פסק דין תביעה לפיצוי על נזקי רכוש בגין תאונת דרכים. הצדדים הסכימו כי ינתן פסק דין על דרך של פשרה לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד 1984 לרבות קבלת התביעה במלואה או דחייתה. התובעת הינה המבוטחת בביטוח מקיף של רכב מסוג סוזוקי בלנו מ.ר. 7040019. הנתבעת 2 הינה הבעלים של רכב צבאי מ.ר. 600797 והנתבע 1 נהג ברכב זה בעת קרות התאונה. בתאריך 3/9/03 בצומת רעננה אירעה תאונת דרכים בה היו מעורבים כלי הרכב הנ"ל. לטענת התובעת במועד ובמקום הנ"ל נהגה הגב' עמר רות את רכב הסוזוקי בנתיב האמצעי מתוך 3 נתיבים לכיוון חיפה. הגב' עמר ביקשה לעבור לנתיב הימני לנסיעה ישר והחלה לעבור נתיב לאחר שבדקה כי הדרך פנויה והבחינה במראה ברכב הצבאי כשהוא רחוק ממנה. לאחר שעברה נתיב ונסעה ישר בנתיב זה הגיח הרכב הצבאי במהירות, ביצע עקיפה מימין לרכב הסוזוקי ותוך כדי נסיונו לשוב לנתיב פגע בסוזוקי וגרם לו נזקים. לאחר הפגיעה המשיך נהג הרכב הצבאי בנסיעה ולא עצר על מנת להחליף פרטים אולם לאחר מס' דקות חזר למקום מהכיוון הנגדי. לטענת הנתבעים במועד ובמקום הנ"ל נסע הנתבע 1 בנתיב הימני. לאחר שעבר את הרמזור הראשון שבצומת, מבין השניים שקיימים במקום, המשיך בנסיעה בנתיב הימני ורכב הסוזוקי נסע בנתיב האמצעי בצומת. לפתע, סטה נהג רכב הסוזוקי מהנתיב האמצעי ללא איתות ופגע ברכב הצבאי. הוא ניסה למנוע את הפגיעה תוך כדי סטייה ימינה. הוא סבר שלא הייתה פגיעה והמשיך בדרכו ורק לאחר שנתברר לו שלא כך הדבר חזר למקום האירוע מהכיוון הנגדי והחליף פרטים. לאחר ששמעתי את נהגת הסוזוקי ואת נהג הרכב הצבאי סבור אני שיש לקבל התביעה. ניכר היה מעדותה של הגב' עמר כי היא מוסרת את הדברים כהוויתם מה שאינני יכול לומר על נהג הרכב הצבאי הנתבע 1. גרסתו של הנתבע 1 איננה עקבית ומעלה סימני שאלה. כך, בעדותו ציין כי היה בנסיעה וכ-50 מ' לפני הרמזור הראשון, החל להאט ברם אינו מציין כלל כי הגיע לכדי עצירה מוחלטת. דא עקא בדו"ח על תאונת דרכים מיום 3/9/03 ציין "אני התחלתי בנסיעה". בעדותו ציין כי לא הגיש כלל כי פגע (ע' 5 ש' 14) אך בשורה 25 מציין "שמעתי רעש". בעדותו הראשית ציין כי רכב הסוזוקי נכנס לנתיבו עם רבע אוטו (ע' 4 ש' 27) אך בע' 4 ש' 24 ציין "ממש חלק קטן נכנס". בעדותו ציין כי רכב הסוזוקי סטה למסלולו ללא כל איתות. כשנשאל איך יודע כי נכנסה ללא איתות השיב "אני הסתכלתי" אך הוסיף "כשנכנסים לתוך נתיב אמורים להפסיק את האיתות" אמירה אחרונה זו לא מתיישבת עם הטענה שלא היה איתות לפני הכניסה למסלולו. בעדותו הוא אף אישר כי חלק מהמשאית חדר לכיוון נתיב הנסיעה לכפר סבא שהינו נתיב פניה ימינה באותה צומת (ע' 5 ש' 11) וזה תואם את עדות הנהגת הסוזוקי כי זה הגיח מנתיב הפנייה ימינה פגע בה. מוזר הוא שהנתבע 1 מעיד כי הבחין שהסוזוקי נכנסת לנתיבו ללא איתות והוא לכאורה מנסה להתחמק מפגיעה ולא מוצא לנכון להביט במראה השמאלית על מנת לוודא שלא הייתה פגיעה, בה לכאורה אשמה נהגת הסוזוקי לטענתו, אלא ממשיך בנסיעה ורק כשקצין שהיה באחד הרכבים הסמוכים הסב את תשומת לבו כי ארעה תאונה חזר על עקבותיו. הדבר מעיד על חוסר זהירותו של הנתבע 1 והתעלמותו משאר הרכבים שבדרך. בדו"ח על תאונת דרכים מציין הנתבע 1 כי "הרמזור התחלף לירוק ואז אני התחלתי בנסיעה. פתאום סטה לנתיב שלי הרכב האזרחי". מהודעה זו ניתן להסיק כי התאונה ארעה כשהוא היה במהירות נמוכה מאוד בהתחשב שמדובר במשאית והנה בהודעה על תאונת דרכים מציין הוא שהמהירות הייתה 50-60 קמ"ש. לאור כל האמור לעיל הנני סבור כי הנתבע 1 הוא האחראי לקרות התאונה. התובעת צרפה דו"ח שמאי והוראות תשלום כן הוגשו צילומי הסוזוקי. לפיכך הנני מחייב את הנתבעים לשלם ביחד ולחוד לתובעת את הסך של 3,183 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מתאריך 24/8/05 ועד התשלום המלא בפועל. הנני מחייב את הנתבעים לשלם ביחד ולחוד לתובעת אגרת בית משפט בסך 277 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 781 ₪ (כולל מע"מ). סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. רכבביטוח מקיף