עתר לבית משפט נגד החלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד מי שהחתים על הסכמות דיירים להליך פינוי-בינוי באזור מגוריו. עם הגשת העתירה, הגיש המערער בקשה לפטור מאגרה. הרשמת קבעה בהחלטתה כי המערער לא פרש תשתית עובדתית מלאה באשר למצבו הכספי, וכי חשבונו נמצא ביתרת זכות. עוד הוסיפה כי על פני הדברים ההליך אינו מגלה עילה. עם זאת, לאחר שמצאה שהמצב הכלכלי הנטען של המערער אינו מן המשופרים, החליטה הרשמת להפחית את האגרה לסך של 600 ש"ח. מכאן הערעור שלפניי, במסגרתו שב ומבקש המערער לפוטרו מתשלום האגרה לאור מצבו הכלכלי. עוד טוען כי עתירתו מגלה עילה, כי המציא עבור המדינה פטנטים רבים וכן צירף מכתבים המעידים על כך. לאחר שעיינתי בבקשה לפטור מתשלום אגרה, בהחלטת הרשמת, בהודעת הערעור ובעתירה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. כידוע, שיקול הדעת המסור לרשמת רחב הוא, וערכאת הערעור אינה מתערבת בו בקלות (בש"א 5814/12 ליברוב נ' בית חולים אלישע (14.8.2012); בשג"ץ 8760/12 ואן קול נ' גנות (5.5.2013)). בית המשפט יעניק לבעל דין פטור מאגרה בהתקיים שני תנאים המצטברים האחד לשני: כי בעל הדין אינו מסוגל לעמוד בחיוב זה; וכי ההליך מגלה עילה (ראו תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007). נוכח המסמכים שצירף המערער, עולה כי הוא אינו עומד בתנאי הראשון, נוכח העובדה שחשבונו נמצא ביתרת זכות. גם עיון בעתירה מעלה כי על פני הדברים היא אינה מגלה עילה להתערבות בית משפט זה. אף על פי כן, הרשמת היטיבה עם המערער כשהפחיתה את האגרה בעתירה, ובהחלטה זו כאמור, איני רואה להתערב. אעיר כי באשר לטענותיו האחרות של המערער, הן אינן מענייננו בשאלת קביעת האגרה. סוף דבר, הערעור נדחה. על המערער לשלם את סכום האגרה כפי שנקבע בהחלטתה של הרשמת, וזאת תוך 14 ימים מיום המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך למחיקה ללא הודעה נוספת. משפט פליליבניהפינוי בינוימקרקעיןפינוי