בקשה להגשת מסמכים לחקירת התובע במסגרת התביעה הנגדית

בקשה להגשת מסמכים לחקירת התובע במסגרת התביעה הנגדית המבקשים מנמקים כך בקשתם, כי "לאחרונה" הגיעו אליהם חילופי מיילים המצביעים על כך כי הנתבע שכנגד (המשיב) הוא שגרם לכך כי פרויקט מוזיאון תל אביב יעבור לידי המתחרה (רוני אלקטרוני); הבקשה להגשת מסמכים במסגרת חקירתו הנגדית של מר אלקטרוני נדחתה אלא שעתה יש בידי המשיב שהות ארוכה (עד לחודש ינואר) להערך ולהתכונן למסמכים; המסמכים חיוניים לצורך הצגת העובדות המלאות בפני בית הדין. ב. ביום 20/11/2013 הוגשה תגובת המשיב ולפיה יש לדחות הבקשה: טענות המשיב, בעיקרן, המבקשים ניסו להגיש המסמכים באופן מפתיע ובניגוד לכללים במסגרת החקירה הנגדית, בית הדין דן בבקשה ודחה אותה בנימוקים כמפורט בהחלטתו ולכן, ככל שמבוקש להגיש המסמכים הרי שהיה נדרש להגיש ערעור על פי סדרי הדין ולא בקשה חדשה; בהחלטה (מיום 22/4/2012) ניתן צו גילוי מסמכים הדדי כללי ונקבע כי הצדדים יצרפו לתצהיריהם את כל המסמכים אשר ברצונם להסתמך עליהם; בהחלטה נוספת (מיום 5/5/2012) ניתנה ארכה להשלמת גילוי מסמכים (עד ליום 1/1/2013); הוגשו תצהירי הצדדים ואף התקיימו דיוני הוכחות במסגרתם נשמעו ראיות הצדדים וחרף זאת לא הוגשו המסמכים; המבקשים בחרו לפעול באופן מפתיע ולא הוגשה בקשה; המדובר במסמכים אשר היו בידי המבקשים כבר במועד הגשת התביעה שכנגד וחרף זאת לא הוגשו; הבקשה היא לקונית, בלי שהמבקשים מציינים מתי וכיצד הגיעו המסמכים לשליטתם ואף לא מפרטים מדוע לא הוגשה בקשה מתאימה במועד בו הגיעו לידיהם המסמכים האמורים; הבקשה הוגשה ללא תצהיר כדין; לא צויינה הרלוונטיות של המסמכים להליך; התנהלות המבקשים חסרת ניקיון כפיים משהמבקשים עושים שימוש סלקטיבי בראיות שברשותם ללא הצגת טעם ממשי ובית הדין מתבקש שלא לאפשר להם לעשות מקצה שיפורים; יש לחייב המבקשים בהוצאות משפט בצירוף שכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כדין. לאחר שבחנו הבקשה והתגובה לה החלטנו כדלקמן: ככלל, על בעל דין להגיש ראיותיו "בחבילה אחת". כך על אחת כמה וכמה מקום בו ניתן צו גילוי מסמכים הדדי וכן החלטה מפורשת לפיה על הצדדים להגיש את כל ראיותיהם במסגרת תצהיריהם (22/4/2012): "... ניתן צו לגילוי מסמכים הדדי וזאת בתוך 45 יום מהיום. תמו הבקשות המקדמיות... הצדדים יגישו את העדויות הראשיות שלהם ושל עדיהם בתצהירים, בצירוף כל המסמכים שברצונם להסתמך עליהם... לא תותר הגשת עדויות מעבר לאמור לעיל בהצהרת כל צד" (ההדגשות במקור). כך גם מקום בו הוארך המועד להגשת המסמכים כאמור (6/6/2012). חרף האמור לא הוגשו המסמכים המבוקשים. בית הדין נתבקש לקבלם רק במהלך החקירה הנגדית (21/10/2013), במסגרת ישיבת ההוכחות השניה וזאת - כעבור כשנה וחצי מאז ניתן הצו לגילוי מסמכים וכעבור כחצי שנה מאז ישיבת ההוכחות הראשונה. לאחר שנשמעה עמדת המשיב, נדחתה הבקשה מהנימוקים כמפורט בהחלטתנו שבדיון. להווי ידוע כי כללי הפרוצדורה והראיות בבתי הדין לעבודה הם פשוטים וגמישים (ס' 32 לחוק בית הדין לעבודה). כבר נפסק כי כמעט שאין דבר בסדר הדין שאינו בר תיקון וזאת באמצעות פסיקת הוצאות (ובלבד שלא יהיה בכך משום עשיית עוול לצד השני). עם זאת, ברי כי גישה כאמור נועדה לפשט את הדיון המשפטי ולתרום לבירורו מבחינה מהותית וגם פרוצדוראלית. אין הכוונה להכשיר ראיות פסולות או לפעול בניגוד מובהק לכללים המקובלים בתחום. כמו כן, בבוא בית הדין לשקול צירופה של ראיה, יתחשב בין השאר באופיה של הראיה שצירופה מבוקש ובמידת חיוניותה לבירור השאלות שבמחלוקת, לשלב בו מצוי ההליך ולשאלה האם הצד המבקש ידע על קיומה של הראיה בשלב מוקדם יותר, מה עשה וכיצד חקר לגילוי הראיות, באילו נסיבות הובאה לידיעתו וכדומה. בענייננו - הבקשה הוגשה במסגרת חקירה נגדית ולא היה בה אלא כדי להפתיע את המשיב. לא נסתרה טענת המשיב כי המדובר במסמכים אשר היו בידי המבקשים כבר במועד הגשת התביעה שכנגד וממילא- הרי שלכל הפחות (אם בכלל), ולו מבחינת הדרישה לקיום הליך משפטי בתום לב, היה על המבקשים להגיש המסמכים לידי בית הדין ולידי המשיב בסמוך לפני דיון ההוכחות. אף במסגרת הבקשה דנן לא פירטה המבקשת אימתי נתגלו המסמכים, על ידי מי ובאילו נסיבות. כל שנטען באופן כללי וסתום כי "בתקופה האחרונה" "הגיעו" לתובעת שכנגד "חילופי מיילים" - זאת אין לקבל! חרף העובדה כי הבקשה כבר נדחתה גם מטעמים אלו - הרי שגם בבקשה שלפנינו אין התייחסות כלשהי לעניין זה (או ליתר הנימוקים כמפורט בהחלטה - שיהיה בהם כדי לשקול הבקשה בשנית). בנוסף, מבחינה מהותית לא הובהרה דיה אופיה של הראיה (באלו מסמכים מדובר, מי ערך המסמכים, מתי וכדומה). כל שנטען במשפט לקוני וסתמי, כי המסמכים מעידים כי "הנתבע שכנגד היה הגורם אשר גרם לכך כי פרויקט מוזיאון תל אביב יעבור לידי המתחרה רוני אלקטרוני". כך ביתר שאת, שעה שהבקשה- כמו גם טענה זו בפרט- לא נתמכה בתצהיר כדין. עם זאת, מאחר ומכתבי הטענות שבתיק עולה לכאורה כי יש רלוונטיות למסמכים שעניינם כמבוקש, ולו על פניו; משטרם נסתיים שלב ההוכחות; ומששוכנעתי כי הדרך של קבלת המסמכים ומנגד השתת הוצאות על המבקשת (לעת זו, לא נדע אם יהיה בה,לכאורה, כדי לגרום למשיב עוול) - הרינו מורים כי המבקשים יגישו המסמכים בתמיכת תצהיר כדין ובו פירוט כיצד הגיעו המסמכים לידיהם ובאלו נסיבות לרבות פירוט המועד בו הגיעו, מי מסר אותם ולמי אצל המבקשים ומהם המאמצים שערכו (ככל שערכו) לאיתור המסמכים קודם לכך, ומדוע לא הוגשו כנדרש בהחלטות שניתנו. כל זאת יוגש עד ליום 20.12.13 - לא תנתן הארכת מועד ולא תידון שוב הבקשה. ככל שירצה בכך - רשאי יהיה המשיב לתקן תצהיריו עד ליום 2.1.14. למהות הראיות נדרש בודאי במהלך הדיון ובפסה"ד. בנסיבות החריגות כאמור לעיל - משלא נתקיימו החלטות שיפוטיות ומשלא שמענו טעם ענייני לכך, משמצויים אנו בשלב מתקדם בתיק (הגם שטרם נסתיים הליך ההוכחות), משלא הוגשה הבקשה כדין ונוכח התנהלותם - המבקשים ישאו בהוצאות בקשה זו בסך 7,500 ₪. דיוןמסמכיםחקירה (בבית משפט)