פקיד התביעות דחה תביעה לגמלת נכות בנימוק כי התובעת איננה עונה להגדרת "נכה" הקבועה בסעיף 195 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"). 3. בדיון שהתקיים בתביעת התובעת ביום 30.1.13, הודיעו הצדדים על הסכמתם לעובדות לאורן תיבחן תביעת התובעת; והעובדות הן כדלקמן: א. התובעת היא חברת קיבוץ "עלומים" ונכון להיום עובדת יום עבודה מלא. ב. באוגוסט 2011 הגישה התובעת תביעה לנתבע לגמלת נכות כללית. ג. התביעה נדחתה בהחלטת פקיד התביעות ולפיה אין לקבל התביעה, משלא צמצמה התובעת את היקף עבודתה. ד. על פי טענת התובעת, אין באפשרותה לצמצמם את היקף העבודה, לאור דרישת הקיבוץ, על אף והיא מועסקת מעבר למגבלותיה הרפואיות. ה. התובעת הוסיפה כי אין בידיה אישור רפואי המעיד כי אין היא כשירה לעבודה; וזאת מאחר ולטענתה רופא המשפחה המועסק על ידי הקיבוץ, איננו מוכן להנפיק אישור כאמור, בשל התערבות הקיבוץ. 4. סעיף 196 לחוק הביטוח הלאומי קובע את הזכאות לגמלת נכות. לעניין זה נקבע בסעיף כי: "נכה זכאי לגמלה לפי פרק זה אם אי הכושר להשתכר נגרם לו בהיותו תושב ישראל... או אם בהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה, אף אם הליקוי נגרם לפני היותו תושב ישראל או אם..." 5. סעיף 195 לחוק מגדיר "נכה" כדלקמן: "'נכה' - מבוטח למעט עקרת בית שכתוצאה מליקוי מתקיימים בו כל אלה: (1) בוטל (2) אין לו כושר להשתכר מהעבודה או ממשלח יד, או שכושרו להשתכר כאמור צומצם עקב הליקוי, אם בבת אחת ובין בהדרגה ב-50% או יותר". 6. תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות) תשמ"ד-1984, מסדירות את הדרך בה יש ליישם את ההוראה בסעיף 195 לחוק הביטוח הלאומי, שעניינו צמצום הפגיעה בכושר ההשתכרות של המבוטח. בענייננו רלוונטית תקנה 8 לתקנות הקובעת כי: "מבוטח שהוא חבר קיבוץ או מושב שיתופי, המועסק במסגרת סידור העבודה של הקיבוץ או המושב השיתופי לא יותר מ-4 שעות ביום - ייחשב כמי שצמצם את השתכרותו בפועל ושיעור הצמצום יחושב בהתאם לנוסחה הבאה: ...". 7. יוצא מכאן (מתקנה 8 לתקנות), כי חבר קיבוץ אשר מועסק על פי סידור העבודה יום עבודה מלא, איננו נופל בהגדרת "נכה", כאמור בסעיף 195 לחוק. 8. תקנה 8 לתקנות קובעת מבחן אובייקטיבי , היקף העסקה בפועל של המבוטח שהוא חבר קיבוץ לצורך הכרה בו כנכה. אשר על כן, טענות התובעת לעניין הנסיבות והסיבות בהן היא מועסקת יום עבודה מלא, אין בהן כדי להשפיע על קביעת מעמדה כ"נכה". לכך יש להוסיף, כי נכון למועד הגשת התביעה לקצבת נכות לפקיד התביעות, נובמבר 2011, לא הוצג אישור רפואי המתייחס למגבלה רפואית ממנה סובלת התובעת. יצוין כי בסמוך למתן פסק הדין, צרפה התובעת אישורים רפואיים מספטמבר 2012, מרץ 2013 ובהם בין היתר, הפניה לרופא תעסוקה. על בסיס עובדה זו - ההפניה לרופא התעסוקה על ידי הרופא המטפל - אין לנו אלא לדחות את טענת התובעת בפנינו, האומרת כי הרופא המטפל נמנע מלהפנותה לרופא תעסוקה מטעמים זרים. 9. כאמור בעניינו אין מחלוקת כי התובעת היא חברת קיבוץ ונכון למועדים הרלוונטיים בתביעה זו, מועסקת יום עבודה מלא. מכאן שאין התובעת נופלת להגדרת "נכה" כאמור בסעיף 195 לחוק. 10. בנסיבות אלו אין מקום להתערבותו של בית הדין בהחלטת פקיד התביעות. 11. סוף דבר התביעה נדחית ללא צו להוצאות. זכות הערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש. הגדרות משפטיותנכות