דמי אבטלה בעבודה נדרשת המזכה במענק עבודה מועדפת

מכתב דחיה בנימוק כי לא זכאי לדמי אבטלה ביום שהתחיל לעבוד בעבודה נדרשת המזכה אותו במענק עבודה מועדפת. כנגד החלטה זו של הנתבע, הוגשה התביעה בתיק שלפנינו. 2. בכתב התביעה טען התובע כי השתחרר משרות סדיר בחודש 7/09 וכן טען כי עבד בעבודה מועדפת בחודשים 4-5/2010 במושב יעד. בחודשים 6-8/2010 בחברת אגוז ולאחר מכן כעובד ייצור ברפאל. לטענת התובע הוא החל לעבוד בעבודה מועדפת בטרם חלפה שנה מיום שחרורו ועבד בעבודה זו במשך 6 חודשים במהלך השנתיים ממועד שחרורו. נציין כי במעמד הדיון המוקדם ואף במסגרת תצהירו של התובע וישיבת ההוכחות, לא חזר התובע על טענתו כי גם העבודה כטכנאי מחשבים בחברת אגוז היתה בגדר עבודה מועדפת והתמקד בטענתו כי העבודה במושב יעד שבוצעה בטרם חלפה שנה ממועד שחרורו מצה"ל, היתה בגדר "עבודה מועדפת". בא כח התובע הצהיר לפרוטוקול במעמד הדיון המוקדם מ- 26.12.12 כי באשר לחברת אגוז, התובע לא עבד בעבודה מועדפת שכן עבד שם כטכנאי מחשבים וכן אישר כי נפלה טעות בכתב התביעה באשר למועדים שבהם עבד התובע ברפא"ל וכי העבודה ברפא"ל החלה רק בחודש 10/10, כנטען על ידי הנתבע (עיין עמ' 1 לפרוטוקול). 3. הנתבע בכתב הגנתו חזר על האמור במכתב הדחיה. הנתבע הסביר כי התובע החל לעבוד ברפא"ל מטעם חברת כח אדם, רק בחודש 10/10, לאחר למעלה משנה ממועד שחרורו משרות סדיר בצה"ל, וכי רק עבודה זו שביצע התובע ברפא"ל מהווה עבודה הנכללת בגדר "עבודה מועדפת". באשר לעבודות שביצע התובע במושב יעד או בחברת אגוז, בחודשים 4-8/2010, טען הנתבע כי אין המדובר בעבודות מהסוג שנקבע בלוח ח' לחוק הביטוח הלאומי כעבודות הנחשבות ל"עבודה מועדפת". הנתבע היפנה להוראות סעיף 174(ב) לחוק הביטוח הלאומי באשר לתנאי הזכאות למענק "עבודה מועדפת" והגדיר כי יש צורך בכך שבעת ביצוע "העבודה המועדפת" זכאי המבצע אף לדמי אבטלה, כאשר לגבי חייל במהלך השנה הראשונה מסיום שירותו הצבאי יש פטור מתקופת אכשרה. פטור זה אינו קיים כאשר העבודה המועדפת מתבצעת לאחר תום שנה ממועד סיום השרות הצבאי. הנתבע הדגיש כי התובע לא היה זכאי לדמי אבטלה ביום שהחל לעבוד בעבודה המועדפת וכי נכון לתאריך 1.10.10, לא צבר התובע תקופת אכשרה המזכה בדמי אבטלה מאז מועד שחרורו משרות צבאי. 4. נפרט תחילה את הוראות החוק הרלבנטיות ואת נוסחו של לוח ח' לחוק הביטוח הלאומי בכל הקשור בסוגי העבודות המזכות במענק "עבודה מועדפת". סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר מהי "עבודה מועדפת" כאשר המדובר בהתאם להגדרת החוק בעבודה במקום עבודה או בסוג עבודה כמפורט בלוח ח' ובלבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כלשון סעיף 165 לחוק. הובהר בפסיקה לא אחת כי תכלית נתינת מענק "עבודה מועדפת" הינה: "הפניית חיילים משוחררים לעבוד בסוגי עבודות, בלתי מקצועיות בעיקר, בשל נחיצותם למשק המדינה וכלכלתה, במקומות עבודה ובענפי עבודה הסובלים ממחסור כרוני בעובדים. לאור האמור, נפסק לא אחת, כי בחינת העבודה המועדפת או הנדרשת, חייבת להיעשות לא רק בהתחשב בטיב העבודה, אלא גם בהתחשב בטיבו של מקום העבודה, שהרי אין טעם לזכות במענק את החייל המשוחרר העובד אומנם ב"עבודה מועדפת" או נדרשת, אך זאת בענף ובמקום עבודה לגביהם לא מסתיימת תכלית החוק" (עיין בסעיף 5ד לפסק דינו של כב' השופט פליטמן (כתוארו אז) בעב"ל 314/99 המוסד לביטוח לאומי נ. מיכל גוטמן (7.11.00). 5. סעיף 174 (ב)(2) קובע את הקריטריונים המזכים במענק כאשר הקריטריונים דורשים הן עבודה של 6 חודשים מתוך השנתיים מאז יום השחרור משרות סדיר, בהם עבד החייל המשוחרר ב"עבודה מועדפת" והן כאמור בסעיף 174(ב)(1) קיומה של זכאות לדמי אבטלה כאשר חייל משוחרר פטור מהשלמת תקופת אכשרה במהלך שנה מיום שחרורו. 6. לוח ח' לחוק הביטוח הלאומי קובע מהן סוגי העבודות המוגדרות כ"עבודה מועדפת" ו"עבודה נדרשת" לעניין סעיף 174 לחוק. בענייננו נתייחס אך ורק לאותם סוגי עבודות הרלבנטיות לבחינת טענותיו של התובע, כאשר אין מחלוקת כי התובע לא עבד בתחנות דלק, לא בבתי מלון, לא במפעלי תעשיה ובבתי מלאכה ולא בטיפול וסיוע אישי לאדם עם מוגבלות בכל הקשור לעבודות במושב יעד, אשר לגביהן הוא טוען כי היו בגדר "עבודה מועדפת". באשר לעבודה בבנין כמפורט בסעיף (ב) בלוח ח', נדרשת עבודה באתר בניה שאינה עבודה פקידותית. באשר לעבודה בחקלאות כמפורט בסעיף (ד) בלוח ח', נדרשת עבודה באתרי גידולים חקלאיים ובבתי אריזה, שהינה עבודה בלתי מקצועית וכאשר אין המדובר בעבודה פקידותית. באשר לעבודת אבטחה - נדרשת עבודת אבטחה (ודוק - לא שמירה), באותם מקומות שפורטו בלוח ח' והכוללים מעון יום לילדים, מוסדות חינוך, רכב ציבורי ורכבת. נדגיש כי המדובר בכל המקומות המוזכרים בעבודות אבטחה שמבצע מאבטח עם נשק. 7. מעדות התובע כמו גם מאישור מושב יעד ומהטופס שמילא, עולה כי התובע עבד במושב יעד בחודשים 4-10 ו-5/10 כדלקמן: בחודש 4/10 עבד התובע 12 ימים. בחודש 5/10 עבד התובע 20 ימים. מתלושי השכר עולה, כי עבודת התובע הוגדרה כ"מחליף שומר" וכי בכל יום עבודה עבד התובע 3 שעות בלבד. באישור הראשון שהוצא לתובע על ידי מזכיר מושב יעד, מר ניצן בטר בתאריך 1.12.112, צוין כי התובע ביצע עבודות כלליות, כולל בחקלאות, בבניין ובשמירה. באישור השני שהוצא לתובע על ידי אותו מזכיר, והנושא תאריך 1.3.13, צוין כי התובע סייע למנהלי ענפים שונים במושב, בעבודות בניה שכללו חציבה בקיר, שיוף וצביעה, בעבודות במטע שכללו תיקוני גדרות ויישום וכן השקיה וקטיף ובעבודות שמירה. המזכיר ציין כי הגדרת התובע בתלוש השכר כ"מחליף שומר" נעשתה לצורך רישום פנימי של המושב ולא שקפה את כל תפקידיו של התובע. התובע ומזכיר מושב יעד מר בטר העידו לפנינו. 8. מעדות התובע לפנינו עולים הנתונים העובדתיים כדלקמן: א. התובע מתגורר במשך שנים, מאז ילדותו, במושב יעד. ב. מתוך 12 הימים שעבד התובע בחודש 4/10 עבד התובע 9 ימים בשמירה ו-3 ימים בעבודות אחרות. מתוך 20 הימים שעבד התובע בחודש 5/10 עבד התובע 17 ימים בשמירה ו-3 ימים בעבודות אחרות. ג. העבודות האחרות שביצע התובע הינן עבודות בנין שכללו פינוי פסולת ממקומות בהם בוצעו שיפוצים וכן עזרה בצביעת המועדון של המושב. התובע העיד כי ביצע עבודות אלה בין פעמיים לארבע פעמים במהלך אותם חודשיים. בנוסף לכך העיד התובע כי ביצע עבודות חקלאות שכללו פינוי עשבים ותיקון קטעי גדר, פעמים ספורות. מעדות התובע וממספר ימי עבודתו כפי שפורטו לעיל, עולה שלכל היותר ביצע התובע עבודות חקלאות במשך 3 ימים במהלך החודשים 4/10 ו-5/10 כאשר מפחיתים את הימים בהם עבד בשמירה, שהם עיקר ימי עבודתו ואת אותם 3 ימים נוספים שבהם עבד בצביעה ובפינוי פסולת. ד. באשר לעבודות השמירה, אין המדובר בשמירה עם נשק (עיין עמ' 4 שורה 8 לפרוטוקול) ואין המדובר בעבודת שמירה לפי דרישות של המשטרה או הצבא (עיין עמ' 6 ש' 19 לפרוטוקול) ואף לא ברכב המיועד לביצוע שמירה. מחומר הראיות עולה כי במושב קיים סדור שכל אחד מחברי המושב חייב לבצע שמירה בשעות הלילה. חבר מושב שאינו מעונין או אינו יכול לבצע את השמירה בעצמו, משלם עבור השמירה ומישהו אחר מבצע את השמירה במקומו, כאשר המדובר באותם בחורים צעירים שעושים את עבודת השמירה ומקבלים תמורתה תשלום (עיין עמ' 6 ש' 22-24 לפרוטוקול). התשלום שקיבל התובע היה עבור אותם ימים בהם ביצע עבודת שמירה במקום חבר מושב אחר ולא כלל את המקרים בהם החליף אנשים אחרים, כמו אביו, בהתנדבות. השעות שבהן בוצעה השמירה היו במהלך 3-4 שעות בשעות הלילה, בין השעות 21:00 ועד 05:00 בבוקר, אולם אין המדובר בשעות קבועות ואף אין המדובר בשמירה במהלך כל הלילה. ה. לא התובע ולא מזכיר המושב המציאו לבית הדין רישומים מדויקים שנערכו בזמן אמת בנוגע למהות העבודה שביצע התובע מידי יום ביומו. מזכיר המושב העיד כי הרשומים אינם נשמרים לאורך זמן. ו. באשר לעבודת החקלאות, אישר מזכיר המושב כי הוא לא יודע בדיוק מה התובע ביצע, אלא הוא שלח את התובע בהתאם לדרישות האחראים על כרם הגפנים או על הזיתים, וכי פירוט עבודות החקלאות כפי שנכתב באישור שהוגש למוסד לביטוח הלאומי הינו ציון כללי של סוגי העבודות שנעשים, לאו דווקא בהקשר למה שהתובע עשה בפועל (עמ' 8 ש'12-13 לפרוטוקול). ז. באשר להיקף העבודה, ככל שהמדובר בעבודת החקלאות, לא יכול היה מזכיר המושב להעיד מה היקף עבודתם של יתר העובדים שעבדו בחקלאות אצל מנהלי ענף הגפנים ומנהלי ענף הזיתים, שכן עובדים אלה לא היו חברי המושב. מזכיר המושב העיד כי סתיו (מנהל ענף הזיתים) עובד באופן מלא ולא רק 3 שעות ביום (עיין עמ' 8 ש' 27-28 לפרוטוקול). 9. הננו קובעים כי עבודתו של התובע במושב יעד אשר ברובה (26 ימים מתוך 32 ימי עבודה בחודשים 4-5/2010), היתה עבודת שמירה, אינה עומדת בתנאי לוח ח', ולכן אינה "עבודה מועדפת". גם העבודה שביצע התובע בצביעת מועדון ופינוי פסולת אינה עבודה באתר בניה. בכל הקשור באותם 3 ימים שבהם עבד התובע בכרם הענבים או בזיתים, הרי גם אם נקבע שהעבודות שביצע התובע של תיקון גדר ועישוב יכולות להכלל בהגדרת עבודות חקלאיות, הרי לכל היותר מדובר ב-3 ימי עבודה מתוך כל התקופה. אשר על כן עבודת התובע במושב יעד אינה יכולה להיחשב כ"עבודה מועדפת". רק עבודתו של התובע ברפא"ל, עבודה שהחלה בחודש 10/10, ממלאת אחר התנאים להיחשב כ"עבודה מועדפת", אלא שזו התחילה למעלה משנה לאחר מועד שחרורו של התובע משרות סדיר, כך שהתובע היה צריך לצבור תקופת אכשרה המזכה אותו בדמי אבטלה והוא לא צבר תקופה זו. יתר על הצריך לענייננו, נפנה לעב"ל 20243/97 עזר מטרני נ. המוסד לביטוח לאומי (3.6.01) וכן לעב"ל 26/96 עופר גור נ. המוסד לביטוח לאומי (3.6.202) לפסק דינו של הנשיא אדלר על כך שהזכאות למענק "עבודה מועדפת" מותנית בזכאות לדמי אבטלה ושתקופות עבודה של חייל משוחרר ב"עבודה מועדפת" בהן לא היה זכאי לדמי אבטלה, לא יחשבו במניין 6 החודשים האמורים בסעיף 174(ב)(2) לחוק. משזו הפסיקה, הרי לגבי תקופת העבודה ברפא"ל, וכאשר התובע לא היה זכאי לדמי אבטלה כאשר התחיל תקופת עבודה זו, הוא אף לא זכאי למענק "עבודה מועדפת". 10. לאור האמור לעיל, אין מנוס מדחיית התביעה. אין צו להוצאות. 11. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. דמי אבטלהמענקעבודה מועדפת / מענק שחרור