עשויה ועדת הערר לשקול ולהמליץ על דחיית הבירור התכנוני עד סיום הבירור הקנייני עמדתנו זו נסמכות על שנקבע בבג"צ 1578/90 הלן אייזן נ' הועדה המקומית לתכנון לבניה ת"א - כדלקמן: "גם לגופם של דברים אין אנו סבורים שהילכת בג"צ 879/89, הישימה גם לעובדות המקרה שלפנינו, מונעת בעד הועדות לתכנון ולבניה להחליט לפי שיקול דעתן מקום שעל פני הדברים אין למבקש זכויות בניה מבחינת דיני הקנין, שלא יתקיים דיון בבקשה כל עוד לא ניתן פסק דין מטעם בית משפט מוסמך הקובע שלמבקש זכות קניינית. הטעם לדבר: ביכולות הועדות להישמע בטענה שאין טעם שהן תקדשנה דיון סרק לשאלות התכנוניות המתעוררות כאשר נראה לכאורה שזכות הבניה, אם תאושר, אינה ניתנת למימוש. לפיכך אם יוצא לכאורה מהחומר שהומצא על ידי המבקש או בעלי הקנין האחרים בנכס שאין למבקש זכות קניינית, תוכלנה הועדות להפנות את המבקש לבית המשפט המוסמך; מאידך גיסא, אם השאלות הקנייניות שנויות במחלוקת או אם יוצא שלכאורה יש למבקש זכויות בניה מבחינת דיני הקנין או שבאין התנגדות לאחר שנשלחו הודעות כדין לזכאים, אין זכויות הקנין שנויות במחלוקת, תדונה הועדות בשאלות התכנוניות המתעוררות. בשום מקרה לא תכרענה הועדות בשאלות הקנייניות לגופו של הענין, הואיל והפונקציה המוטלת עליהן היא תכנונית בלבד. בענייננו נוכח העובדה כי המשיבה 2 הינה בעלים של הנכס בשלמות, בכפוף לחכירות חוכרי החנויות, אנו סבורים כי למשיבה זכויות פוזיטיביות לכאוריות התומכות בבקשתה, ולכן אין לטעמנו טעם ו/או מנדט לעיכוב הליכי התכנון עד סיום הבירור הקנייני ככל שתפנה העוררת לבית המשפט המוסמך. לגופו של תכנון - הרי שלעניין קווי הבניין הובהר כי החנויות בכללן מצויות במסגרת הבקשה, והריסתן לא התבקשה ( זאת בשונה מפחון ומחסן פח ועוד אלמנט הבנויים מצפון לאותן חנויות). לפיכך לא מצאנו בטענת העוררת ממש לעניין זה; לעניין החלונות הקיימים הובהר, וכך אף מוצגים הדברים בחתכים ובחזיתות במסגרת הבקשה כי הפתחים הקיימים היום באותן חנויות יוותרו כפי שהם, שכן מדובר בחלק הקיים של המבנה ולא בתוספת לגביה התבקשה הקלה של קו בניין. לעניין העמוד הרי שמדובר בעמוד המתוכנן בחלקם הצפון מזרחי של החנויות המדוברות בסמוך (אם לא בצמוד) לעמוד הקיים באותה חנות, אשר אליבא דמשיבים מוצב בהמשך לקיר שהיה בין החנויות. כך או אחרת אנו סבורים כי שיקולי הועדה המקומית למקם העמוד האמור בתמיכה לתוספת שתיבנה בתוך המבנה ולא מחוצה לו הינם שיקולים ענייניים במקרה דנן, שכן עסקינן במבנה לשימור אשר משומרת חזיתו ואין לפגוע בה. מהדיון שנערך לפנינו כמו גם ממסמכים שהוצגו לנו במהלכו עולה כי נבחנו מספר הצעות לניצול זכויות הבניה, ואולם אלה אשר כללו שימור חזיתות האגפים או שימור החלק המזרחי קבעו בניה חדשה בנסיגה תוך הותרת אותן חזיתות ללא הפרעה חיצונית חדשה, וקיים היגיון תכנוני בכך. לפיכך אנו סבורים כי הפתרון המוצג בתכנון שלפנינו הינו פתרון נכון, יחד עם זאת ככל שניתן, קונסטרוקטיבית להצמיד החיזוק המבוקש לעמוד הקיים מדרום לו, יש לעשות זאת. מובן כי הואיל ואותו עמוד מתוכנן בשטח החכור על ידי העוררת יהא על המשיבה להגיע עימה להסכם בנושא זה תחילה, או לחלופין לקבל את פסיקתו של בית המשפט המוסמך המאפשר לה להיכנס למקרקעיה של העוררת. ההסכמה ו/או פסק דין כאמור יהוו תנאי להוצאת ההיתר. אשר על כן ולאור כל האמור הערר נדחה בכפוף להערותינו לעיל. עררועדת ערר