הערעור במחוזי נדחה מחמת אי-תשלום אגרה ואי-הפקדת עירבון משכך, הגיש המבקש את הבקשה שלפנינו המכוונת לפסק הדין של כב' השופט ח' שרעבי אשר דחה את הערעור העיקרי. במסגרת בקשה זו, מבוקשת רשות לערער גם על פסק הדין של בית המשפט המחוזי שניתן בערעור על החלטת הרשמת. המבקש טוען, בתמצית, כי דחיית בקשת הרשות לערער מחמת אי-תשלום אגרה ואי-הפקדת עירבון הנובעים ממצבו הכלכלי פוגעת באופן בלתי מידתי בזכות החוקתית שלו ושל ילדיו לערער על פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה. המשיבה טוענת שסיכויי הערעור נמוכים ושלא קמה עילה להתערב בהחלטותיו של בית המשפט המחוזי, אשר נדרש לסוגיית האגרה והעירבון פעמיים. לאחר שעיינו בטיעוני הצדדים, החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות, הוגש ערעור לפי הרשות שניתנה ולקבל את הערעור בחלקו כפי שיפורט להלן. בית המשפט המחוזי נדרש לטענות המערער בסוגיית האגרה והעירבון פעמיים. לא מצאנו הצדקה לדון בטענות אלו בשלישית לפי אמת המידה הנוהגת בבקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי". בצד האמור, בית המשפט המחוזי (כב' השופט ח' שרעבי) דחה את הערעור העיקרי בשעה שהייתה תלויה ועומדת בבית משפט זה בקשת רשות ערעור על פסק הדין שניתן בערעור על החלטת הרשמת - ערעור שעסק בשאלה אם יש מקום להתערב בהחלטה בנושא האגרה והעירבון (בע"ם 7625/13 שהוגשה ביום 10.11.2013). במצב דברים זה, ובהתחשב במאטריה שבה עסקינן, אנו סבורים כי יש מקום לאפשר למערער להפקיד את האגרה והעירבון לאחר שמוצו הליכי ההשגה בנושא זה. אשר על כן, אנו מורים על "החייאת" הערעור העיקרי בכפוף לכך שהמערער יפקיד בקופת בית המשפט המחוזי בחיפה עירבון בסך של 3,000 ש"ח וישלם אגרה בסך של 500 ש"ח, וזאת תוך 14 יום ממועד המצאת פסק דין זה לידיו. אין צו להוצאות בערכאתנו. אי תשלום אגרהערבוןערעוראגרה