החלטה 1. רקע עובדתי א. התביעה הוגשה ביום 25.10.07 עפ"י פוליסת בטוח חיים שהוצאה ע"י הנתבעת בטענה לאבדן כושר עבודה בגין תאונת עבודה מיום 27.4.03. ב. הנתבעת הגישה בקשה לדחייה ו/או מחיקת התביעה על הסף מחמת התיישנות, אי צירוף מסמכים מהותיים וסעד אקדמי תיאורטי. 2. התיישנות א. התביעה הוגשה, כאמור, בטענה לאי כושר כתוצאה מתאונת עבודה מיום 1.7.03 ועל כן, לטענת הנתבעת, חלה התיישנות מכוח סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981 על כל התביעות המתייחסות לתקופה שמעבר ל- 3 שנים עובר להגשת התביעה. ב. בהסכמת ב"כ התובעת בפרוטוקול הדיון מיום 16.9.08, הנני קובעת כי התביעה התיישנה ככל שהיא מתייחסת לתביעות של עד 3 שנים לפני הגשת התביעה, כלומר, לפני ה- 27.1.00. 3. אי צירוף מסמכים מהותיים א. לטענת הנתבעת לא צורפה לכתב התביעה חוות דעת רפואית ערוכה כדין ועל כן מנועה התובעת מלטעון כל טענה רפואית שהיא, ורק היא, מבססת התביעה. ב. התובעת אכן לא הגיש חוות דעת רפואית, אך בהסכמת הנתבעות בפרוטוקול הדיון מיום 16.9.08 החלטתי כי פרוטוקול המל"ל יתקבל כחוות דעת מטעם התובעת אשר תעמוד לבדיקה מטעם הנתבעת. 4. סעד אקדמי תיאורטי א. התובעת עותרת למתן פסק דין הצהרתי לפיו הינה זכאית לתגמולי ביטוח מידי חודש בחדשו ממועד הגשת התביעה ועד ליום 1.5.2018. ב. לטענת הנתבעת יש למחוק סעד זה בהיותו סעד תאורטי אקדמי בניגוד לתנאי הפוליסה עפי"ה מוסכם בין הצדדים כי כושר עבודתה של התובעת יבחן מידי חודש בחודשו ובהתאם לכך ישולמו או לא ישולמו לה תגמולי הביטוח. לטענתה, מדובר בעילה מתחדשת שיש לבחנה ולבדקה מידי חודש ואין לתבוע בגינה כל עוד אינה מתקיימת. למעשה, מדובר בחוזה עם תנאי מתלה שקיומו צריך להבחן מידי חודש בחדשו ועל כן לא ניתן לקבוע דבר לגבי העתיד באופן גורף. ג. התובעת אינה מתמודדת בתגובתה עם הטענה וכן טוענת כי התביעה הינה לסעד כספי לקבלת הסכומים הנקובים בפוליסה. ד. כאמור בסעיף 17 לכתב התביעה: "כל תנאי הפוליסה ובפרט סעיף 4 א' לנספח 162 לפוליסת בטוח 'שמש' התקיימו ומתקיימים אצל התובעת ומשכך מחוייבת הנתבעת כלפי התובעת בתשלום אבדן כושר עבודה מידי חודש בחודשו מיום התאונה ועד ליום 1.5.2018". ה. כאמור בסעיף 4 לפוליסה: "א) המבוטח ייחשב כבלתי כשיר מוחלט לעבודה לצורך נספח זה בלבד אם יתקיימו במצטבר שלושת התנאים להלן לתקופה העולה על תקופת ההמתנה כנקוב בפוליסה: 1) 2) 3) ב) …. ג) … ד) החברה תשלם למבוטח פיצויים חודשיים החל מתום תקופת ההמתנה וכל עוד נמשך אי הכושר המוחלט ולכל המאוחר עד לתום תוקפו של נספח זה". ו. לאור האמור לעיל ברור כי יש להוכיח אי כושר מוחלט מידי חודש בחודשו ולעמוד ב- 3 התנאים הנדרשים בסעיף, המתייחסים הן למצב רפואי והן למצב תעסוקתי היכולים להשתנות מעת לעת. ז. כאמור בע.א. 2447/93 מעיוף נ. אברהם פ"ד מח' (5) 206, 210: "כידוע, עשוי תובע לזכות בפסק דין מצהיר בהתקיים שני תנאים מצטברים אלה: האחד, בהוכיחו כי קנויה לו זכות או כי נתקיים 'מצב' שעליו מבקש הוא להצהיר והאחר, בהוכיחו: 'כי מן הראוי ל'שריין' אותה זכות - או אותו מצב - על מתן פסק דין שישתיק כפירה והכחשה בעתיד, עקב מעשה בית דין שיווצר על ידי פסק הדין, ובלבד שאינן קיימות נסיבות המניעות את ביהמ"ש שלא להעתר לו.." (זוסמן, בספרו הנ"ל, בעמ' 524). ראה עוד (לאחרונה) ע.א. 490/92 שאבי נ' אררט חב' לביטוח בע"מ. ח. בענייננו לא נתקיים אף אחד מן התנאים דלעיל: 1) התובעת אינה יכולה להוכיח כי קנויה לה זכות או נתקיים המצב של אי כושר בעתיד שכן זה יכול וישתנה מעת לעת. 2) אין לשריין זכותה לתגמולי בטוח משעומדת לנתבעת הזכות להוכיח מידי חודש בחודשו כי אינה זכאית לתגמולי ביטוח. ט. כאמור בספרו של א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית עמ' 388: "אין לעתור להכרה בזכויות העתידיות להיוולד, שטרם באו לעולם". י. לאור האמור לעיל ימחקו מהסיפא לסעיף 11 לכתב התביעה המילים: "ועד ליום 1.5.2018". 5. לאור כל האמור לעיל, מתקבלת הבקשה בחלקה כמפורט לעיל. משעמדה התובעת על טענתה למרות הסברי ביהמ"ש בישיבת ה- 16.9.08, אין מנוס מחיובה בהוצאות הבקשה בסך -.1,500 ₪ בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. 6. נדחה לקד"מ נוסף ליום 20.4.09 שעה 10:00. חוות דעת מטעם הנתבעת תוגש לא יאוחר מיום 1.3.09. סעד תיאורטי