ערר שלא לאשר גג רעפים מעל מרפסת קיימת

ערר שלא לאשר לעוררת גג רעפים מעל מרפסת קיימת על מקרקעי הידועים כחלק 27 בגוש 10452 (להלן: "המקרקעין") בשד' ירושלים 35 קרית ים. הוועדה המקומית לא שלחה תשובה לערר ולא התייצבה לדיון למרות שזומנה כדין. בהחלטת הועדה המקומית נקבע: לדחות את הבקשה מטעמים ארכיטקטוניים. מבירור טלפוני עם הוועדה המקומית היא ביקשה שהערר ידון בלעדיה. דיון והכרעה: סעיף 2(ב) להוראות המעבר שנקבעו עם ביטול תקנה 4 (ח) לתקנות התו"ב (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתכניות ובהיתרים התשנ"ב 1992) קובע כדלקמן: "בבניה לפי היתר שניתן או שהוחלט לתתו לפני יום התחילה, ובבניה על פי היתר מכוח תכנית שהופקדה או תופקד עד יום ט"ו בטבת התש"ע ( 1 בינואר 2010), יחולו על מרפסות הבולטות מקירותיו החיצוניים של הבניין (בתקנת משנה זו - גזוזטרה), הוראות מיוחדות אלה: גזוזטרה ששטחה עד 14 מטרים רבועים לא תבוא במניין השטח המותר לבניה, ובלבד ששטחן הכולל של כל הגזוזטרות בבניין לא יעלה על 12 מטרים רבועים כפול מספר הדירות בבניין; עלה שטחן של גזוזטרות כלשהן על האמור בפסקה (1), יבוא השטח העודף במניין השטח העיקרי המותר לבנייה; גג בלתי מקורה של קומה בבית מדורג או מרפסת בלתי מקורה בחצר שאליהם יש גישה ישירה מדירה, לא ייראו כמרפסת או גזוזטרה לעניין תקנה זו; לעניין תקנת משנה זו, "דירה" - כמשמעותה בסעיף 145 (א)(2) לחוק. בסיס הוראות אלה עידוד האינטרס הציבור בבניית מרפסות מקורות וזאת ע"מ לאפשר שטח פתוח ומקורה לרווחת הדיירים, דבר שתורם גם לסביבה שכן עוזר במיזוג הדירה והצללתה, כמו גם מיגורן של המרפסות הקופצות שהן תולדה של התקנות בגרסתן הקודמת. הבהרנו לא אחת כי זכותו של מאן דהוא למרפסת מקורה כנ"ל על פי המצב החוקי התקף ובהקשר זה, אנו סבורים כי גם במקרה דנן לעוררת זכות כזאת. דעתנו מתחזקת נוכח טענות העוררת והתמונות שהציגה בדבר מצבה של המרפסת שנבנתה ואינה מקורה והיא חשופה לפיגעי אדם וטבע ולא ניתן לעשות בה שימוש נאות. לפיכך, אנו סבורים כי נכון לאפשר קירוי המרפסת מחומרים קלים אך אטומים עם שיפוע מתון לצורך ניקוז מי הגשמים. אין באמור כדי לאפשר גג רעפים. הגורמים המקצועיים בוועדה המקומית ינחו את העוררת בתוך שבועיים ימים מיום קבלת החלטה זו בדבר חומרי הגמר ואופן הקמת הקירוי. לפיכך הערר מתקבל באופן חלקי. עררגגרעפיםמרפסת