סובלת מתגובה דיכאונית, ליקוי בראיה, פסוריאזיס, השמנת יתר, פיברומיאלגיה, סוכרת ואבנים בכליה. המערערת נבדקה על ידי מספר ועדות רפואיות, ביניהן וועדה לעררים מיום 05.12.11 אשר קבעה לה 40% נכות יציבה. כנגד קביעה זו הוגש ערעור שנדון בתיק בל 60863-01-12 שם ניתן פסק דין ביום 02.04.12 ובו הוחזר עניינה של המערערת לוועדה בהרכב חדש, אשר יכלול פסיכיאטר, ובעניין זה הוסכם כי "המשיב יעשה מאמץ שהרכב הועדה ימנה פסיכיאטר דובר השפה הערבית וזאת בשים לב לעובדה כי המערערת דוברת ערבית בלבד". בעקבות פסק הדין, התכנסה הוועדה ביום 14.08.12, וקבעה למערערת 61% נכות זמנית מיום 01.08.12 ועד ליום 31.12.12. על החלטתה זו של הוועדה נסוב הערעור שבפני. 3. במעמד הדיון שנערך בפני בית הדין הודיע ב"כ המערערת כי הוא עומד על טענותיו שבהודעת הערעור שעיקרן כדלקמן - א. באשר לתחום הראומטולוגי נטען, כי טעתה הוועדה עת הסתמכה על חוות דעת היועץ הרפואי ששימשה את הדרג הראשון בקביעתו, כאשר על קביעה זו הוגש ערר. חובה היה על הוועדה להזהיר את המערערת בטרם תפחית את הנכות הראומטולוגית, וזאת כפי שעשתה קודמתה. ב. לעניין הקטרקט בעיניים, ממצא זה לא בא לידי ביטוי בהחלטת הוועדה. ג. הוועדה הפחיתה את מאחוזי הנכות בתחום העיניים, וזאת ללא שהזהירה את המערערת ונתנה לה את ההזדמנות להתגונן. ד. לעניין הליקוי בעור, הוועדה קובעה למערערת 5% נכות זמנית משנת 2009 עד למועד כינוסה, מועד שקבעה בו 15% נכות, וזאת מבלי להזמין את התיק הרפואי וללא שבדקה את המערערת בהקשר זה. ה. החלטתה הוועדה בעניין הנכות בגין בעיית הפסוריאזיס אינה מנומקת ואינה ברורה. הוועדה לא התייחסה למצבה הקשה של המערערת לרבות הממצאים שבמקומות האינטימיים כמפורט במסמכים הרפואיים. ו. החלטת הוועדה בכל הקשור לעניין האורטופדי אינה מברורה ואינה מנומקת כאשר הוועדה גם כן לא ערכה למערערת בדיקה קלינית באותו תחום. במידה והוועדה סבורה כי המערערת מפגינה מגבלה כלשהי היה עליה להזהירה. ז. טעתה הוועדה משלא התייחסה לעניין הטינטון המתועד במסמכים הרפואיים. ח. הוועדה לא קיימה את הוראות פסק הדין בכל הקשור להיוועצות עם פסיכיאטר דובר השפה הערבית ואף לא נעשה כל מאמץ בהקשר זה. 4. להלן, בתמציתיות, עיקר טענות ב"כ המשיב: א. לעניין הראומטולוגי, מדובר בקביעה רפואית הנתונה לסמכותה המקצועית של הוועדה שהתכנסה בעניינה של המערערת בהרכב חדש אשר דווקא קבעה למערערת 10% נכות בגין הנכות הראומטולוגית ובכך קיבלה את קביעת הדרג הראשון. הוועדה מוסמכת לעיין בחוות דעת היועץ הראומטולוגי ולאמץ את מסקנותיו. ב. לעניין הקטרקט בעיניים, המשיב מסכים להשיב את עניינה של המערערת לוועדה על מנת להזהיר אותה ביחס לכוונת הוועדה להפחית את אחוזי הנכות ותאפשר לה להמציא מסמכים או למשוך את הערר. ג. לעניין הנכות בעור, בכל הנוגע לנכות הזמנית מדובר בקביעות חלוטות של הוועדות הקודמות. המערערת נבדקה על ידי יועץ עור לוועדה ובהתאם לממצאיו נקבעו למערערת 15% נכות בתחולה משנת 2011. ד. לעניין האורטופדי, המשיב מסכים כי עניינה של המערערת יוחזר לוועדה על מנת שתבצע לה בדיקה אורטופדית חוזרת ותזהיר אותה ככל שתסבור כי הינה מביימת הגבלות. ה. לעניין הטינטון, המערערת לא התלוננה על טינטון תמידי באוזניים, לא בכתב הערר ולא בפני הוועדה. 5. החלטת הוועדה מושא הערעור: א. עיון בפרוטוקול הוועדה מראה כי הוועדה, שהורכבה מאורטופד פנימאי, ופסיכיאטר, רשמה מפי המערערת את התלונות שדלקמן - "סובלת מסוכרת עם אינסולין + תרופות, שומנים, פסוריאזים, כאבים בעצמות, דלקת בפרקים, מצבה קשה... מפריע כאבים בגב ומקרינה לרגל ימין, כאבים בצוואר. מצבי הנפשי לא בסדר. אני עדיין צעירה ויש כל כך הרבה כאבים ודיכאון. לשבת לפעמים בבוקר ולפעמים בערב אין הבדל חד. ישנה בישיבה. שעתיים לכל היותר. מעדיפה לישון בישיבה. המרפאה לפני 7 חודשים הייתי אצלי לפני ומחכה לתור חוזר. התרופות לא כל כך עוזרות ועדיין נוטלת אותם". ב. הוועדה בדקה את המערערת וציינה את הממצאים הבאים - "הועדה עיינה במכתב הערר ובכל המסמכים הרפואיים בתיק. מבחינה פסיכיאטרית היתה בהכרה מלאה ערנית שקטה וקואופורטיבית....(הבדיקה נערכה בתרגום מזכירת הועדה לערבית) תוך שהיא מגלה רכוז זכרון התמצאות והתעניינות בסביבה, .... חשיבתה מאורגנת ללא עדות למחשבות שווא או התאבדות. שיפוטה בגדר הסביר רמת המשכל מוערכת קלינית בתחום הנורמה עסוקה עיסוק יתר בבעיותיה הרפואיות הגופניות. לא נצפו .... בעת הבדיקה מצב רוח ירוד עם מודולציה רגשית לא גבוהה אין מצב פסיכוטי ואין דכאון מאגורי, מוסרת שנמצאת בטיפול ד"ר גטאס מנצרת עילית והועדה עיינה במכתביו מ- 17.5.10 ומ- 30.11.11 המתאר תגובת הסתגלות דכאונית עם טיפול תרופתי באקס וואבן. לאור הנתונים הללו ממצאים הבדיקה ולאחר עיון במסמכים כאמור - הועדה מקבלת את הערר וקובעת 34ב(3) 20%, על הפרעת הסתגלות דכאונית מ- 1.5.10. מבחינה אורטופדית: בעמידה אין סקוליוזיס ואין כיווץ שרירים מנעה מלהתכופף ותופסת את גבה בהפגנתיות אולם בישיבה נצפית כפיפה מלאה וקימור של הגב. אין חסר נוירולוגי ואין סימנים רדיקולרים. הועדה דוחה אתה ערר מבחינה אורטופדית". מבחינה פנימית: לחולה יש סוכרת ללא עדות לסיבוכים עם השמנה עצמה וטיפול באינסולין בהמוגלובין סוכרי מעל 10 בנוסף יש לה יתר שומנים בדם ולאחרונה אובחנה גם בפיברומילגיה ראומטיקה, זו האחרונה מלווה בדכאון בולט והרושם שיש קשר בין הדברים. בבדיקה משקל 95 ק"ג גובה 1.48 BMI-43. הועדה מקבלת את הערר בנושא השמנת יתר 20% לפי 14(א)4 לשנה מ- 1.8.12 זמנית ל- 31.7.13 וכן קובעת את סעיף לפיברומילגיה זמני עד 31.7.13. לגבי הסוכרת הועדה דוחה את הערר. הועדה עיינה בחוו"ד עיניים א.א.ג. ועור ומאמצת את מסקנותיהם. הועדה מאמצת את חוו"ד של דר' עדוי מדרג ראשון מכיוון שאין לה סימני מחלה ראומטית משמעותית". ג. אשר לעניין הראומטולוגי, מדו"ח הוועדה עולה התייחסות ברורה לאותו עניין. הוועדה אימצה את חוות דעתו של הראומטולוג דר' עדוי וקבעה למערערת 10% נכות בגין מחלת עצמות ופרקים על רקע פיברומיאלגיה בהתאם לפריט ליקוי 35(1)(ב) לרשימת הליקויים, וזאת לאחר שהתרשמה כי המערערת אינה סובלת ממחלה ראומטית משמעותית. לא מצאתי ממש בטענת המערערת, לפיה הוועדה לא הייתה מוסמכת להסתמך על אותה חוות דעת והיה עליה לכלול בהרכבה מומחה בראומטולוגיה. בענייננו, הרכב הוועדה כלל מומחים בתחומי הכירורגיה אורטופדית, הפנימית והפסיכיאטריה והנני סבורה כי די במומחה בתחום הכירורגיה אורטופדיה כדי להעריך את מצבה בתחום הראומטולוגי, וכבר נפסק כי אין כל אפשרות, ואין כל הצדקה לכלול בועדות הרפואיות מומחים בתחום צר וספציפי, שהרי אין לדבר סוף. הוועדה רשאית, לפי שיקול דעתה, להתייעץ עם מומחה ספציפי בתחום צר יותר, אם מצאה לנכון לעשות כן (בדב"ע תשן/01-19 המוסד לביטוח לאומי - אלגריה בריטפלד פד"ע כא 485; בעב"ל 425/99 המוסד לביטוח לאומי - סעדיה יהודה פד"ע לו 186). כמו כן, אינני סבורה שיש למצוא פגם בכך שהוועדה אימצה את חוות דעתו של הראומטולוג וזאת לאחר שכאמור לא התרשמה כי המערערת סובלת ממחלה ראומטית משמעותית, ויש לזכור שאותה חוות דעת לא שימשה את הוועדה הרפואית לעררים מיום 05.12.11 אשר קבעה בהחלטתה 0% נכות בתחום הראומטולוגיה. יוצא אם כן שהוועדה לא הפחיתה את אחוזי הנכות שנקבעו בהקשר זה על ידי הדרג הראשון. מעבר לכך, ב"כ המערערת לא הפנה למסמכים רפואיים כלשהם המעידים על החמרה במצבה של המערערת בתחום זה אשר כביכול הוועדה לא התייחסה אליהם. לא מצאתי, אם כן, כל טעות משפטית בדרך פעולת הוועדה בתחום זה. ד. אשר לתחום העיניים, המשיב הסכים להשיב את עניינה של המערערת לוועדה על מנת להזהירה ביחס לכוונת הוועדה להפחית את אחוזי הנכות בשיעור 5% שנקבעו בגין ירוד (קטרקט) בהתאם לפריט ליקוי 62(ה) לרשימת הליקויים. ה. באשר לתחום העור, מדו"ח הוועדה עולה התייחסות ברורה בהקשר זה. הוועדה אימצה את חוות דעתו של מומחה העור, פרופ' גילהר וקבעה למערערת 15% נכות זמנית בגין פסוריאזיס בהתאם לפריט ליקוי 80(2)-(3) לרשימת הליקויים ו - 5% נכות זמנית בגין פסוריאזיס בהתאם לפריט ליקוי 80(1)-(2) לרשימת הליקויים (מדובר בפריט ליקוי מנופה שאינו נלקח בחשבון לעניין נכות כללית). מחוות דעתו של פרופ' גילהר עולה, שלא כנטען על ידי ב"כ המערערת, התייחסות ברורה למחלת העור - הפסוריאזיס ממנה סובלת המערערת שתלונותיה נרשמו במסגרת חוות הדעת כדלקמן - "לא עובדת מתקיימת מקצבת ביטוח לאומי. יש לי פצעים בראש במרפקים ומתחת לבית החזה". לאחר שלמערערת נערכה בדיקה קלינית, סיכם פרופ' גילהר את ממצאיו כדלקמן - "אכן ניתן לצפות בממצאים של תהליך פסוריאטי מפושט בולט בקרקפת בעיקר באזור...בעיקר מסביב ומאחורי האוזניים כולל אזורים מורמים מהעור הבריא אריטמה בולטת, קשקש דק כספי, אין ממצאי פסוריאזיס מתחת לחזה ובמרפקי הידיים, עור ללא כל שינוי פתולוגי". יש לזכור שמדובר בקביעת נכות זמנית שהינה עניין אשר בשיקול הדעת המקצועי של הוועדה, והיא אינה מחוייבת בהיצמדות לפריטי ליקוי כאלה ואחרים. ו. באשר לעניין האורטופדי, המשיב הסכים כי עניינה של המערערת יוחזר לוועדה על מנת שתבצע לה בדיקה אורטופדית חוזרת ותזהיר אותה ככל שתסבור כי הינה מפגינה כאבים שאינם קיימים. ז. אשר לעניין הטינטון, אומנם מטעם המערערת לא הוצגו בפני הוועדה תלונות ביחס לטינטון, אולם מאחר ועניינה עשוי להיות מוחזר לוועדה כאשר מטעמה הוצגו מסמכים המתעדים ממצאים בגין בעיית הטינטון (תעודה רפואית של דר' מזאוי, מומחה א.א.ג מיום 14.03.11 ובדיקת שמיעה מיום 22.03.11), הרי שמן הראוי כי הוועדה תתייחס לאותו עניין ותבחן את תלונותיה של המערערת בהקשר זה. ח. באשר לטענת ב"כ המערערת לעניין היוועצות הוועדה עם פסיכיאטר דובר השפה הערבית, הרי שבמסגרת פסק הדין לא חויבה הוועדה למנות בהרכבה פסיכיאטר דובר השפה אלא שהומלץ לעשות מאמץ כזה. כמו כן, מעיון בפרוטוקול הוועדה נראה כי דבריה של המערערת תורגמו על ידי מזכירת הוועדה, והמערערת אינה טוענת כנגד זאת. לפיכך, מאחר והמערערת אינה טוענת ו/או אינה מפנה לטענות משפטיות מהותיות כנגד פעולת הוועדה באותו תחום, הרי שלא מצאתי לקבוע כי נפל כל פגם משפטי בדרך עבודתה המצדיק קביעה של קיום פגם משפטי בהחלטתה, ודאי שלא שהרכבה פגום. 6. סיכומו של דבר עניינה של המערערת מוחזר לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב על מנת שתפעל כדלקמן: א. תזמין את המערערת לדיון על מנת שתתייחס מחדש לתלונותיה בעניין הקטרקט בעיניים. ככל שהוועדה תגיע שוב למסקנה לפיה יש להפחית מדרגת הנכות כפי שנקבעה בעבר, תאפשר למערערת להשמיע טיעוניה בעניין זה, לרבות בדרך של הגשת מסמכים המבססים טענותיה. ב. תזמין את המערערת ותנסה לבצע לה בדיקה אורטופדית חוזרת. אם בכל זאת לא תצליח הוועדה לבצע בדיקה זו ותסבור כי הדבר הוא בשל חוסר שיתוף פעולה מצד המערערת, תודיע לה כי היא רואה אותה כמי שאיננה משתף עמה פעולה ותאפשר לה לשכנע אותה שלא אלה פני הדברים. ג. תתייחס למצבה הרפואי של המערערת בעניין הטינטון, וכן תשקול האם אין מקום להעניק לה נכות בהקשר זה. הוועדה רשאית, ככל שתמצא לנכון, להיעזר ביועץ לוועדה בתחום הא.א.ג. בעניין זה, מופנית תשומת לב הוועדה לתעודה הרפואית של דר' מזאוי, מומחה א.א.ג מיום 14.03.11 ולבדיקת השמיעה מיום 22.03.11. המערערת תהיה רשאית להציג בפני הוועדה מסמכים רפואיים נוספים המבססים טענותיה בהקשר זה.678 7. בנסיבות העניין על המשיב לשלם למערערת סך של 2000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. 8. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת עותק פסק הדין. התחום הנפשינכותדיכאוןפיברומיאלגיהסוכרת