פסק דין תביעה (שיבוב) לפיצוי על נזקי רכוש בעקבות תאונת דרכים. התובעת היתה במועדים הרלבנטיים לתביעה המבטחת בביטוח מקיף של רכב מסוג ניסן מ.ר. 7328956. הנתבע היה במועדים הרלבנטים לתביעה הבעלים והנהג של רכב מסוג מיצובישי מ.ר. 7200202. בתאריך 20.10.05 ברחוב בן עזריה בתל-אביב-יפו אירע מפגש בין כלי הרכב הנ"ל. לטענת התובעת רכב המיצובישי נסע לאחור בחוסר זהירות ובאופן מסוכן ופגע ברכב הניסן בחזיתו. לטענת הנתבע רכב הניסן פגע ברכב המיצובישי מאחור שעה שעמד לפני תמרור "עצור". אין חולק כי רחוב בן עזריה הינו רחוב חד סיטרי צר יחסית שמשני צידיו חונות מכוניות כך שלמעשה נותר נתיב נסיעה אחד. בעדותו ציין נהג רכב הניסן, מר חיים זאדה (להלן: "זאדה") כי בהגיעו לצומת הרחובות בן עזריה ובן גמליאל עצר עקב תמרור "עצור" המוצב לפני הכניסה הצומת, על קו התמרור. תוך כדי שהוא עומד שם הבחין כי רכב המיצובישי מגיע מצד ימין, מרחוב בן גמליאל, במהירות, נעצר במרכז הצומת עם הטייה לשמאל , לכאורה להמשך רחוב בן עזריה, ואז העביר הנתבע להילוך אחורי והחל לנוע לכיוון רכב הניסן. זאדה צפר אך רכב המיצובישי המשיך בנסיעה לאחור ופגע ברכב הניסן בחזיתו. לבקשת זאדה הגיעה משטרה למקום אשר ביקשה לפנות את הרכבים ולהחליף פרטים. נסיון לגבות עדות מאנשים שהיו במקום ע"י השוטר לא צלח כי כולם אמרו שלא ידעו ולא שמעו. עדות זאת , היתה עדות סדורה, ברורה ולא הותירה סימני שאלה משמעותיים. מנגד העיד הנתבע כי הוא עצר עקב תמרור ה"עצור" המוצב במקום כשהוא מעט ימינה עקב רצונו לפנות ימינה ורכב הניסן פגע בו מאחור כשהוא מעט שמאלה. לטענתו זאדה הזמין משטרה כי טען שהוא (הנתבע) תקף אותו. השכנים לטענתו העידו כי הוא לא תקף את זאדה. כאן נשאלת השאלה: אם המשטרה הגיעה רק בגין חשד לתקיפה כטענת הנתבע ואנשים תושאלו במקום מדוע אין תיעוד לכך. תקיפה כבר חורגת מתאונת דרכים גרידא שאין בה פגיעות גוף. זאת ועוד,לאחר שציין הנתבע בתחילה כי הרחוב צר יחסית ומכוניות חונות בו משני צידיו ציין מאוחר יותר כי הרחוב טיפה רחב וזאת לשאלת ב"כ התובעת האם שתי מכוניות יכולות לעבור בו במקביל. מתברר מעדות הנתבע כי הוא חתום על מכתב שנשלח לתובעת ובהקשר לו הוא ציין כי אמר שהוא היה בעצירה לחנות. זה לא מתיישב עם גרסתו כי עמד במקום כדי לפנות ימינה לרחוב בן גמליאל. ממשיך ומעיד הנתבע כי שני עדיו ראו את התאונה. האחד מאיר נבט שיש לו חנות בצד ימין כמה מטרים לפני תמרור ה"עצור" והשני מר נאסר ביארי שגר במקום וירד למכוניתו עובר לקרות התאונה. עדותו של מר נאסר ביארי אינה אחידה וסדורה . בעדותו הראשית ציין בבטחון כי ראה רכב עוצר ורכב אחר מתנגש בו. אח"כ כשנשאל אם ראה אותו עומד או שנוסע ועוצר השיב "כשעמד ראיתי אותו" (ע' 8 ש' 8) . בחקירה נגדית הוא כבר מציין "שמעתי את התאונה" (ע' 8 ש' 25). הוא נשאל "ראית אותו שהוא פגע בו מאחור?" והוא השיב "שמעתי בום. ראיתי אותו עוצר ואז שמעתי בום" (ע' 9 ש' 7-6). ולשאלה "אולי הוא חזר רברס" השיב "לא יודע אני רק שמעתי בום" (ע' 9 ש' 27-16). העד מר נבט מאיר מציין בתחילה כי חנותו נמצאת 10 עד 15 מטרים מהצומת וכי הוא היה מחוץ לחנות והוא ראה את התאונה וגם שמע את הפגיעה. בהמשך, לאחר חקירה, סתר דבריו וציין "שמעתי את הרעש הסתכלתי וראיתי תאונה" (ע' 13 ש' 10). הוא ציין כי הנתבע המתין בתמרור "העצור" "משהו כמו דקה" (ע' 12 ש' 28) . קודם לכן העיד כי מי שמכיר את הצומת ממתין שם כדקה או שתיים - הנתבע גר במקום. ברם, בהמשך מציין כי המרחק בין שני הרכבים כשהם חולפים על פניו ברחוב הוא "כמה מטרים"(ע' 13 ש' 5). יצויין כי עסקינן בקטע רחוב שאורכו 20-30 מטרים. הדברים לא מתיישבים זה עם זה והוא פטר עצמו מפתרון סתירה זו בציינו "לא יודע אם דקה"( ע' 13 ש' 7). כאמור לעיל עסקינן בקטע רחוב קצר כאשר מי שנכנס אליו משד' ירושלים למעשה רואה את הרכב שלפניו עד קצה אותו קטע. הנתבע עצמו העיד כי ברחוב זה לא נוסעים מהר כשנשאל כמה זמן עמד השיב: "בדיוק עצרתי. אין לי זמן מדויק. דקה שתיים" (ע' 6 ש' 9). הוא נשאל אם רוצה לתקן עדותו שהמתין דקה שתיים במקום והשיב שלא (ע' 6 ש' 11). בנסיבות אלה כאשר הנתבע רק החל לעמוד, רכב הניסן אפילו לא נכנס לרחוב ואם נכנס הרי זה במהירות איטית תוך שהוא מתקדם אט אט לכיוון רכב המיצובישי. הסיכוי שרכב הניסן יפגע ברכב המיצובישי בנסיבות אלה קטן ביותר. הפגיעה ברכב הניסן אינה במרכז אלא יותר ימינה . לו היתה מתרחשת תאונה כפי שמתאר הנתבע הנזק צריך היה להיות במרכז שכן מר נבט העיד כי מכוניות חונות במקום באופן תדיר עד התמרור. לאור כל האמור לעיל הנני מעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבע וקובע כי התובעת הוכיחה את אחריותו של הנתבע לקרות התאונה. נזקה של התובעת עומד על סך של 5,876 ₪ נכון ליום 15.11.05 כעולה מן המסמכים שצורפו לכתב התביעה. אשר על כן הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הסך של 5,876 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מתאריך 15.11.05 ועד ליום התשלום המלא בפועל. כמו כן הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את אגרת בית משפט כפי ששולמה בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪ בצירוף מע"מ והכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. רכבביטוח רכבביטוח מקיף