הליכי פסלות שופט הם הליכים שאינם ייחודיים להליך הפלילי, המחוקק קבע לעניין זה כי הגשת ערעור על החלטת שופט שלא לפסול את עצמו עוצרת את ההליך הפלילי עד להכרעה בערעור, וזאת בניגוד לכלל על פיו החלטות אחרות יידונו בסוף ההליך בלבד (ראו: בג"ץ 2029/07 וינברג נ' סגן נשיא בית המשפט השלום בעכו (4.3.2007); בג"ץ 4689/94 יצחק נ' צמח, פ"ד מח(5) 70, 81 (1994)). מכך ניתן ללמוד כי הרציונאליים בגינם הנטל המוטל על נאשם בהליך פלילי נמוך מהנטל על בעל דין בהליך אזרחי, חלים גם בהליכי פסלות שופט. וכך קבעתי בעניין אמסלם לעניין זה: "הטעם שבנטל המופחת המוטל על נאשם למתן הארכת מועד נעוץ בפגיעה בזכויות החוקתיות לחירות (במקום ובו תוצאת ההליך הפלילי הוא עונש מאסר) וקניין (במקום ובו תוצאת ההליך הפלילי הוא קנס או פיצוי) בהליך הפלילי. ואזכיר, תכלית הדין הפלילי היא חקר האמת, מניעת הרשעת חפים מפשע, וענישה לא מידתית. טעם זה מקבל משנה תוקף לאחר חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ונפקותו המשמעותית לעניין זכויות נאשמים" (שם, פסקה 8). משפט פלילישופטיםפסלות שופט