התנגדות לסלילת כיכר תמצית טענות העוררים: מדובר בהכשרת עבירת בניה שכן הכביש נסלל זה מכבר באופן לא חוקי. הטענות לפיהן הסלילה נעשתה בידי מע"צ אינן ממין העניין. השינוי אינו בסמכות הועדה המקומית. תמצית עמדת המשיב 2: הקיבוץ יזם את קידום התכנית בהמלצת המועצה המקומית חוף השרון, ומטרתה הסדרת צומת מעגלית בצומת קיים בכביש הכניסה לקיבוץ, עם דרך השירות ממזרח לדרך ארצית מס' 2 (כביש החוף) מול הכניסה לפארק יקום ולתחנת התדלוק דור אלון, וזאת לצורך שיפור בטיחות התנועה בצומת והעושים בו שימוש, שכן מדובר בצומת מסוכן הגורם בפועל תאונות רבות. זאת ועוד, בהחלטת הועדה המחוזית מרכז מיום 27/12/10 בה נדונה תכנית חש/29/6 הומלץ לכלול בתחומה סימון מעגל תנועה בחיבור של דרך 3 החדשה עם דרך 4 הקיימת (דרך הגישה לקיבוץ), כך שגם הועדה המחוזית תומכת בהקמת מעגל תנועה נשוא התכנית. העורר 1 חסר מעמד להגיש ההתנגדות והערר, הוא חבר הועדה המקומית אשר תחת לפעול בכובעו ככזה נוהג להגיש התנגדות כ"מתנגד אישי" כפי שכבר קבעה ועדת הערר בעבר מדובר בדרך לא לגיטמית. לטענת המשיב 2 דינו של הערר להידחות על הסף מפאת העדר מעמד העורר 1, ואילו העוררת 2 לא הגישה כלל התנגדות לתכנית, ולא הביאה כל נימוק מטעמה לערר. המקרקעין בהם חלה התכנית הינם בבעלות המינהל. מדובר בצומת המחבר את כביש הכניסה לקיבוץ מכביש החוף ואת דרך השירות הממוקמת ממזרח לכביש החוף היוצאת ממחלף שפיים עם הכניסה לפארק יקום ולתחנת התדלוק דור אלון. הכוונה לשפר את הצומת מבחינה בטיחותית באמצעות מעגל תנועה אשר אינו משנה את תוואי הדרכים המתוכנן במסגרת תת"ל 39 ואינו משנה את תוואי הדרכים הקיים בפועל, וכן משפר את הצומת מבחינה בטיחותית. מעגל התנועה ממוקם על תוואי דרך מאושרת אשר בסמכות הועדה המקומית להרחיבה. תמצית עמדת הועדה המקומית הועדה המקומית מצטרפת ואף טוענת בעצמה כי דין הערר להיות מסולק על הסף, הן לעניין והן לעניין העוררת שלא הגישה התנגדות. לגופם של דברים שני הכבישים (כביש השירות וכביש הגיש לקיבוץ) קיימים סטטוטורית בתכנית המתאר של חוף השרון חש/10/ 2 ובתכנית מש"מ 41. היות והחיבור בין שתי אותן דרכים נחשב ללא בטיחותי מע"צ סללה כביש שירות עם החיבור הקיים לכביש הגישה לקיבוץ יקום באותו תוואי שהתכנית מסדירה עם יצירת הכיכר המעגלית. הועדה המחוזית סמכה ידה על התכנון המוצע בתכנית חש/מק/30/ 14 במסגרת דיונה בתכנית חש/29/ 6 וחש/30/ 10 /2. * * * בשעתו, נדון התיק בפני ועדת הערר נוכח העובדה כי מדובר בדרך המשיקה גם לכביש 2, ראינו לנכון לצרף גם את החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ. בסופו של דבר ניתנה תגובתה של החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ, שהינה בתמצית כדלקמן: החברה הלאומית מקדמת את תת"ל 39 אשר מטרותיה בין היתר שדרוג והרחבת דרך מס' 2 לדרך מהירה דו מסלולית, בין שפיים לווינגיט וכן הסדרת נגישות לתת"ל-39 אשר מטרותיה בין היתר שדרוג והרחבת דרך מס' 2 לדרך מהירה דו מסלולית, בין שפיים לווינגייט וכן הסדרת נגישות לקיבוץ יקום ומכון וינגייט באמצעות מחלפון בחלקו הדרומי של המכון שיחליף את הכניסה הקיימת. כמו כן מבוצעים שדרוג והסדרה סטטוטורית של דרך השירות המזרחית הקיימת והמעברים לאורך הכביש, כולל מעבר להולכי רגל ושביל אופניים. תת"ל 39 מהווה השלמה לתת"ל 15. בהתאם לתת"ל 39 אין כל שינוי בכביש הגישה לקיבוץ יקום והוא נותר במקומו. התכנית נושא הערר עוסקת בכביש פנימי - דרך מקומית ובתכנית המקודמת על ידי הועדה המקומית המצויים מחוץ לרצועת הדרך ומחוץ לתחום תת"ל 39 אשר אינה משנה, אינה משפיעה ואינה פוגעת בחש/מק/30/ 14. כביש השירות המצוי מזרחית לכביש מס' 2 הינו חלק מתת"ל 39 המצויה בהליכי אישור מתקדמים. לטענת החברה לא קיימת כל יריבות עם המשיבות והאינטרסים שלהם עולים בעניין זה בקנה אחד, שכן מעגל התנועה אינו משנה את תוואי הדרכים המתוכננות במסגרת תת"ל 39 אשר השאירה את הצומת כפי שהיא היום. דיון והכרעה שאלת מעמדו של העורר עלתה לא אחת בפני ועדת הערר, אשר סברה וסוברת כי עצם ניצולו של האחרון את מעמדו (בעבר) כחבר הועדה המקומית, מבלי להחיל על עצמו את אותם כללים בהם מחויב חבר ועדה מקומית בפנייתו לועדת הערר, אינה ראויה. לענין זה כבר קבענו, כי "במקרה דנן, כאמור, על פי הצהרת העורר, קיים לו עניין אישי ישיר בתוצאות ההליך התכנוני, נוכח מיקום ביתו בסמוך למקרקעין נשוא הערר. לפיכך, היה על העורר לפסול עצמו מלהשתתף באותו דיון כחבר הוועדה. הדברים אמורים בנוסף לפסול שמוצאת ועדת הערר בדינאמיקה שיצר העורר, לפיה הוא נחשף לעניינים תכנוניים במסגרת חברותו בוועדה המקומית לתכנון ובנייה - חוף השרון, משתתף בישיבות, מצביע בהן ומשנמצא כי התוצאה אינה עולה לשביעות רצונו, הוא מגיש ערר, הפעם בכובעו "כעורר אישי", זאת בניגוד לקבוע בסעיף 152 א' 2 לחוק המאפשר רק לשני חברי הוועדה המקומית כאחד לערור לוועדת הערר. לעניין זה, ראה החלטותינו בעררים 466/07, 485/06, 213/07 ועוד רבים ואחרים. היוצא מן האמור כי בשונה ממקרים אחרים בהם העורר מופיע "כמתנגד אישי" ויוצא מההצבעה, הפעם לא טרח לעשות כן, חרף העובדה כי הכלל בדבר ניגוד עניינים ידוע ומוכר לו, וחרף העובדה כי הפעם, אכן קיים לו ניגוד עניינים גם במבחנים אובייקטיביים. אשר על כן ולאור האמור במקרה דנן, איננו סבורים כי ניתן ו/או כי ראוי להקנות לעורר מעמד כלשהו בנוגע לבקשה נשוא הערר". ראה ערר ערר (מרכז) 328/11 ‏ ‏ ד"ר אבי כהן נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חוף השרון יחד עם זאת הואיל ובמקרה דנן, עררה על ההחלטה גם העוררת 2, הגם שבאותו נוהל פסול אותו ביקרנו בעבר ומבלי שטרחה להתייצב בפנינו אלא באמצעות שלוחה - מר אבי כהן, אנו סבורים כי יש מקום להדרש לגופם של דברים. נסביר: העוררת 2 מוכרת עפ"י דין כמתנגדת ציבורית, והגם שלא הגישה התנגדותה לתוכנית הרי שאין למנוע ממנה גישה לועדת הערר במקרה זה, שכן הגם שועדת הערר ביקרה נוהל זה של העוררת בעבר, הדברים כנראה לא הובהרו בצורה חד משמעית, ולפיכך כאן המקום לציין כי להבא, מקום בו תבקש העוררת 2 להביא התנגדותה בפני ועדת הערר, יהיה עליה להגיש התנגדות לועדה המקומית ולערור בעצמה לועדת הערר. ועדת הערר לא תקבל יותר את התנגדותה של העוררת בשלב מאוחר יותר. לגופם של דברים, אנו סבורים כי מדובר בתכנון נכון וראוי אשר עולה בקונה אחד עם התוכניות הארציות (תת"ל 39) לאותו תא שטח, ואולם, לצערנו, קיימת במקרה דנן בעייתיות באישור התוכנית בסמכות הועדה המקומית. התכנון הינו ראוי שכן מדובר בדרך קיימת מזה 20 שנה, המשמשת את באי הקיבוץ, והפניה אליה מכביש מס' 2, פניה שנסללה לפני כשני עשורים - יש האומרים על ידי מע"צ ויש השותקים... - הינה בזוית סבירה פי כמה מהפניה הקיימת היום סטטוטורית מרחק כ-200 מ' צפונה שהינה פניה בזוית חדה יותר. לא זו אף זו, אותה פניה אשר הסדרתה מתבקשת כעת, מתחברת במישרין למעגל תנועה המהווה תנאי לקידומן של תוכניות המקודמות כיום בקיבוץ בסמכות הועדה המחוזית. אנו סבורים, כפי שסברה הועדה המקומית, כי לא ניתן להתעלם מקיומה של אותה פניה המתחברת למעגל התנועה המטופל בהחלטות הועדה המחוזית. יתר על כן, אותה דרך מופיעה בתשריט תמ"מ 3/21. הבעייתיות נובעת מסמיכותה וחיבורה של הדרך המוצעת לכביש מס' 2 (כביש החוף). הואיל ומדובר בדרך ארצית המופיעה בתמ"א 3, הרי שלכאורה הסמכות לשנות ממנה, ולו בחיבורה לדרך חדשה בלבד, אינה נתונה למיטב הבנתנו לועדה המקומית. יש לציין כי אף התיקון הנדון בימים אלה (תיקון מס' 100) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, המרחיב את סמכויות הועדות המקומיות, אינו מאפשר לשנות דרך שאושרה בתוכנית מתאר ארצית או מחוזית בסמכות הועדה המקומית. הוראות תמ"א 3 קובעות כדלקמן: "בתכנית מתאר מחוזית (ובאין תכנית מחוזית - באישור המועצה הארצית גם בתכנית אחרת). מותר לקבוע שינוי בסיווג הדרך, תוספת דרך או מיחלף, או שינוי באיתור המיחלף, תוך התאמה לתנאים מקומיים ובהתחשב בצורך למנוע מפגעים סביבתיים, לרבות מפגעים נופיים." ניתן לומר כי תמ"א 3 אינה שוללת אפריורית "תוספת דרך או מחלף" כאמור לעיל בסמכות הועדה המקומית, אלא דורשת לשם כך אישור המועצה הארצית, אלא שהתמ"א וליתר דיוק שינוי מס' 7 לה, אושרו קודם לתיקון 43 לחוק התכנון והבניה ולפיכך איננו סבורים כי ניתן ללמוד ממנה - הרשאה לועדה המקומית לשנות מדרך הקבועה בתכנית מתאר ארצית. כך או אחרת, אנו סבורים כי הגוף הרלבנטי לדיון ואישור השינוי המבוקש שהינו תוספת חיבור לכביש החוף, דהיינו המועצה הארצית על גופיה ולפיכך אנו ממליצים לצורך יעילות הדיון על הכללת הדרך האמורה והסדרתה בתחום התת"ל, ולחילופין, קבלת אישור המועצה הארצית לחיבור המבוקש ואימוץ ההפקדה ע"י גוף התכנון המוסמך. לפיכך החלטת הועדה המקומית לאשר התוכנית בסמכותה מבוטלת. כיכר (מעגל תנועה)