סטודנט בן כ-24 שנים רצה להתמודד על תפקיד נשיא המדינה השופט ח' מלצר: בפנינו עתירה של סטודנט בן כ-24 שנים, המעיד על עצמו כי "לאחר לבטים רבים החליט על רצונו להתמודד על תפקיד נשיא המדינה". לשם מימוש כוונתו הנ"ל - הוא פנה לפני כשנה לשר האוצר וכן ליושבי ראש של סיעות שונות בכנסת על מנת שיצדדו במועמדותו. הוא נענה בשלילה ע"י חלק מהמכותבים, ואחרים - לא השיבו לו. בעקבות זאת הוא פנה ליו"ר הכנסת וביקש הימנו לבקש מהסיעות אליהן פנה שיתנו הבהרות באשר לתגובתם לבקשתו מהם לתמוך במועמדותו, ואם הדבר איננו אפשרי כי יִזום תיקון של חוק-יסוד: נשיא המדינה, כך שתיקבענה אמות מידה אחרות להגשה ולאישור מועמדויות, שתאפשרנה לעותר להציג את מועמדותו. התשובה שנשלחה לעותר מאת לשכת יו"ר הכנסת, ביולי 2013, ומסרה לו כי נושא הגשת המועמדות לנשיאות איננו רלבנטי לעת הזו - לא הניחה את דעתו של העותר. לכן הוא עתר, בדצמבר 2013, לבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק ("בית דין גבוה לצדק" בלשון העתירה). בעתירה ציין העותר כמשיבים רק את: כנסת ישראל ואת שר האוצר. בצד העתירה הגיש העותר גם בקשה לפטור מאגרה, ולאחר שבקשתו זו נדחתה והוא שילם את האגרה - העתירה הובאה בפנינו. לאחר שעיינו בעתירה החלטנו לדחותה על הסף, שכן הגענו למסקנה שעל פניה - אין היא מגלה עילה. להלן יובאו בתמציתיות הטעמים לקביעתנו זו. בעתירה, כפי שהוגשה, נפלו פגמים פרוצדוראליים מאיינים רבים: היא לא חתומה בידי העותר. אין היא נתמכת בתצהיר מאמת, כנדרש על פי תקנה 4 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984. לא צורפו בה כמשיבים חלק מהגורמים הרלבנטיים (ראשי הסיעות, אליהם פנה העותר, ויו"ר הכנסת). מעבר לליקויים הפרוצדוראליים הנזכרים בפיסקה 4 שלעיל, שדי בהם כשלעצמם כדי להביא לדחיית העתירה על הסף - אף מהותית אין העתירה מגלה עילה, וכב' הרשמת רמזה את הדבר לעותר עוד בהחלטתה מתאריך 11.12.2013 בדבר הפטור מאגרה. בהקשר זה ראוי להבהיר: אין מקום להתערב בשיקול הדעת המסור לחברי הכנסת על פי סעיף 6 לחוק-יסוד: נשיא המדינה באם לצדד במועמדותו של כשיר להתמודד על כהונת נשיא המדינה, אם לאו (ובלבד שחבר הכנסת לא ישתף עצמו בהצעה של יותר ממועמד אחד, כאמור בסעיפים 6(א)(1) ו-(3) לחוק היסוד האמור). השוו: בג"צ 9156/06 עו"ד אהרון פולק נ' חברי הכנסת ה-17 (14.11.2006). הכלל, כפי שרק לאחרונה חזר עליו בית משפט זה ב-בג"צ 129/13 אקסלרוד נ' ממשלת ישראל (26.1.2014), מפי הנשיא, השופט א' גרוניס, והמשנָה לנשיא, השופטת מ' נאור, מורה כדלקמן: "אין בידי בית המשפט להורות למחוקק לחוקק חוק. קיים הבדל תהומי בין ביטולו של חוק בשל פגם חוקתי לבין ציווי על המחוקק להסדיר נושא כלשהו בחקיקה". מקל וחומר חל הכלל האמור על חקיקת חוקי-יסוד, או על תיקונם, מה גם שהדרישה לחתימה תומכת במועמדות, של עשרה חברי כנסת, הקבועה כיום בסעיף 6 לחוק-יסוד: נשיא המדינה - פחותה מהמספר (עשרים), שנקצב לצורך זה בהצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (ה"ח תשכ"ג מס' 543, עמ' 136). ראו: משה לנדוי, חוק-יסוד: נשיא המדינה, בעמ' 17 (במסגרת: פירוש לחוקי-היסוד, יצחק זמיר עורך, 1994)). נוכח כל האמור לעיל - העתירה נדחית על הסף. השכלה גבוההנשיא המדינהסטודנטים