בערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים אשר קבעה נכות רפואית צמיתה בשיעור 5% החל מיום 1.3.09 בהתאם לסעיף ליקוי 37 (5) (א) במחצית (להלן: "הוועדה"). טענות הצדדים 5. ואלה בתמצית טענות המערער: א. הוועדה טעתה עת עיינה בקלטת שבוצעה בהתאם לדרישת הוועדה הרפואית מדרג ראשון מיום 11.1.12 שכן, אסור לוועדה רפואית להסתמך על ממצאי קלטות וידיאו ואסור לה ליזום בעצמה צילום של הפונה ועל כן הקלטת אינה קבילה. בעניין זה מפנה המערער לע"א 1872/97, 3483/98, שמעון עמיר ואח' נ' קצין התגמולים (ניתן ביום 19.8.01). לטענתו, עקב ההסתמכות על קלטת מעקב יש להחזיר את עניינו של המערער לוועדה בהרכב שונה. ב. הוועדה מיום 11.1.12 הסתירה מהמערער את בקשתה וכוונתה ליזום צילום וידיאו שלו ולא הזהירה את המערער על כוונתה זו ועל כן גם מטעם זה יש להשיב את עניינו של המערער לוועדה בהרכב אחר. בעניין זה מפנה המערער לב"ל (ב"ש) 43783-10-12 אליהו אורן נ' המל"ל (ניתן ביום 4.3.13). ג. הוועדה אינה מסבירה מדוע היא אינה מעניקה נכות בשיעור 10% כאמור בחוות דעתו של ד"ר נאסים אלקרנאוי על אף שממצאיה ביחס לכיפוף 70 מעלות והגעה עם כפות הידיים 5 ס"מ מעל הקרסוליים דומים לממצא שמצא ד"ר אלקרנאוי. קביעת הוועדה לפיה ממצאיו של ד"ר אלקרנאוי שונים ממצאיה אינה פותרת את הוועדה מלהסביר את ממצאיה. הוועדה מציינת הגבלה בתנועות הצוואר אך היא לא מפרטת את הטווחים ולכן לא ניתן להשוות בין ממצאיה לממצאי חוות הדעת. בעניין זה מפנה המערער לתיק ב.ל (חי') 22727-10-12 פוואז סואלחה נ' המל"ל. הוועדה אינה מסבירה מדוע ממצאיה אינם מעניקים נכות בגב ובאשר לצוואר, מדוע ממצאיה אינם מזכים את המערער בנכות בשיעור 10% אלא רק 5%. ד. הוועדה אינה מתייחסת למשמעות הממצא "החזרים גידיים לא הופקו". 6. ואלה בתמצית טענות המשיב: א. על פי תקנה 30 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956 (להלן: "התקנות") הוועדה רשאית לדרוש מהמוסד לבצע חקירה לאימות נתונים ולקביעת עובדות לצורך מתן החלטתה בערעור. הלכת אורן אליה מפנה המערער אינה מהווה הלכה מחייבת והעניין תלוי ועומד בבית הדין הארצי. ב. הוועדה התייחסה לחוות דעתו של ד"ר אלקרנאוי וציינה כי ממצאיו שונים מממצאיה ולכן אינה מקבלת את מסקנותיו. בהתאם לפסיקה די בקביעה זו כדי להוות התייחסות עניינית ומנומקת לחוות הדעת. ג משלא עולה כל טעות משפטית מהחלטת הוועדה, דין הערעור להידחות. דיון והכרעה 7. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995. עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של וועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין. 8. בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. (עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד - המוסד, פד"ע לד' 213) . היינו, בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות. 9. לאחר עיון בטענות הצדדים ובפרוטוקולי הוועדה בישיבתה מיום 5.8.12 ומיום 23.9.12, אני סבורה כי דין הערעור להתקבל בחלקו, כפי שאפרט להלן. 10. עיון בפרוטוקול הוועדה בישיבתה מיום 5.8.12 מעלה כי הוועדה בדקה את המערער, ורשמה את ממצאיה כדלקמן: "מתהלך ללא צליעה ללא אמצעי עזרה, כבד גוף, תנועות אוטומטיות של הצוואר בעת שיחה מלאות עגולות וללא תגובת כאב. בבדיקה תנועות הצוואר מלאות פרט להטיות לצדדים שהן מוגבלות. החזרים גידיים בגפיים עליונות הופקו, אין דלדול שרירים או חוסר נוירולוגי. בגב תחתון מצביע על כאב ב- 1S-5L ללא הקרנה. תנועות הגב- מגיע עם כפות ידיים 5 ס"מ מעל קרסוליים, הרמת רגל ישרה 70 מעלות דו צידי. החזרים גידיים לא הופקו...". 11. בפרק סיכום ומסקנות קבעה הוועדה בישיבתה מיום 5.8.12 כדלקמן: "מדובר בתובע שנפגע ב- 2008. צפיה בקלטת מאששת אדם אנרגטי העולה ויורד במדרגות מבצע תנועות חדות בהליכה, משוחח תוך הטיית צוואר לכל כיוון והרמת הרגליים לסירוגין ללא מגבלה או תגובת כאב. בדיקתו אינה מאששת את תלונותיו. לסיכום דיון אבקש: את בדיקות הדימות והעזר שביצע לדבריו בבי"ח סורוקה. הוועדה עיינה במכתביו של ד"ר אלקרנאוי ותתייחס בסיכום". 12. הוועדה התכנסה לצורך סיכום דיון ביום 23.9.12 וסיכמה את מסקנותיה, כדלקמן: "הוועדה עיינה בצילומי עמ"ש מ- 18.9.11 ו- C.T מח מ- 6/2005. שתי הבדיקות אינן רלוונטיות לבקשת הוועדה ומחליטה לאור ממצאי הבדיקה וצפיה בקלטת מעקב לדחות את ערער התובע. הועדה עיינה במכתבו של ד"ר אלקרנאוי- אורטופד מנתח מומחה מ- 13.11.11 ואינה מקבלת את מסקנותיו בהיעדר ממצאים תואמים." 13. באשר לטענת המערער כי הוועדה לא הייתה רשאית לצפות בקלטת, דין הטענה להידחות. בהתאם לתקנה 30 (ב) לתקנות הוועדה הרפואית לעררים רשאית "לדרוש מהמוסד לבצע חקירה לאימות נתונים ולקביעת עובדות, כדרוש לצורך מתן החלטתה בערעור; דרישת הוועדה תפורט ותנומק בפרוטוקול". כאמור לעיל, הוועדה נסמכה בהחלטתה על קלטת אשר צולמה על פי דרישת הוועדה מדרג ראשון מיום 11.1.12. מדובר בקלטת אשר הועברה לידי המערער, כך שניתנה לו ההזדמנות לטעון טענותיו ביחס לקלטת (המערער טען לפסלות הראיה- ראו עמ' 2 ש' 18-19 לפרוטוקול מיום 6.6.13). נוכח האמור בתקנה 30 (ב) בדבר סמכות הוועדה לדרוש מהמוסד לבצע חקירה לאימות נתונים וקביעת עובדות, ובשים לב כי הוועדה איפשרה למערער להגיב על מימצאי הקלטת, אינני מוצאת פגם משפטי בהחלטת הוועדה. 14. אוסיף ואציין כי טענת המערער לפיה היה על הוועדה להזהיר אותו בעניין כוונתה לבקש ביצוע חקירה לאימות נתונים וקביעת עובדות טרם ביצוע החקירה, מרוקנת מתוכן את מטרת החקירה שנועדה לבחון את מצב הנבדק בסביבתו הטבעית בשל הצורך להכריע בספק שעלה בעניינו. בנסיבות אלה, אין בידי לקבל את טענת המערער לפיה הוועדה אינה רשאית לדרוש מעקב סמוי לצורך בירור מצבו של הנבדק. 15. אין ללמוד מהפסיקה אליה הפנה ב"כ המערער אשר רובה נוגעת לוועדות הפועלות מכוח חוק הנכים לענייננו שכן, המקרה דנן שונה היות והוועדה לעררים מושא הערעור פועלת מכוח תקנות הביטוח הלאומי אשר קובעות, כאמור, כי הוועדה רשאית לדרוש מהמוסד לבצע חקירה. 16. באשר לטענות המערער לעניין ההתייחסות לחוות הדעת של ד"ר אלקרנאוי נאסים מיום 13.11.11, הלכה פסוקה היא כי הוועדה חייבת להתייחס לחוות דעת הרפואית שהוגשה לה התייחסות "עניינית ומנומקת" (ראו דב"ע ל/15-0 אשר בטרמן - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב' 147). הסדר הטוב מחייב שהוועדה הרפואית תנתח את חוות הדעת הרפואית אשר בפניה, תצביע על מה שנחשב בעיניה כטעות בחוות הדעת ותנמק שלילת המסקנה שבחוות הדעת. (ראו דב"ע לד/258-0 יגאל הגיג - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ו' 225). 17. מפרוטוקול הוועדה עולה כי בהתייחס לחוות-דעתו של ד"ר אלקרנאוי נאסים מיום 13.11.11, אשר המליץ על קביעת נכות בתחום האורטופדי בשיעור 10% לפי פריט ליקוי 37 (5) (א) (בגין הגבלה קלה בתנועות הצוואר) ובשיעור 10% לפי פריט ליקוי 37 (7) (א) (בגין הגבלה בתנועות הגב התחתון)- קבעה הוועדה כי היא אינה מקבלת את מסקנותיו "בהיעדר ממצאים תואמים". הוועדה לא פירטה ולא הסבירה מהם הממצאים הקליניים השונים אשר על בסיסם החליטה שלא לקבל את חוות הדעת, כך שלא ניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה. הוועדה מציינת כי תנועות הצוואר מלאות פרט להטיות לצדדים שהן מוגבלות ואולם, היא אינה מפרטת את הטווחים ולכן לא ניתן להשוות בין ממצאיה לממצאי חוות הדעת. היעדר הסבר והנמקה, כמו גם העדר פירוט טווחי התנועה, כאמור לעיל, מהווה טעות משפטית המצדיקה את התערבותו של בית הדין. 18. לפיכך, יש מקום שעניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) באותו הרכב, שתזמן את המערער ותתייחס באופן מנומק לחוות-הדעת של ד"ר נאסים אלקרנאוי ותפרט מהם הממצאים השונים שמצאה בבדיקתה. 19. בשים לב לכך כי הערעור התקבל בחלקו, כל צד ישא בהוצאותיו. 20. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. רפואהנכותועדה רפואית (ערעור)נכות רפואיתערעורועדה רפואיתערר