חקירה סמויה למערער שהתנהלה באופן תמוה, מגמתי ובלתי תקין נטען כי לא נמסר לעיון המערער פרוטוקול הועדה המזמין את החקירה. עוד נטען שהועדה לא התיחסה לממצאי בדיקת רנטגן שהיא עצמה שלחה את המערער לבצע. נטען כי משהוצגה הקלטת בפני הועדה, על אף התנהגות המערער, הרי שיש למנות ועדה בהרכב אחר ולפסול את החלטותיה. 2. ביום 28.1.13 הוגשו נימוקי הערעור, במסגרתם פורט הרקע העובדתי: א. המערער נפגע בעבודה ביום 25.7.04. ב. ועדה רפואית לעררים קבעה ביום 18.3.07 נכות בשיעור 10% והפעילה תקנה 15 באופן חלקי. ג. המערער פנה ביום 17.1.08 בבקשה להחמרת מצב. ד. הועדה התכנסה ביום 17.3.08 וקבעה 53% נכות רפואית. ה. בעקבות ערר שהגיש המשיב, נקבע דיון בועדה ליום 17.6.08. המערער סירב להבדק ולכן הועדה קיבלה את הערעור. ו. על ההחלטה הוגש ערעור לבית הדין לעבודה. התיק הוחזר לועדה לשם בדיקת המערער. ז. במסגרת ערעור על החלטת הועדה הוחלט, בהסכמה, להחזיר לועדה בהרכב אחר. ח. הועדה התכנסה ביום 16.8.09. הועדה שלחה את המערער לבדיקתUS ורנטגן. ט. המערער שלח את תוצאות הבדיקה לועדה. י. הועדה סיכמה את ממצאי הבדיקות. יא. על החלטת הועדה הרפואית הוגש ערעור, שנדחה. בקשת רשות ערעור נדחתה אף היא. יב. ביום 7.2.11 הגיש המערער תביעה נוספת להחמרת מצב. יג. ועדה מדרג ראשון קבעה כי לא נמצא ממצא אובייקטיבי בבדיקה הקלינית אשר מסביר את חוסר התנועות בכתף. נקבע כי לא חלה החמרת מצב. יד. על החלטת הועדה הוגש ערעור. דיון בערעור נקבע ליום 1.6.11. המערער ובא-כוחו התייצבו. הועדה קבעה שלא חלה החמרת מצב. טו. על החלטת הועדה הוגש ערעור והתיק הוחזר לועדה, מושא הליך זה. 3. אלה טענות המערער לעניין הקלטת א. הועדה בחרה להפעיל נגד המערער חקירה סמויה. ב. שני החוקרים שכנעו את המערער לרדת ממועדון הגמלאים שבו היה, אל הרחוב, בטענה שיש עבורו מעטפה ממשרד התקשורת מירושלים. ג. משהוצגה הקלטת בפני הועדה, "נחרץ גורלו של המערער לנצח" שכן הועדה התעלמה מהדרישות ממנה בפסק הדין ולא התייחסה לתוצאות בדיקת US ולחומר רפואי עדכני בעניינו של המערער. 4. בדיון מיום 30.1.13 ביקשו הצדדים לטעון בפני שופט. 5. טיעוני המשיב הוגשו בכתב, כדלקמן: א. לא נפל פגם בהחלטת הועדה. ב. הועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין, שמעה את טיעוני המערער ובא-כוחו, עיינה בחוק נכות כללית, ערכה בדיקה קלינית. ג. מכיוון שהועדה ציינה שאינו מניע את הכתף מעבר לטווח מצומצם וכי יש התנגדות לבדיקה, צדקה הועדה בהזמינה מעקב סמוי המדגים את טווחי התנועה. ד. בפני הועדה עמדו צילומי רנטגן שהיא עצמה ביקשה. משמעות הדבר כי הועדה נתנה דעתה לצילומי הרנטגן. ה. עוד נטען כי אין מקום להורות על החלפת הרכב הועדה. 6. בעת הדין בפניי, הפנה ב"כ המערער לפסק הדין בעניין ביטה חיים חפץ נ' המל"ל ולפסק דין נוסף, העוסקים בצילום מבוטחים באופן נסתר לצורך דיוני ועדת עררים. 7. ב"כ המשיב ביקשה לבדוק את הדברים והגישה תגובה : א. במקרה הנדון, בשונה מפסק הדין הנ"ל, אין הצדקה לפסול את המעקב הסמוי. ב. הסרטון כאן צולם ברשות הרבים. ג. הסרטון לא צולם תוך פגיעה בפרטיות של התובע או של צד ג'. 8. לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שבתיק להלן פסק הדין. 9. הועדה מושא ערעור זה, התכנסה בעקבות פסק הדין של כב' הרשמת ולך מיום 26.2.12 כדלקמן: "עניינו של המערער יוחזר לועדה לעררים על מנת שטרם כינוס הועדה יזמן מזכיר הועדה תיק נכות כללית של המערער. הועדה תבדוק פעם נוספת את המערער, תעיין ותתייחס לועדה רפואית בנכות כללית שם נקבעה נכות בשיעור 35% בגין כתף שמאל. ב"כ המערער והמערער יוזמנו להופיע ולטעון בפני הועדה טרם מתן החלטתה. הועדה תנמק החלטתה". 10. הועדה מיום 11.7.12 התכנסה בעקבות פסק הדין, שמעה טענות המערער ובא-כוחו, בדקה את המערער וקבעה: "המערער מדווח על תהליך ניווני מובנה של גידי כתף ימין אשר קרה ללא כל חבלה והצריך התערבות ניתוחית (מדובר בכתפו הדומיננטית). הועדה מבקשת לצורך המשך הדיון צילום כתף ימין ושמאל ותסכם את התיק עם נוכחות הנבדק בתיק בודד בועדה תוך שימת לב לדגשים שלהלן : ממצאי הבדיקה הגופנית אז ועתה. ממצאי הבדיקה הגופנית בועדת נכות כללית. תוצאות בדיקת ההדמיה (עדכני). תתיחס הועדה למשקל אותו יש ללהעניק לתחלואה המובנית בכתפיו". 11. לאחר שהמערער המציא לועדה את הבדיקות שביקשה, הועדה התכנסה ביום 10.10.12. ככל הנראה בראשית הדיון הודיעה לב"כ המערער כי בידה קלטת. בפרק נימוקי הערעור נרשמה התייחסות ב"כ המערער לקלטת ובקשתו כי הועדה לא תעיין בה וכי תקבע את הנכות לאור הבדיקות שהומצאו לה, לאור התיק בנכות כללית ולאור פסק הדין. 12. בפרק הממצא הרפואי נאמר : "הועדה עיינה בפרט המעקב הסמוי המדגים טווחי תנועה מלאים של הכתף השמאלית המופנים במהירות במלוא היקף הטווחים וללא כל סימנים לכאבים או לאי נוחות. לא רק שהסרט מדגים כי אין החמרה אלא הסרט מראה כי גם 15% שנקבעו לו, אינם רלבנטים עוד. הנכות שנקבעה עבורו בועדת הנכות הכללית הינה מופרכת ואינה תואמת בעליל את רמתו התפקודית בפועל." לסיכום, קבעה הועדה שאין החמרת מצב. 13. קלטת DVD מכל החומר שהוגש לתיק, לא הובהר מתי התבקש המל"ל לצלם את המערער, האם היתה זו החלטה של הועדה או החלטה של פקיד התביעות. לטעמי, היה על הועדה לציין זאת בראשית הדיון. 14. באשר לטענה כי הסרט אינו כביל, יש להבחין בין המקרה כאן לבין המקרים שנדונו בפסקי הדין אליהם הפנה ב"כ המערער. במקרה כאן, הועדה חשדה באי שיתוף פעולה מצד המערער בנוגע לתנועות הכתפיים ולכן, ככל הנראה, ביקשה שסוגיה זו תיבדק ללא הכנה מוקדמת של המבוטח. בענין בל (תא) 38022-07-11 ביטה חיים חפץ נ' המל"ל (מיום 21/2/12), קבעתי כי אין לקבל כראיה קלטת שצולמה הרשות היחיד, בבית ביתו של המבוטח. המקרה כאן הוא שונה בתכלית, עת הקלטת צולמה ברשות הרבים. ידוע הוא כי המוסד לביטוח לאומי משתמש בכלי של צילום בסתר, כדי לבחון מבוטחים אשר מתעורר בעניינם חשד של מסירת מידע לא נכון. אין לשלול כלי זה באופן גורף. יש לסייגו באופן שלא תתאפשר חדירה לפרטיותו של אדם. צילום אדם ברשות הרבים, כפי שנעשה במקרה הנדון, אינו בבחינת חדירה אסורה לפרטיות ובמיוחד במקרה כאן - עת הוכח הצורך בצילום הסתר. 15. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח הועדות קודמות שהתקיימו בעניינו של המערער, שקבעו כולם כי אין החמרת מצב. נכון שפרוטוקולים אלה לא עמדו בפני הועדה בהרכב החדש, אך הם מסייעים לבית הדין להבין את עמדת הועדה עת לא היתה משוכנעת כי המערער מציג בפניה מצג נכון באשר למצבו למוגבלות בתנועות. 16. לא מצאנו לפסול את הועדה אך בשל העיון בקלטת. יחד עם זאת אנו סבורים שבעת הדיון, היה על הועדה לציין, מי יזם את הצילום, האם הועדה או פקיד התביעות ומה הסיבה לכך. 17. בדיקת רנטגן הועדה שלחה את המערער לבדיקת רנטגן והודיעה שתסכם את מסקנותיה לאחר עיון בבדיקה. הועדה התעלמה לחלוטין מבדיקת הרנטגן , אף שעמדה בפניה. 18. אין לקבל את טענת המשיב לפיה שעה שהבדיקה עמדה בפניה, חזקה שהתייחסה אליה. היה על הועדה להתייחס במפורש לבדיקה ולציין את מסקנותיה מאותה בדיקה. ממצאי הועדה לגבי המערער, הם נוקבים וחד משמעיים. ממצאים אלה היו יכולים להתמך בממצאי בדיקת רנטגן ואז היה בכך חיזוק נוסף למסקנת הועדה. ואולם, מאידך, אם ממצאי בדיקת רנטגן אינם עולים בקנה אחד עם הסרטון שהציג לועדה, היה על הועדה להדרש לכך ולהשלים את הבירור בעניין . 19. העדר התייחסות לממצאי הרנטגן, הוא פגם משפטי היורד לשורשו של הענין. 20. סוף דבר עניינו של המערער מוחזר לועדה על מנת שתתייחס לממצאי בדיקת רנטגן ותבהיר האם יש בהם כדי לאשש את מסקנתה או לשנותה. המערער ובא כוחו יוזמנו לטעון בפני הועדה. הועדה תנמק החלטתה. ב"כ המשיב יפנה תשומת לב הועדה להערה שבסעיף 16 לפסק הדין. רפואהועדה רפואית