תחולת צו ההרחבה בענף המתכת החשמל והאלקטרוניקה - תוספת ותק

תחולת צו ההרחבה בענף המתכת החשמל והאלקטרוניקה - תוספת וותק בין הצדדים יש מחלוקת בדבר חלותו של צו ההרחבה האמור, אך משמעותה המעשית של המחלוקת בענין זה, נוכח עמדות הצדדים במוסכמות ובפלוגתאות - אינה רבה. מאחר שאין חולק על כך שהנתבעת עוסקת בייצור לוחות פיקוד ובקרה, סביר להניח שאילו היתה התובענה נדונה לגופה, אכן היה נמצא, כטענת הנתבעת, שיש לסווג אותה בסעיף 2713 לענף הראשי 27 לסדר C של הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה שפורסם בשנת 2011 על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אלא שגם סיווג זה הוא חלק מתעשיית החשמל והאלקטרוניקה, אף שהוא אינו בגדר "תעשיית מתכות בסיסיות" (שבענף ראשי 24 לאותו סדר). על כן, סביר להניח שהיה נקבע שחל על הנתבעת אחד מצווי ההרחבה בענף המתכת החשמל והאלקטרוניקה. במצב כזה, היה צריך לבחון את השאלה אם מדובר במפעל המעסיק עד 20 עובדים או למעלה מכך, ובהתאם לכך איזה מצווי ההרחבה חל, ועל פי התשובה לאותה שאלה, אם היה נמצא שהנתבעת מעסיקה מעל 20 עובדים, היה נכון לבחון אם התובעת היתה בגדר מי שעוסקת בעבודת כפיים או אם לאו (וייתכן שדווקא קבלת עמדת הנתבעת בענין תפקיד התובעת היתה מביאה לכך שהיה נכון להחיל את צו ההרחבה על התובעת). את השיקולים שפורטו לעיל בסעיף זה, נכון להביא בחשבון לצורך שקילת מרכיב תוספת הוותק בקביעת סכום הפשרה. 7. מהימנות תלושי השכר - בחינת תלושי השכר, החלקיים שהוגשו מעלה, לכאורה, כי קיימים רישומים על תשלומים בגין: "הבראה", "פדיון חופשה", "נסיעות", שכר "נטו לתשלום", שכביכול העבירה הנתבעת לתובעת. עיון בתדפיסי הבנק (החלקיים) שהתובעת הגישה, אל מול החודשים התואמים מלמד כי אין אחידות בין סכום הנטו לתשלום לבין ההפקדות המתאימות. גם העובדה שהנתבעת הוציאה שני תלושים שונים בגין חודש אפריל 2012 - מקשה לייחס מהימנות למערכת הפקת תלושי השכר של הנתבעת. בשל כך, נראה כי אילו היתה נדונה לגופה היה סיכוי משמעותי לכך שהמשקל הראייתי של הרכיבים השונים שנכתבו בתלושי המשכורת - לא היה רב. לענין זה יש השלכות בקשר לרכיבי התביעה בדבר פדיון חופשה, פדיון דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה והפרשי שכר. 8. השכר הקובע - בשל הבעייתיות המסויימת האמורה לעיל בתלושי המשכורת, הרי שאף שהפערים בין עמדות הצדדים בשאלת השכר הקובע אינם גבוהים, נכון לתת עדיפות מסויימת לעמדת התובעת. התלושים בענין זה עשויים לסייע בהערכת ערך הברוטו של השכר שסוכם בין הצדדים בערכי נטו. 9. היקף המשרה - בהעדר רישומים בענין שעות הנוכחות (אף שהחל מפברואר 2009 חלה על הנתבעת החובה לערוך רישומים מפורטים, מכח סעיף 25(א1) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, הרי שאילו היתה התובענה נדונה לגופה, היה מקום לדרוש מהנתבעת את הוכחת טענתה בענין היקף המשרה. גם ענין זה מובא על ידי בחשבון, אם כי הבאתי בחשבון גם את הסכמת התובעת שיש להפחית חצי שעה בכל יום נוכחות, בשל ההפסקה שאינה אמורה לבוא במנין השעות. 10. פיצוי בשל העדר ביטוח פנסיוני - אין חולק כי התובעת זכאית לפיצוי כאמור, בשיעור 6% מהשכר הקובע. מאחר שבכל מקרה הנתבעת עוסקת ב"תעשיה" - הרי שחובת הביטוח החלה עם תחילת העבודה. (בכל מקרה לא ניתן להבין על מה מתבסס ב"כ הנתבעת בטענתו (בסעיף 19 לסיכומיו) שהזכות היא החל מהחודש העשירי לעבודה). 11. נסיבות הפסקת העבודה - אין חולק כי התובעת התפטרה. אילו התובענה היתה נדונה לגופה, היה על התובעת להוכיח את זכאותה לפיצויי פיטורים. בענין זה, לא היה די בכך שהתובעת היתה מוכיחה את הנסיבות שבגינן היא טוענת שהיא התפטרה. גם אם התובעת היתה מצליחה להוכיח את גרסתה בענין התקרית מיום 23/6/12, אין וודאות שהיה נקבע שמדובר בענין כזה שבו אין כל טעם לתת לנתבעת התראה בטרם הפיטורים עם הזדמנות סבירה לנתבעת "לתקן את דרכיה" (ואין מחלוקת על כך שהתובעת לא נתנה התראה מעין זו). לענין זה יש השלכה, כמובן, גם בקשר לשקילת טענת הנתבעת (סעיף 13 לסיכומי הנתבעת) בענין קיזוז תמורת ההודעה המוקדמת. 12. בנוסף לאמור לעיל, הבאתי בחשבון את העובדה שהתובעת כבר אינה עומדת (וטוב שכך) על התביעה בגין ביגוד. כן הבאתי בחשבון שיקולים של הפרשי הצמדה וריבית, ואת השיקול שלפוי גם אם התובענה היתה נדונה לגופה, קיים סיכוי רב מאד שהנתבעת לא היתה מחוייבת בפיצוי הלנה. הפסיקה לפשרה 13. בהתחשב בשיקולים האמורים לעיל, אני מחייב את הנתבעת, בפשרה, לשלם לתובעת סך של 50,000 ₪ (ברוטו). סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 16/4/14, אם הוא לא ישולם לפני כן. 14. התובעת זכאית להשבת סך (קרן) של 122 ₪ מהאגרה שהיא שילמה. 15. כל אחד מהצדדים זכאי לערער על פסק דין זה, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים מהיום שבו פסק הדין יומצא לו. תוספות שכרחשמלצוויםמתכתצו הרחבהתוספת ותקותק בעבודה