תאונת דרכים בין רכב צבאי לבין מונית - נזקי רכוש לרכב

פסק דין תביעה לפיצוי על נזקי רכוש בעקבות תאונת דרכים. כלל חברה לביטוח בע"מ הייתה במועדים הרלבנטיים לתביעה המבטחת של רכב מסוג רנו מ.ר. 3356351. ר' היה במועדים הרלבנטיים לתביעה הנהג של מונית מ.ר. 5333525. פ', הייתה במועדים הרלבנטיים לתביעה הנהגת של רכב צבאי מסוג רנו מ.ר. 2001753 והנתבעת 3 הייתה הבעלים של רכב זה. בתאריך 5/2/08 בכביש 443 ממודיעין לירושלים אירע מפגש בין כלי הרכב הנ"ל. רכב הנתבעת היה הראשון בשיירה מבין הצדדים דלעיל אחריו נסעה המונית ולאחריה הרכב הצבאי. עקב כך שרכב צד ג' שהיה לפני רכב הרנו בנתיב השמאלי בלם בפתאומיות וסטה לנתיב הימני סטתה נהגת הרנו עד כמה שניתן שמאלה ובלמה אך פגעה מאחור ברכב שהיה לפני רכב צד ג' אשר נחשף בפניה. לאחר מכן נפגע רכב הרנו מאחור. השאלה היא האם המונית פגעה תחילה ברכב הרנו ורק לאחר מכן נפגעה מאחור ע"י הרכב הצבאי או שמא הרכב הצבאי פגע תחילה במונית והדפה ובעקבות הדיפה זו נפגע רכב הרנו מאחור. נהגת רכב הרנו השיבה בחקירתה כי אינה יודעת אם המונית פגעה בה אחרי שפגעו בה או לפני. היא אינה זוכרת בכמה חבטות חשה. ברם, בהודעה שנתנה במשטרה בסמוך לאחר האירוע מציינת היא ש"הרכב שנסע מאחורי מונית מרצדס התנגש בי בעוצמה ואז רכב נוסף צבאי התנגש במונית שהייתה מאחורי". היא אישרה הודעה זו בדיון. בהודעה זו לא ציינה כי ספגה שתי חבטות וגם לא ציינה הדיפת רכב הרנו קדימה. נהג המונית, הנתבע 1 מציין כי לא יודע אם רכב הרנו נהדף קדימה, אך ציין כי מהמכה שקיבלה המונית מאחור היא נהדפה קדימה אל רכב הרנו. אל מול עדויות אלה עומדת עדותה המוזרה של הנתבעת 2. לדידה היא הבחינה שמספר רכבים לפניה החלו להעצר אחד אחרי השני והמונית שהייתה לפניה בלמה בלימה חזקה מאוד והיא ניסתה לברוח לנתיב הימני אך מאחר והמונית עקב הפגיעה ברכב הרנו נהדפה לאחור היא פגעה במונית מאחור וכי אם לא הייתה נהדפת המונית לאחור היא הייתה ממשיכה לנסוע ימינה. ברם, ההתנגשות עם המונית אירעה בנתיב השמאלי, והיא עוד לא הספיקה לעבור לנתיב הימני. בדיווח שהיא מסרה בזמנו כחיילת אין כל זכר לסיפור זה. כל שציינה היא שהיא הייתה הרכב הרביעי והאחרון ונכנסה ברכב שהיה לפניה. הנני סבור כי על פי מאזן הסתברויות ועדויות הנהגים, הרכב הצבאי הוא שפגע תחילה במונית והדפה אל עבר רכב הרנו. נהגת הרנו אישרה בעדותה כי דבריה בהודעה שנגבתה ממנה לפיהם "מונית מרצדס התנגש בי בעוצמה ואז רכב נוסף צבאי התנגש במונית שהייתה מאחורי", יכול להיות שלא באו כדי להדגיש דווקא את הסדר הכרונולוגי בפגיעות אלא להדגיש את מספר הפגיעות. על כן מי שאחראי לטעמי לנזק שנגרם לרכב הרנו היא נהגת הרכב הצבאי. באשר לגובה הנזק. הנתבעים טוענים כי הנזק שנגרם בחזית רכב הרנו לא נגרם מאשמתם של הנתבעים ואם מפחיתים נזק זה מסך הנזק אזי לא היה מקום להכריז על הרכב כאובדן להלכה. יצוין כי נהגת רכב הרנו ציינה כי היא פגעה ברכב שלפניה בטרם נפגעה היא מאחור. לטעמי בשל עדות זו ובהעדר ראיות נוספות בעניין לא הוכיחה התובעת כי הנזק בחזית נגרם באשמתו של מי מן הנתבעים. ברם, אין בכל אלה כדי לסייע לנתבעות 2-3 שכן בשים לב לשווי הרכב וירידת הערך הצפויה כנקוב בחוות הדעת הרי הנזק בחזית לאור היקפו אינו מעלה ואינו מוריד לעניין ההכרזה על הרכב כאובדן להלכה. ב"כ התובעת הציג והדגיש לבית המשפט חשבונית מס/קבלה בגין הגרירה של רכב הרנו. לאור כל האמור לעיל הנני סבור שהתובעת הוכיחה את נזקיה בהתאם לחוות הדעת והמסמכים הנלווים לה ולכתב התביעה. סיכום לאור כל האמור לעיל, הנני מחייב את הנתבעות 3-2 לשלם לתובעת את הסך של 34,218 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מתאריך 30/7/07 (יום הגשת התביעה) ועד לתשלום המלא בפועל. כמו כן הנני מחייב את הנתבעות 3-2 לשלם לתובעת את אגרת בית משפט כפי ששולמה, הוצאות עדת התובעת כפי שנפסק וכן שכ"ט עו"ד בסך 3,400 ₪ בצירוף מע"מ. התביעה כנגד הנתבע 1 נדחית. התובעת תשלם לנתבע 1 שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ. רכבצבאתאונת דרכיםמוניתנזקי רכושרכב צבאינזק לרכב