה בין היתר כי הפוליסה כלל לא נכנסה לתוקף במועד האירוע המזכה בתגמולי ביטוח שכן הפרמיה הראשונה על בסיס הפוליסה שולמה רק בחלוף שנה וחודשיים מן המקרה. עוד טענה חברת הביטוח כי תביעת המשיב התיישנה במועד הגשתה. המבקש נתבע בתביעה זו בעילה של רשלנות מקצועית בטיפול במשיב שהיה לקוחו בכל הנוגע למקרה הביטוח ולרבות בתביעה למול חברת הביטוח. 3. בשלב מסוים לאחר שהתקיימו בתיק זה מספר ישיבות קדם משפט, והוגשו תצהירי עדויות ראשיות ותיקי מוצגים, הגיעו המשיב וחברת הביטוח לכלל הסדר פשרה ולפיו שילמה חברת הביטוח לתובע תשלום חד פעמי של 16,000 ₪ בגין החזר הפרמיות ובית המשפט התבקש לדחות את התביעה כנגד חברת הביטוח. טענות הצדדים 4. המבקש מנמק את בקשתו בכך שהסדר הפשרה שהושג בין המשיב לחברת הביטוח מעלה תמיהות שכן חברת הביטוח יודעת שהתביעה לא התיישנה ועל כן לא ברור מדוע הועמד סכום הפשרה על 16,000 ₪ בלבד. משכך לטענתו, חברת הביטוח הינה צד חיוני בתובענה. לטענת המבקש אם יתברר שלמשיב מגיעים כספים כלשהם אזי הוא טוען כי כספים אלה מגיעים לו מכוח הפוליסה. 5. המשיב מתנגד לבקשה הן מטעמים שבפרוצדורה והן מטעם מהותי. ראשית טוען הוא כי חרף העובדה שהבקשה רוויה טענות עובדתיות לא צורף לה תצהיר אשר יתמוך בטענות אלו. שנית, הבקשה מיותרת שכן אם יוכח שהמבקש התרשל לא תהא לו זכות לשיפוי מן המבטחת בשל רשלנותו. מאידך אם יעלה בפניו להוכיח כי פעל כראוי, כי אז לא תהא למשיב כל עילת תביעה כנגדו. עצם הרצון לחקור את עדי חברת הביטוח אינו מצדיק הגשת הודעה לצד ג' נגדה. דיון 6. אכן צודק ב"כ המשיב כי על הבקשה היה להיתמך בתצהיר. טיעונו של המבקש בתגובתו לתגובת המשיב אין לו על מה שיסמוך. על הבקשה חלות הוראות תקנה 241 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 ומכוחה על כל בקשה כזו להיות מוגשת בלווית תצהיר אלא אם כל הטענות בה הינן משפטיות. 7. גם לגופה של בקשה אין המבקש מעלה טעם שיצדיק שליחת הודעה לצד ג' כנגד המבטחת שהייתה במקור נתבעת בתיק. לא ראיתי כל בסיס לטענתו כי הסדר הפשרה בין המשיב לחברת הביטוח מעלה תהיות. חברת הביטוח העלתה בכתב הגנתה מספר טענות מעבר לטענת ההתיישנות כמו טענת אי כניסתה של הפוליסה לתוקף עובר לקרות מקרה הביטוח, אי גילוי מצב רפואי קודם עובר לעריכת ההצעה לביטוח וכו'. אין בעצם העובדה כי צדדים בחרו לקנות סיכונים ולהגיע לידי פשרה כדי להעלות תמיהות. מהות התמיהות הנטענות לא הובהרה בבקשה. 8. גם עצם הרצון או הצורך לחקור את עדי חברת הביטוח אין בו לכשעצמו כדי להצדיק הפיכת חברת הביטוח לצד בתיק. מקום שהעדים נחוצים למבקש לצורך הוכחת הגנתו מפני התביעה, רשאי הוא להגיש בקשה לזימונם כעדים מטעמו. 9. אם יימצא כי בפעולת המבקש לא היה כל דופי כי אז התביעה נגדו תדחה והמשיב לא יהא זכאי לקבל יותר מחברת הביטוח אלא מה שסוכם בינו לבינה במסגרת הסדר הפשרה ביניהם. עניין זה הינו עניינו של המשיב בלבד. מנגד אם יימצא כי המבקש התרשל בטיפול בתביעתו של המשיב כי אז יהיה צורך לבחון האם היה בהתרשלותו זו כדי לגרום למשיב לנזק ובעיקר בכל הנוגע למישור היחסים למול חברת הביטוח ביחס לכל אחת מטענותיה של חברת הביטוח כלפי המשיב. 10. אשר על כן לא ראיתי כל טעם להתיר בשלב זה של הדיון שליחת הודעה לצד ג' כנגד חברת הביטוח. 11. המבקש ישא בהוצאות הבקשה בסך של 2,000 ₪ בצירוף מע"מ ללא כל קשר לתוצאות ההליך. הודעה לצד שלישיפוליסהחברת ביטוח