בקשה לאשר העתקתה של אנטנה סלולרית, המצויה בשוליו של כביש לערר זה הצטרפו התושבים התומכים בהעתקה האמורה, אותם משיבים שהצטרפו הינם תושבי רחוב קדם, אשר ניהלו מאבק כנגד האנטנה במיקומה הנוכחי ובמסגרת זו, הגיעו להבנה בבית המשפט המחוזי בשבטו כבית משפט לעניינים מינהליים, כי האנטנה תועתק 70 מ' מזרחה למיקום המבוקש עתה. העוררת בערר 291/12 הינה הקרן הקיימת לישראל. קק"ל הבהירה כי היא מתנגדת לערר, כי הוראות תמ"א 22/4 קובעות כי קווי תשתית מותרים למעבר ביער רק בכפוף לבחינת חלופות, אי פגיעה נופית, הצמדת תשתיות לקווים קיימים ועוד. כמו כן נקבע כי ביצוע תוכנית המאפשרת שימושים כאמור יעשה בתיאום קק"ל ותיאום כזה כלל לא בוצע, לא התקיימו בחינת חלופות, מוסד התכנון לא השתכנע כי לא תיווצר פגיעה בחזות הנופית ונציג קק"ל לא הוזמן לדיון בוועדה המקומית. קק"ל רואה בהקמת המתקן בליבו של היער, פגיעה בנופשים, פגיעה ביער וגם פגיעה נופית. לפיכך מתבקש להשאיר את האתר הנוכחי בשולי הפארק. ראשיתו של ההליך שלפנינו, בהקמתה של האנטנה במיקומה הנוכחי, וזאת במהלך חודש אוגוסט 2010, אז הוקם אותו מתקן, מזרחית לכביש 444. התושבים פנו בעתירה מינהלית לבית המשפט, בבקשה לקבל סעד לביטולו של היתר הבניה להקמת אותו מתקן. במהלך הדברים, הגיעו הצדדים בהמלצת בית המשפט, להסדר פשרה בן שתי חלופות, כדלקמן: "הראשונה - האנטנה תורחק מרחק של 70 מ' מזרחה ממיקומה שנוכחית והתורן יונמך ב-2 מטרים לעומת גובהה הנוכחית קרי ל-25 מ'. קוטר התורן בבסיסו יהיו 60 ס"מ. קוטר התוקן בחלקו הגבוה יוצר לקוטר של 30 ס"מ. התורן ייצבע אפור. לא תהא תאורה של אור אדום ברומו של התוקן. המבנה שצפוי להיות מוקם ליד התורן יוסווה בדרך שתביא להשתלבות מיטבית בנוף. מובהר בזאת כי הנתונים האמורים הינם בכפוף לבדיקות מקצועיות הנדסיות ואחרות וכי ככל שיתברר כי יש צורך לסטות מהם מסיבות מקצועיות, יערך מו"מ בין הצדדים על מנת להסכים על המגבלות שיחולו. השניה - אותה חלופה בכפוף לשינוי אחד והוא שהתורן יוזז ויורחק 90 מ' מזרחה ולא 70 מ' אך לא יונמך. כל שאר המאפיינים נותרים בעינם. אשר לחלופה הראשונה שהיא המועדפת גם על הוועדה המקומית אבל לטענת פרטנר אין וודאות שהנמכת התורן אפשרית מבחינת אספקטים של שידור. לכן הוסכם כי האספקט הזה יבחן בצוותא חדא על ידי הצדדים עד ליום 22.4.12. חברת פרטנר תודיע באופן פורמלי גם לעוררים וגם לוועדה המקומית על הסכמתה או אי הסכמתה וככל שחלופה הראשונה לא תוסכם על פרטנר עד ליום 22.4.12 עוברים אוטומטית לחלופה השניה. ממועד ההודעה של פרטנר בתוך פרק זמן של עד 3 שבועות עם שאיפה לפחות, תגיש פרטנר בקשה להיתר על המיקום על פי החלופה שנבחרה. הבקשה למותר לציין תכלול בתוכה את כל הפרמטרים המוסכמים. בבקשה להיתר יובהר כי הקמת התורן והאנטנות מיועדת לשמש את חברת פרטנר ואת חברת פלאפון, ואותן בלבד. העתק מהבקשה יועבר ישירות לב"כ העותרים. למען הסר ספק, יובהר כי הבקשה תוגש כמקובל ללא האישורים הנדרשים על פי דין ואלו יושלמו עד מתן ההיתר. חברת פרטנר תעשה כמיטב יכולתה על מנת לזרז את קבלת האישורים. הוועדה תדון בבקשה בתוך 7 ימים מחלוף הועד האחרון להגשת התנגדויות. הוועדה תדאג לפרסם את הבקשה ל ציבור מיד לאחר הגשתה. חברת פרטנר מתחייבת ככל שיינתן ההיתר לבצע קרי להעתיק את האנטנה למיקומה המוסכם בתוך 3 חודשים ממועד מתן ההיתר. ככל שלא ינתן ההיתר החדש, מכל סיבה שהיא, שומר כל אחד מהצדדים על טענותיו." הבקשה נשוא הערר זה תואמת את ההסדר שהושג בבית המשפט. ביום 11/9/12 החליטה הועדה המקומית לאשר את בקשת המפעילים הסלולריים להצבת התורן במיקום המרוחק ע"פי החלטת בית המשפט. הועדה המקומית הבהירה כדלקמן: "לאשר הבקשה ולדחות ההתנגדויות מהנימוקים הנ"ל: עפ"י החלטת בית המשפט הוצעו 2 חלופות: האחת במרחק של 90 מ' ובגובה 27 מ', והשניה במרחק של 70 מ' ובגובה 25 מ'. מבדיקות שערכה חברת פרטנר בשטח עולה כי הם אינם יכולים להציב תורן במרחק של 70 מ' בגובה של 25 מק, והם מעדיפים את החלופה של המרחק של 90 מ' וגובה 27 מ'. לאור העובדה כי במרחק של 90 מק קיים חניון (חניון ברסלר) שהושקע בו כסף רב, והצבת המתן תפגע במבקרים בו, הוצעה לחברת פרטנר חלופה שלישית להצבת התורן במרחק של 70 מ' ובגובה 26 מק. הצעה זו התקבלה על ידי העותרים וחברת פרטנר ומהווה פשרה לשני הצדדים. הצבת התוקן במקום זה מגדילה את המרחק מהתושבים (מרחק של 70 מק מהאנטנה הקיימת שהוגשה בגינה עתירה). התורן מוצע בשולי הפארק ובמסגרת ההסכמות, תבצע חברת פרטנר אלמנטים להקטנת קוטרו ולסיכוכו ולהקטנת הפגיעה בנוף. לעניין הטעה כי הוראות תמ"א 36 מחייבות מרחק מינימאלי של 2,000 מ' בין מתקן קרקעי למשנהו, הרי שטענה זו אינה נכונה משפטית, המתקן הקרקעי הסמוך המצוי באזור בניה כפרית, משכך המרחק המינימאלי הנדרש הינו: 1,000 מ' - מרחק הקיים במקרה דנן. באשר לטענה שעניינה המלצת הולקחש"פ, יצוין כי: המלצה הולקשח"פ, התקבלה לאחר המועדים הקבועים בהוראות התמ"א. המלצת הולקחש"פ כלל אינה מנומקת. מכל מקום הגם שהמלצתה התקבלה לאחר המועדים, דבר הגשתה הוצג בפני חברי הועדה. באשר לטענה לפיה הועדה מתעלמת מחוות דעתו של הממונה על הקרינה (ד"ר סטילאן), לפיה לא קיימת סכנה בריאותית מהמתקן הקיים, הרי שגם טענה זו אינה נכונה. הועדה לא קובעת כי קיימת בריאה בריאותית מהמתקן הקיים, אלא שהועדה קשובה לחרדות התושבים וסבורה היא רשאית לשקול במסגרת שיקוליה גם שיקול זה, אגב איזונו מול שיקולים נוספים. באשר לטענה כי קיימת סתירה בסמכויות שניתנו לועדה, הרי שלבד שהטענה לא ברורה, הרי שבפועל היא אינה נכונה משפטית. החלטת הועדה התקבלה בהתאם לסמכותה. באשר לטענה כי החלטת הועדה התקבלה תחת לחץ ואגב מחטף, הרי שטענה זו אינה נכונה עובדתית. החלטת הועדה התקבלה לאחר שיקול דעת, לאחר סיורים שבוצעו בשטח יער שוהם וכחלק מהחלטת בית המשפט הנכבד (עת"מ 10-10-20028)..." המצב הסטטוטורי תמ"א 36 מאפשרת להקים מתקנים קרקעיים כמפורט בסעיפים 21 ו-22 ואילך לפרק ו' לתמ"א. יחד עם זאת אין ספק, כי התמ"א מעדיפה הקמת אתרי שידור קרקעיים ברצועת דרך סמוך לרצף תשתיות מתוך מגמת איחוד התשתיות אשר הרציונל בבסיסה הינו, שמירתו של שטח לא מופר, וריכוז ההפרות לאורך צירי דרכים. רציונאל זה הנחה כנראה את גורמי התכנון, בתחילת דרכו של המתקן נשוא ענייננו כאן, אולם לית מאן דפליג כי הן המתקן הקיים בפועל והן המתקן נשוא הערר הינם נכנסים בגדר אתר שידור ליד דרך, ועל כל פנים לא הוגדרו כך. ועדת הערר דנה בערר ואף יצאה לשטח על מנת להתרשם באופן בלתי אמצעי מטענות הצדדים, במסגרת זו, מצאנו כי האנטנה קיימת בשיא הרכס ונצפית לאורך דרך 444; בסיסה מצופה אבן; המיקום המוצע ממזרח מצוי באזור של צמחיה נמוכה ומדרום קיים מטווח לכלי נשק קלים ואקדחים. לאור האמור יצאה ביום 23/12/12 החלטת ביניים ובמסגרתה התבקשו הצדדים לבחון אפשרות למקם את המתקן במיקום דרומי יותר בעומק המבוקש לכיוון השטח המופר, סמוך למטווח. דא עקא שלא נסתייע ולפיכך עלינו להכריע בעניין זה עתה. דעת רוב חברי הועדה: לדעת רוב חברי הועדה גורסת כי יש לקבל את הערר. אין כל יתרון לתושבי רחוב קדם ו/או תושבי ישוב שוהם בהסטתה של האנטנה ממיקומה הנוכחי, סמוך לחורשת אקליפטוס קיימת אל עומק פארק יער שוהם, וכל שיש בהסטה כזו הינה פגיעה בנוף הפתוח וביער שוהם הנ"ל, במיקום בו שוקדת קק"ל על פיתוח וטיפוח שתילות ושתילים, מדובר בחטיבות קרקע ייעודיות אשר מתוכננות בנוף נמוך והאנטנה המבוקשת תבלוט בהם למגינת ליבם של מבקרי היער ושוכניו. במילים אחרות, לעמדת רוב חברי הועדה, הסטת האנטנה לא תועיל לאיש, ומאידך תגרום נזק נופי חמור ליער המצוי בחיתוליו, שכן יש בה כדי לחייב פעולות תשתית, כולל פתיחת גישה למתקן האנטנה שבתנאים הנוכחיים יהיה חשוף במידה רבה לכל באי הפארק ולאוכלסיה המשתמשת בו. לא זו אף זו, שינוי מבנה תורן האנטנה וגובהה במיקום הנוכחי בו היא נמצאת יהיה עדיף על הקמתה במיקום המוצע. כמו כן מיקומה הבולט שיתנשא יפגע בהנאתם של באי היער והמטיילים בו. במצב דברים זה סבורים רוב חברי הועדה יש להותיר את האנטנה במיקומה הנוכחי, אשר יתכן וניתן להגדרה בשולי דרך, כקבוע בתמ"א 36. עמדת מיעוט חברי הועדה, יו"ר הוועדה וחבר הועדה דודו כהן: אנו סבורים כי מקום בו, הגיעו הצדדים להבנה בבית המשפט, הבנה לה היתה שותפה גם הרשות התכנונית המקומית, על מוסדות התכנון לכבד הבנה זו וככל שאינה סותרת את התכניות החלות במקרקעין, יש לכבדה, תוך נקיטת המאמצים המירביים למזעור הפגיעה הנופית. אנו מייחסים משקל רב להרמוניה המתחייבת בין מוסדות תכנון ומשפט, ולפיכך אנו סבורים כי רק שיקולים תכנוניים כבדי משקל, שאינם מתקיימים במקרה דנן, יכולים לסכל הסכמה הכוללת הסכמת רשות תכנונית, אשר קיבלה תוקף של פסק דין. כך, למשל, אנו סבורים כי יש להסיט את המתקן מהנקודה בו מצוי מזרחה, אל בינות לעצים הקיימים במקום או לחילופין עוד מזרחה והכל באזור נקודת ה - 70 מטר המדוברת, אל עבר מגרעת הקיימת בחלקו המערבי של החלק המעובד והמטופח בשתילים צעירים, באותה מגרעת יתכן וניתן להסתיר את ארון הסעף המבוקש ויתר הציוד ואת בסיס התורן עצמו, כמו גם המתקנים עליו יש לעצב באופן התואם את השתלבותם ביער, כפי שנעשה ביערות אחרים, דוגמת פארק קנדי בהרי ירושלים. כך או אחרת, ברי כי מאחר ומדובר ביער נטע אדם המצוי בהתעוות ובו הפיתוח הנופי טרם הושלם, ניתן להעתיק המתקן נשוא הערר ולהסדיר גישה אליו, תוך ניצול הקרקע שתתפנה ממיקומו הנוכחי לצורך טיפוחו של היער, ותוך נקיטת אמצעים נופיים מתאימים להשתלבותו שם. אשר על כן ולאור כל האמור העררים מתקבלים כנגד דעתם החולקת של יו"ר הועדה ונציג הציבור מר דודו כהן. אנטנות סלולריותאנטנותזכויות יוצרים (הפרת)כביש