פסק דין יסודה של התביעה שבפני באירוע מיום 17.2.02 בצומת הרחובות האזמל - הפטיש בנס ציונה סמוך לתחנת הדלק המצויה במקום. לגירסת התובעת נהג מבוטחה ברכב מסוג הונדה ברח' האיזמל לכיוון רחוב הפטיש ובהגיעו לצומת הגיע מכיוון תחנת הדלק נחשול מים אשר הציף את הצומת ואת ההונדה שהיתה בו וכתוצאה מכך חדרו מים להונדה וגרמו לנזק כמפורט בדו"ח השמאי שהוגש מטעם התובעת אשר היתה במועד הרלוונטי המבטחת של ההונדה בפוליסה לביטוח מקיף. המחלוקת בין הצדדים הינה בשניים: שאלת האחריות - דהיינו, אחריותה של הנתבעת כרשות מקומית לאירוע והשאלה השנייה - הינה שאלת גובה הנזק. אשר לשאלת האחריות: מטעם התובעת העיד המבוטח אשר מטבע הדברים בהיותו לבדו ברכב היה העד היחיד לאירוע. לדבריו, אומנם מדובר היה ביום גשום ואולי אף גשום במיוחד, אולם, לגרסתו לא ראה כל הפרעה בדרך לרבות הצומת, אלא, שלפתע הגיעה זרימת מים מכיוון תחנת הדלק וזו הציפה את הצומת ואת מכוניתו שהיתה בתוך הצומת עד לגובה לוח השעונים. טוענת ב"כ הנתבעת בסיכומיה כי אין לסמוך על עדות זו שהינה עדות עד יחיד משלא הובאו עדים נוספים לתמוך בה, למשל, נהגים נוספים שנתקעו בצומת. כן טוענת הנתבעת כי האירוע לא היה ידוע לה עובר להגשת כתב התביעה, לא נמסרה הודעה למוקד העירוני ולא הוגשו תביעות נוספות בגין אירוע זה. לפיכך טוענת הנתבעת להד"מ לחילופין טוענת הנתבעת לכח עליון, לאירוע שלא ניתן לצפותו ו/או לחילופין להיערך אליו מחמת העובדה כי מדובר היה ביום גשום במיוחד. יש לציין, כי בפני לא הוצגה כל חוו"ד של השירות המטאורולוגי שיש בה כדי לתמוך בטענה כי עסקינן ביום בו ירדו כמויות גשם חריגות במיוחד שמערכת הניקוז העירונית, כל עוד היא תקינה פועלת ונקיה, לא תוכל לעמוד בהם, בעיקר בשים לב לעובדה כי הצומת בו אירעה ההצפה מצוי במקום נמוך במיוחד, כעולה מהתמונות שצורפו. בבואי לבחון את הראיות מצאתי לטעמי כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת עצם אירוע ההצפה בעדותו של המבוטח, שלא התרשמתי כי בדה דברים מליבו ואין בדיקדוקי טרמינולוגיה כדי לפגום בתיאור האירוע, בין אם עסיקנן בזרימת מים או בנחשול כפי שתואר ע"י ב"כ התובעת בכתב התביעה. בנסיבות אלה, ומאחר ועסקינן בנזקי מים עובר הנטל לשכמה של הנתבעת להוכיח כי לא התרשלה וכי פעלה כפי שרשות סבירה היתה פועלת בנסיבות או לחילופין כי עסקינן בכוח עליון. לעניין זה הובאו לעדות עה/2 יוסי סגרין מנהל שפ"ע ועה/3 מהנדס התשתיות. אשר לעד הגנה 2 - אין בעדותו כדי לתמוך בגירסת התובעת שכן עסקינן בתצהיר כללי הדן בדרכי הניהול ועד זה לא היה במקום, בסמוך לאירוע, כך ניתן לאמר גם באשר לחוו"ד של עה/3 שבדק המקום רק לאחר הגשת התביעה. לציין כי לגירסת המבוטח הגיעו למקום אנשים, שסבר כי הינם אנשי העיריה, לאחר האירוע, לבושים בסרבלים צהובים ואלה טיפלו בקולטנים שבצומת ולאחר מכן ירד מפלס המים. טוענת הנתבעת כי לא היו אלה אנשים מטעמה וייתכן כי היו אלה עובדי תחנת הדלק, דא עקא, שטענה זו לא אוששה על ידה ולא הובא לעדות מי מאנשי תחנת הדלק ולפיכך שנותרה בחללו של עולם השאלה מי טיפל בקולטנים והוריד את מפלס המים. עוד ניתן לציין כי סברתי לתומי כי משטוענת הנתבעת כי נהגה כפי שנדרש מרשות מקומית לנהוג בנסיבות, יומצא תצהיר מטעמה המתאר את הפעולות בהן נקטה העיריה בסמוך ובמהלך חורף 2002 באופן פרטני, על מנת להוכיח כי דאגה במועד הרלוונטי למערכת ניקוז נקייה ופועלת. דא עקא שתצהירו של עה/2 הינו כללי ביותר ואינו מתייחס לשנה הרלוונטית ולחורף 2002. בנסיבות אלה, סבורתני כי הנתבעת לא הוכיחה בפני כי במקום היתה מערכת ניקוז מספקת ונקיה שתיתן מענה לגשמים גם אם אינם שיגרתיים, מאידך, לא הובאה חוו"ד מטארולוגית להוכיח כי מדובר בגשם כה חריג שלא ניתן לצפות תוצאותיו והאימרה הכללית בדבר יום גשום במיוחד והצפות בגוש דן אין בה די. מכאן, שהשאלה העומדת בפני, הינה האם יש לחייב בנסיבות את מבוטח התובעת ברשלנות תורמת אם לאו. לגרסתו של זה הוא נהג ברכב 4 X 4 מוגבה וכי בהגיעו למקום לא הבחין בשלולית ולכן נכנס לצומת, דא עקא, שאם, גם על פי גרסתו, מדובר ביום גשום במיוחד, היה לטעמי על מבוטח התובעת לנהוג במשנה זהירות ולהתאים נהיגתו לתנאי מזג האוויר ואולי אף לעצור בהבחינו בגל המים המתקרב ולפיכך סבורתני שיש לחייבו בנסיבות ברשלנות תורמת בשיעור של 50%. אשר לגובה הנזק: תביעתה של התובעת הינה תביעת שיבוב הנסמכת על דו"ח השמאי מטעמה שבדק את הנזק בסמוך לאחר האירוע. מאידך, ומנגד הוגשה חוו"ד של השמאי שחר שי עה/1 מטעם הנתבעת שכולה על דרך השלילה. שמאי זה שלא ראה את הרכב בזמן אמת, מצא לשלול הרכיבים בחוו"ד שמאי התובעת מבלי לפרט ו/או ליתן חוו"ד מהו סכום הנזק אשר נגרם לטעמו כתוצאה מהאירוע, ולפיכך, אינני סבורה כי יש בחוו"ד זו לאיין את חוו"ד שמאי התובעת. כאמור עסקינן - בתביעת שיבוב ולא הוכח ואף לא נטען כי במקרה דנן, שילמה התובעת למבוטח שלא בתום לב ומתוך שיקולים זרים. ההיפך הוא הנכון, התשלום, ועל כך לא חלקה הנתבעת, בוצע על יסוד דו"ח השמאי ולפיכך ובהסתמך על ההלכה שנקבעה בפסה"ד הכשרת הישוב נ. חב' השמירה סבורתני כי עסקינן בתשלום שבוצע ע"י מבטח בתום לב ועל יסוד החומר שהיה מונח בפניו ולפיכך לא מצאתי פגם בתשלום זה. סיכום בשים לב לכל האמור לעיל אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 34,705 ₪ צמוד ונושא חבות כחוק מיום הגשת התביעה 20.4.03 ועד התשלום המלא בפועל ובצירוף 15% שכ"ט עו"ד והוצאות משפט (שכר העדים שנפסק ותשלומי האגרות בהן נשאה התובעת). רכבנזקי מיםביטוח רכבהצפהביטוח מקיף