התובע עבד במפעל במשמרת לילה. במהלך המשמרת הוטל על התובע להרים 8 מכלים במשקל כ-19 ק"ג כל אחד, ולמסור אותם לעובד אחר, שעמד על סולם בן 4 שלבים. התובע החל בהרמת המכלים ובמסירתם לעובד האחר, ותוך כדי העבודה (כנראה במכל החמישי מתוך השמונה), חש התובע כאב חד בכתפו הימנית. ##להלן פסק דין בנושא כאבים בכתף עקב הרמת משקל כבד כתאונת עבודה:## התובע הגיש לנתבע הודעה על פגיעה בעבודה ותביעה לתשלום דמי פגיעה בגין תאונת עבודה שארעה ביום 4/6/11, בעת שחש כאבים בכתפו הימנית לאחר מאמץ בעבודתו. 2. הנתבע דחה את התביעה, במכתבו לתובע מיום 9/11/11, בטענה שלא נמצא כי הארוע שנטען על ידי התובע, גרם לו לנזק פיזיולוגי. 3. כנגד כך, הגיש התובע את התובענה שבפני. 4. בעת הדיון המוקדם, הגיעו הצדדים להסכמה שגרסתו של התובע כפי שפורטה בפרוטוקול הדיון המוקדם, תיחשב כעדותו. הנתבע הודיע כי הוא מסכים למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין. לפיכך, ולאחר שהתברר כי כל החומר הרפואי שהוזמן אכן הגיע לבית הדין - ניתנה ביום 27/3/13 החלטה שבה פורטו עובדות המקרה וכן מונה מומחה רפואי, הכל - כמפורט להלן. אלה העובדות (כפי שנקבעו בהחלטה מיום 27/3/13) 5. התובע, יליד שנת 1962, עובד בעבודה חרושתית במפעל RH Technologies בנצרת עלית. 6. בין שאר המטלות המוטלות עליו, נדרש התובע - מעת לעת - לבצע עבודות של נשיאת מכלים במשקל כ-19 ק"ג. בדרך כלל, גם לאחר שהתובע ביצע מטלה זו - הוא לא חש במגבלות כלשהן. 7. בחודשים אוגוסט וספטמבר 2010 וכן בחודשים פברואר ומרץ 2011 חש התובע כאבים בכתפו הימנית. כאבים אלה חלפו בלא טיפול מיוחד, ובלא שהתובע הפסיק את עבודתו בגינם. 8. בלילה שבין יום 4/6/11 לבין יום 5/6/11, עבד התובע במפעל במשמרת לילה. במהלך המשמרת הוטל על התובע להרים 8 מכלים במשקל כ-19 ק"ג כל אחד, ולמסור אותם לעובד אחר, שעמד על סולם בן 4 שלבים. התובע החל בהרמת המכלים ובמסירתם לעובד האחר, ותוך כדי העבודה (כנראה במכל החמישי מתוך השמונה), חש התובע כאב חד בכתפו הימנית. התובע הפסיק את ביצוע המטלה הדורשת הרמת משאות כבדים, אך המשיך לעבוד עד תום המשמרת בעבודות קלות. 8. בימים שלאחר מכן, המשיך התובע לחוש כאבים. התובע נטל תרופות לשיכוך הכאבים, אך משהכאבים לא חלפו - פנה התובע לרופאת המשפחה שלו ביום 12/6/11. התובע חזר שוב לביקורים אצל רופאת המשפחה, מספר פעמים לאחר מכן. במקביל, המשיך התובע לעבוד, אך הוא נמנע מלבצע מאמצים והועבר על ידי המפעל לעבודה קלה יותר. 9. רופאתו של התובע אישרה כי בשל המצב בכתפו, התובע לא היה מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת בתקופה שמיום 30/6/11 ועד יום 29/7/11. התובע לא עבד בכל עבודה בתקופה האמורה. לאחר מכן, שב התובע לעבוד במפעל, אך הועבר לעבוד בעבודות קלות. 10. התובע המשיך לסבול מכאבים ומהגבלות בכתפו הימנית. ביום 11/12/12, עבר התובע בדיקת MRI שהצביעה על קרע בגיד הסופרא-ספינטוס. המומחה 11. בהחלטה מיום 27/3/13 מונה ד"ר רון בשוראי לשמש מומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין בתובענה זו (ד"ר בשוראי ייקרא להלן: "המומחה"). בהחלטה האמורה הופנו למומחה שאלות בדבר הקשר הסיבתי בין עבודתו של התובע בלילה שבין יום 4/6/11 לבין יום 5/6/11, לבין המצב בכתפו הימנית ואי-הכושר בתקופה שמיום 30/6/11 ועד יום 29/7/11. 12. המומחה נתן את חוות דעתו. מחוות דעתו של המומחה עולה כי עמדת המומחה היא כי התובע לקה בקרע בגיד הסופרא-ספינטוס בכתפו הימנית, גיד האחראי במידה רבה על תנועת הרמת הזרוע. המומחה סבור שיש קשר בין הרמת המכלים בעבודה, בלילה שבין יום 4/6/11 לבין יום 5/6/11 לבין הקרע בגיד. סברה זו מבוססת בעיקר על הופעת הכאב החד ועל הבעיה המשמעותית בכתף שהחלה באותה עת. אמנם, התובע סבל מכאבים חולפים בכתפו אף לפני מועד זה. כאבים אלה יכולים ללמד על קיומו של מצב ניווני-שחיקתי עם דלקת קלה וחולפת. מצב זה, הביא לחולשה של הגיד, כך שהוא היה עלול להיגרם ביתר קלות. עם זאת, השפעת המאמץ בעבודה על קריעת הגיד היתה משמעותית מאד, ואלמלא אותו מאמץ, ייתכן שהקרע כלל לא היה נגרם. 13. הצדדים קיבלו הזדמנות לבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה, אך לא ניצלו הזדמנות זו. גורל התביעה 14. משהוברר כי הצדדים לא ביקשו להפנות למומחה שאלות הבהרה, היו הצדדים רשאים להשלים בכתב את טיעוניהם. הנתבע חכך בדעתו ובסופו של דבר הודיע כי הוא מאמץ את עמדתו של המומחה. משכך, ביקש הנתבע כי ייקבע שמה שגרם לקרע בגיד הוא השפעת תנאי העבודה ביחד עם המצב הניווני-שחיקתי בגיד. בהחלטה מיום 20/5/13, קבעתי כי אם עד יום 30/5/13 לא יודיע מי מהצדדים שהוא מתנגד לכך, יינתן פסק דין המקבל את התביעה על יסוד עמדת המומחה, ומבלי שתיקבע עמדה בקשה למצב הניווני-השחיקתי, מאחר שלא זו השאלה שעמדה לדיון, וממילא אם עניינו של התובע יובא אל ועדה רפואית, היא זו שעליה יהיה לבחון את שאלת מצבו הקודם של התובע. הצדדים אכן לא הביעו התנגדות לכך. 15. מחוות דעתו של המומחה (שכעת מקובלת גם על הנתבע) עולה כי המאמץ שעשה התובע בעבודתו בלילה שבין יום 4/6/11 לבין יום 5/6/11, הוא זה שהביא לגרימת הקרע בגיד הסופרא-ספינטוס בכתפו הימנית של התובע, והוא זה שהביא לאי-כושרו של התובע לעבודה בתקופה שמיום 30/6/11 עד יום 29/7/11. משכך, אני מקבל את התביעה ומצהיר כי התובע נפגע בתאונת עבודה בלילה שבין יום 4/6/11 לבין יום 5/6/11, בכך שעקב תנאי עבודתו באותו לילה - נגרם קרע בגיד הסופרא-ספינטוס בכתפו הימנית של התובע. על הנתבע לשלם לתובע דמי פגיעה בעד התקופה שמיום 30/6/11 ועד יום 29/7/11. 16. אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 750 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 16/7/13, אם לא ישולם לפני כן. הרמת משקלהכרה בתאונת עבודהכתפייםתאונת עבודה