טענה כי לא קיבלה את שוברי התשלום להפקדת עירבון לפניי ערעור על החלטתו של כבוד הרשם ג' שני (רע"א 6548/13-י"א) מיום 26.1.2014 בה מחק הליך מחמת אי תשלום אגרה והפקדת עירבון. 1. ביום 30.10.2013 דחה הרשם את בקשת המערערת לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון אך העירבון הופחת לסך של 15,000 ש"ח. המערערת מצדה הוסיפה והגישה כמה בקשות בעניין העירבון ואלה נדחו. בהחלטתו מיום 5.12.2013, בבקשה רביעית שהגישה המערערת, קבע הרשם כי ניתנת לה ארכה אחרונה לתשלום האגרה והפקדת העירבון עד ליום 31.12.2013. המערערת השיגה על החלטה זו ובפסק דיני בבש"א 8827/13, מיום 12.1.2014 דחיתי את ערעורה וקבעתי כי על המערערת לשלם את האגרה ולהפקיד את העירבון עד ליום 26.1.2014, אחרת יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת. המערערת לא ביצעה את האמור בפסק הדין ותחת זאת הגישה בקשה נוספת להארכת מועד לתשלום האגרה ולהפקדת העירבון, ועוד ביקשה שצד שלישי יפקיד ערבות במקומה. 2. בהחלטתו קבע הרשם כי למערערת ניתנו ארכות חוזרות ונשנות וכי המועדים שקוצב בית המשפט אינם בגדר המלצה. הרשם הוסיף שבהחלטתו מיום 5.12.2013 ציין כי מדובר בארכה אחרונה וכן כי היה על המערערת לקיים את המועד שנקבע בפסק דיני מיום 12.1.2014. נקבע כי חרף כל ההחלטות שניתנו, נמנעה המערערת מלהפקיד את העירבון ולשלם את האגרה ללא כל נימוק המניח את הדעת, וכי טענתה לפיה שוברי התשלום לא הגיעו לידה אינה מהווה טעם לארכה נוספת. בנוסף נקבע שההצעה שצד שלישי יפקיד את הערבות במקומה אינה מפורטת דיה וכי ממילא אינה מוצדקת בשלב זה, וכן לא נאמר מיהו הצד שלישי ומהי הארכה המבוקשת. לפיכך נקבע כי משאין מקום לארכה נוספת וכיוון שהאגרה לא שולמה והעירבון לא הופקד, הורה הרשם על מחיקת ההליך. 3. מכאן הערעור שלפניי בו טוענת המערערת שמצבה הכלכלי קשה וכי היא פועלת במאמץ לגייס את סכום העירבון ואף מצאה צד שלישי שימציא ערבות בנקאית וכי ראוי היה שהרשם יעניק לה ארכה. המערערת מוסיפה שלאחר שניתן פסק דיני, היא לא קיבלה את שוברי התשלום. כמו כן היא טוענת שסיכויי הערעור טובים, וכי הפקדת העירבון חוסמת את דרכה, והיא שבה ומבקשת ארכה להפקדת הערבות הבנקאית ולתשלום האגרה. 4. דין הערעור להידחות. החלטת הרשם ניתנה במסגרת שיקול הדעת הרחב המוקנה לו ולפיכך אין המקרה דנן מצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור (ראו למשל בש"א 5659/13 בארי נ' אלסינט בע"מ (30.9.2013)). למערערת ניתנו מספר רב של הזדמנויות לשלם את האגרה ולהפקיד את העירבון, ובהחלטתו בבקשתה הרביעית, קצב הרשם מועד אחרון לעמוד בחיובים כאמור. בפסק דיני בערעור על החלטת הרשם הנ"ל קבעתי כי המערערת תשלם את האגרה ותפקיד את העירבון במועד שנקבע והתרעתי בפניה כי אם לא תשלם את האגרה או תפקיד את העירבון, יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת. אלא שהמערערת לא מילאה אחר פסק הדין וההחלטות שניתנו ותחת זאת הגישה בקשת ארכה נוספת. צדק הרשם בדחותו את הבקשה ואין להתערב בהחלטתו. בשולי הדברים אוסיף כי טענת המערערת כי אי קבלת שוברי התשלום אינה מניחה את הדעת בנסיבות אלה וכן אף בהודעת הערעור שלפניי, נמנעה המערערת מלפרט על עתירתה להפקיד את העירבון באמצעות צד שלישי. אשר על כן, הערעור נדחה. ערבוןשוברי תשלום