טוענת כי בפינוי בינוי על התוכנית להיות מאושרת ברוב הדרוש לחתימות ב-90%. וכי הועדה אישרה תוספת בניה לבניינים בהם "בקושי" 40% חתימות ודיירי עמידר שאינם מעוניינים בפרויקט. העוררת אף טענה כי בתחום התוכנית בית עלמין מוסלמי, וכי הובטח כי יגודר גן הגבעה על מנת להצביע על מיקומו של בית העלמין, אך דבר לא נעשה. לא הוצגו החתימות הדרושות לפרויקט, התוכנית תגרום למפגע תברואתי ולכלוך בתקופת הבניה, והועדה המקומית אינה אוביקטיבית בהחלטותיה כי היא יוזמת תוכנית 3/96 (המחוזית). תמצית טענות המשיבים העוררת התנגדה רק לתוכנית 8, ואין לשמוע טענות מצידה בנוגע לתוכניות האחרות, העוררת הגישה את התנגדותה במועד ולפיכך קיימת ראייה לפרסום אפקטיבי. לעניין ההליכים בועדה המקומית, הוגשו התנגדויות שונות בנוגע לכל תוכנית, ונשמעו ביחס לכל התוכניות, הכל לפני מניין חוקי; לעניין בית העלמין - הרי שלענין זה קיבלה הועדה המקומית את ההתנגדות, וכי הפתרון שניתן בועדה המקומית מקובל על חברת מואססת אלקאסא בע"מ שהיא המתנגדת הראשית בנוגע לבית העלמין. כל הוראות התוכניות המקומיות תואמות את התוכנית המחוזית ונמצאות בסמכות הועדה המקומית ומטרותיהן בהתאם לקבוע בתוכנית המחוזית איחוד וחלוקת מגרשים, קביעת הוראות בניה ומימוש זכויות הבניה הנוספות לפי התוכנית ובכפוף להתניותיה. כן הוגשה תגובה מטעם המשיב 4 שאינה אלא "התנגדות במסווה" ועניינה בדרך שצריך לדאוג לה לדעתו - במסגרת תוכנית בסמכות הועדה המחוזית. עוד יתייצבו בפנינו נציגי השכונה וביניהם מר מוריס אזולאי שטען כי הוא מייצג 108 דיירים, וכי העוררת מנסה לעכב הפרויקט מטעמים אישיים, כאשר מעל 70% כבר חתמו והרוב רוצה את הפרויקט. תמצית טענות הועדה המקומית הועדה המקומית צירפה תצהירים ותמונות בנוגע להצבת השילוט בשלוש התוכניות לתקופה של חודשיים ימים ובנוגע לתוכנית 8, נקבעה תקופה של עוד חודש נוכח תלונות בדבר הסרתו של השלט. בתקופת ההפקדה הוגשו התנגדויות הן בנוגע לתוכנית 6, הן בנוגע לתוכנית 7 והן בנוגע לתוכנית 8 שאליה התנגדה גם העוררת. לענין הישיבה שנערכה בועדה המקומית כמפורט בפרוטוקול ישיבה נכחו בה חמישה חברי ועדה מתוך 7 סה"כ הדבר מהווה מניין חוקי. בהתאם לסעיף 42 לחוק הקובע כי המנין החוקי הינו מחצית החברים, הפרוטוקול כולל את כל הפרטים הנדרשים. לענין בית העלמין המוסלמי, כפי שהובהר על ידי נציג המשיבה 3, אין מסמכים המעידים על בית קברות ואין אינדקציה על מיקום הקברים, מכל מקום החליטה המשיבה לקבל את ההתנגדות באופן חלקי ולהוסיף תנאי להיתר בניה בתאום עם רשות העתיקות. לפיכך החלטתה של המשיבה מאזנת בין הטענות המועלות בהתנגדות לבין הצורך בקידום הליכי התוכנית. דיון והכרעה התוכנית הקובעת את אופי הפרויקט כנגדו יוצאת העוררת חוצץ הינה תוכנית נס/3/96 (התוכנית המחוזית) אשר ביקשה לשקם את השכונה הקיימת וקבעה הוראות קונקרטיות לשם כך, במסגרת זו נקבעו עשרות יחידות דיור חלף מפעל הבנוי בתחום התוכנית, נקבעו דרכים, נשמר שטח ציבורי פתוח ועוד. כן קבעה התוכנית הוראות מפורטות בנוגע לאיכות הסביבה, והתנתה תנאים להיתר בניה. הרוב הנדרש לצורך פרויקט כזה, עפ"י חוק פינוי ובינוי (פיצויים) התשס"ו-2006 כולל 4/5 מכלל הדירות שבמקבץ ו-3/4 מהרכוש המשותף שבבתים המשותפים שבמקבץ. כך או אחרת, הנושא הקנייני אינו מהווה תנאי לקידום ההליך התכנוני, אלא שהם משיקים זה לזה ועל מנת להוציא פרויקט כזה מהכוח אל הפועל יש צורך בטיפול בשני המישורים גם יחד. מכאן, כי טענת העוררת לפיה קידום הליכי התכנון (תב"ע) מחייב הרוב המיוחס, אינה נכונה. בסופו של דבר על מנת להוציא את התכנון לפועל יהיה על המשיבים לגייס רוב כנ"ל, אולם אין זה תנאי לקידום התכנון עצמו. אשר לפרסום גם בענין זה, לא מצאנו ממש בטענותיה של העוררת, העוררת התנגדה ל-2 התוכניות הרלבנטיות לדבריה אלה, כאשר הוצגו לפנינו ראיות לכך שאותן תוכניות פורסמו כדין, הן על גבי שלטים הן בעיתונות והן על גבי לוחות מודעות כנדרש. לא זו אף זו, הלכה פסוקה היא כי: " הליכי הפרסום נועדו להעביר לצדדים הנוגעים בדבר את האינפורמציה הדרושה לניצול אפקטיבי של זכות הטיעון הקנויה להם. מאחר ובמקרה דנן לא נשללה מן העותרים זכות הטיעון, ולו באופן חלקי ממילא לא נגרמה כל פגיעה בזכויותיהם, בגין הפרת חובת הפרסום על ידי הרשות. אשר על כן, אין להם כל מעמד לדרוש את ביטול ההליך המנהלי". עת"מ 14/98 אוסקר נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון. אשר לנושא בית הקברות המוסלמי, לאור משיכת ההתנגדות של חברת מואססאת אלקאסא בע"מ והעובדה כי הועדה המקומית החליטה לקרוא אל תנאי התוכנית, תנאי בדבר הצורך באישור רשות העתיקות, נחה דעתנו כי בשלב זה טופל נושא זה באופן ראוי. אשר על כן ועל כל האמור לעיל - הערר נדחה. בניהמסמכיםפינוי בינוישאלות משפטיותפינוי