נטען כי השינוי שהוסכם היה להחליף את הפטיו בשטח המחסן ובמקום זאת שונה מיקום המחסן והממ"ד

נטען כי השינוי שהוסכם היה להחליף את הפטיו בשטח המחסן ובמקום זאת שונה מיקום המחסן והממ"ד, שונו הפתחים ומתאר המבנה בחלקו האחורי, ולפיכך לא מדובר במילוי החלטת ועדת הערר. כמו כן, התכנית החדשה אינה מסירה את הגדרות בתוך המגרש וכוללת כניסה נוספת לחדר המגורים הראשי. הממ"ד של המשיב צריך להיות מתוכנן כך שהעוררת תוכל להוסיף ממ"ד גם לדירתה שלה באופן שישמש בסיס לתוספת גם לדירתה שלה. דיון והכרעה אנו סבורים כי יש לדחות את הערר שכן ראשית מדובר בתכנון אליו הסכימו הצדדים בשעתו בהמלצת ועדת הערר. בשעתו הוצגה תכנית לפיה תכנון הדירה בגבולה המערבי מתוכנן עד ל"קו 0" בעוד בדירת השכן ממערב קיימת מגרעת מדורגת. על מנת לקצר את אורך הצלע היוצרת מגרעת מצומצמת כאמור, הוצע והתקבל על ידי הצדדים לקצר את אותה צלע "בגבול" המערבי של המקרקעין באופן בו יבוטל הפטיו ואילו הממ"ד "יועלה" כלפי מעלה, באופן כזה תחת מגרעת צרה באורך של כ - 11 מ' תיווצר מגרעת כזו באורך של כ- 5.5 מ'. יישום ההצעה שהתקבלה על ידי הצדדים נעשה באופן מיטבי כך שאותה בליטה בצד המשיב מגעת כדי פחות מ - 2.5 מ', באופן שצמצם את מריבתו ככולו את האלמנט שהפריע בפעם הקודמת. חרף האמור מוסיפה העוררת ותוקפת התכנון תוך העלאת טענה חדשה בנוגע ל"עמודת ממדי"ם". לא מצאנו בטענה זו ממש. ברי כי במידה והעוררת תבקש להוסיף ממ"ד בדירתה הרי שזה יעשה בשטח דירה זו ולא בדירת השכן, וככל שידובר בתוספת ממדי"ם בכל הדירות הרי מיקומן יקבע בשתי נקודות שונות ואין כל הכרח להצמידן דווקא. אשר למחסן - הרי שהוא הועבר צפונה אל קונטור הבניין במקום הפטיו כפי שנדרש. ההקלה שכלולה היום בבקשה הינה הקלה לתוספת זכויות בניה בלבד. על הקלה זו כבר נקבע בעבר כדלקמן: "עיננו הרואות, כי האפשרות לאשר הוספת אחוזי בנייה בדרך של אישור הקלה,ובעיקר התוספת האחוזית של 6%, מקורה בסיבות הסטוריות, ולפיכך האפשרות להעניק הקלות אלה הוגבלה להיתרי בנייה אשר מוצאים לפי תוכניות שהופקדו עד 1.8.89, מועד בו נקבע בחוק התכנון והבנייה כי מעתה ואילך לא יהיה ניתן לאשר תוספת אחוזי בנייה מעבר למה שנקבע בתוכנית. לנוכח האמור, אין מקום לדרוש הוכחת הצדקה תכנונית לאישור התוספות האחוזיות אותן ניתן לאשר, ובאותם מקרים בהם ניתן לאשר אותן, שכן כאמור, במקור הן לא נועדולפתור בעיה אפשרית ביישום הוראת התוכנית שחלה על מגרש ספציפי, כיתר ההקלות. ניתן לאמר כי ההצדקה התכנונית לאישור ההקלה האחוזית הינה העובדה כי היתר הבנייה מוצא מכח תוכנית ישנה. הקלות אחוזיות אלה בגין תכניות היסטוריות מאושרות כדבר שבשגרה, כאשר במקרים רבים הקלות אלה כבר הוטמעו בתכניות מאוחרות יותר. לפיכך אנו קובעים כי ככל שמדובר בבקשה להקלה לתוספת אחוזית, ובכלל זה, תוספת 6% לשיפור דיור, אין צורך בהוכחת ההצדקה התכנונית להקלה זו. עם זאת, נוכח העובדה כי מדובר בהקלה, קיים לועדה המקומית שיקול דעת שלא לאשר את התוספת אם זו השתכנעה כי היקף הבנייה שהתקבל כתוצאה מתוספת זו פוגעת במי שמתנגד להקלה, או שקיימים טעמים תכנוניים אחרים לאי אישור ההקלה. אם לא קיימים נימוקים כאמור, יהיה עליה לנמק סרוב לאשר הקלות אחוזיות, במקום בו הדבר אפשרי, על מנת להדוף טענות בדבר אפליה לעומת מקרים אחרים בהם היא מאשרת הקלות אלה." ר' ערר (ת"א) 5247/09 אלמגור נ' הוועדה המקומית לתו"ב ת"א כך שגם בהעדר הצדקה תכנונית, יש מקום לאשר ברגיל הקלה כזו. אלא שבמקרה דנן מדובר בשיפור תכנוני מובהק כמוסבר לעיל, תוך ניצול הזכויות האפשריות ובמצב דברים זה נמצאת, מעבר לצורך, הצדקה תכנונית כזו. אשר על כן ולאור כל האמור הערר נדחה. מחסן