הטענה המרכזית בהתנגדות הינה כי המרפסת המבוקשת חופפת ב 0.5 מ' את המרפסת שאושרה לה ונבנתה, ולכן תמנע ממנה שימוש במרפסת כמרפסת סוכה. הוועדה המקומית דנה בבקשה להיתר והחליטה לאשרה, תוך שהיא מאזנת בין זכויות הצדדים. על החלטה זו הוגש הערר שבפנינו. הערר והליכי הדיון בערר במסגרת הערר טענה העוררת כי הוועדה המקומית שגתה בכך שהתעלמה מהנושא ההלכתי. לעמדת העוררת, החפיפה המבוקשת פוסלת את סוכתה ולכן אין ראוי לאשרה. המשיבים 2 הגישו כתב תשובה מפורט. ועדת הערר ערכה דיון בנוכחות הצדדים ובאי כוחם ומכאן החלטתנו זו. דיון נושא הערר שבפנינו הינו בניה בבית משותף. ועדת ערר זו התייחסה לא אחת לנושא הבנייה בבית משותף וקבעה כי בנייה זו מחייבת עריכת איזון בין זכויות הדיירים השונים בבית המשותף. כך, מצד אחד יש לאפשר לדיירים להרחיב את דירותיהם ולבנות מרפסות, אולם מהצד השני יש לבחון כי הרחבה או בניה זו לא תהווה פגיעה בזכויות השכנים. במקרה שבפנינו המחלוקת אינה נעוצה בבניית המרפסת כולה, אלא באותם 50 ס"מ אשר חופפים את מרפסת העוררת, לפיכך נבחן את האיזון בין הצדדים בנושא זה. מבחינת מבקשי ההיתר, קיצור המרפסת, משמעו כי מעתה ועד עולם ייאלצו להסתפק במרפסת הקצרה ב- 50 ס"מ, אשר משמעותם קיצור של כ -20% מהמרפסת המבוקשת. מבחינת העוררת, אישור המרפסת של המשיבים 2 כמבוקש, אינו פוגע בניצול מלוא שטח המרפסת שלה בכל ימות השנה. לגבי חג הסוכות, ולגבי תקופה זו, החפיפה המבוקשת יוצרת מגבלה. העוררת טענה כי החפיפה מונעת הקמת סוכה במרפסת באופן מוחלט. טענה זו אינה נכונה. גם לאחר שתאושר המרפסת של המשיבים 2 ותבנה, עדיין תהיה העוררת יכולה לבנות סוכה במרפסת שלה בשטח שאינו מכוסה (כלומר בכל שטח המרפסת למעט אותם 50 ס"מ חופפים). לפיכך, במקרה הכי גרוע מבחינת העוררת, הפגיעה בה הינה כי בחג הסוכות, הסוכה שתוכל לבנות תהיה קטנה ב - 50 ס"מ. כבר בשלב זה ניתן לראות כי נקודת האיזון נוטה באופן חד משמעי לטובת המשיבים 2: בעוד שאי אישור המרפסת במלואה תמנע מהם שימוש באותו החלק בכל ימות השנה, הרי אישורה ימנע מהעוררת שימוש בחלק החו]ף בלבד וזאת לצורך סוכה רק במשך שמונה ימים (כאשר עדיין בחלק זה ניתן יהיה להשתמש כמרפסת). למעלה מן הצורך נציין, כי אף על פי מכתב הרב רוט שהציגה העוררת כיסוי הגג פוסל רק "חלק הסוכה המכוסה" ולא את כל הסוכה. עוד נציין כי על פי הלכות סוכה ניתן לבנות את הסוכה על כל שטח המרפסת לרבות השטח המכוסה (אותם 50 ס"מ) כאשר המגבלה בחלק זה הינה רק לישיבת גברים. בכל מקרה, אף אם כלל לא ניתן להשתמש בשטח זה כסוכה, עדיין האיזון הינו חד משמעי לטובת מבקשי ההיתר. השתק וחוסר תום לב כפי שפרטנו לעיל, התוצאה התכנונית הראויה הינה אישור הבקשה להיתר במלואה, כפי שחליטה נכון הוועדה המקומית. ניתן להגיע לתוצאה דומה על פי דוקטרינת ההשתק. העוררת הגישה בקשה להיתר, כאשר המשיבים 2 התנגדו לבקשה. המשיבים 2 הסכימו להסרת ההתנגדות רק לאור ההתחייבות של העוררת שלא להתנגד לבקשה שלהם למרפסת. כלומר, העוררת הציגה מצג על פיו לא תתנגד לבניית המרפסת (באותו גודל ובאותו מיקום המבוקש היום) ועל סמך מצג זה שינו המשיבים 2 מצבם לרעה והסירו את ההתנגדות. לפיכך, לפי דוקטרינת ההשתק, מנועה ומשותקת העוררת מלטעון כנגד אותה מרפסת אשר לה הסכימה כאשר אושרה המרפסת שלה. עניין דומה (אשר גם הוא נגע לעוררת שבפנינו) נדון בערר (ירושלים) 278/12 גוז נ. הוועדה המקומית ירושלים ואח', כאשר נקבע: "בנסיבות הללו, אנו סבורים כי התנגדות העוררת וכן הערר מטעמה, הוגשו שלא בתום לב. מצב בו מבקש היתר מתחייב כלפי שכניו בהתחייבות כלשהי על מנת לקבל את ההיתר ולאחר שקיבל את ההיתר חוזר בו מההתחייבות, אינו מצב ראוי ואין לתת יד למהלך שכזה. העוררת היתה צריכה להביא בחשבון את החשכת דירתה, עת ביקשה את ההיתר למרפסתה שלה ועת התחייבה כי תסכים למרפסת השכן, כתנאי להסרת ההתנגדות." קל וחומר שנכונים דברים אלו למקרה שבפנינו. סיכום לאור האמור לעיל אנו דוחים את הערר ומאשרים את החלטת הוועדה המקומית. באופן עקרוני נושא ההוצאות הינו החריג בוועדת הערר, בפרט בהליכי רישוי. עם זאת, אנו סבורים כי המקרה שבפנינו הינו בהחלט המקרה בו ראוי לחייב את העוררת בהוצאות, וזאת כאשר נגרם למשיבים 2 חסרון כיס, כאשר נאלצו לשכור אנשי מקצוע שייצגו אותם בוועדת הערר. ובפרט כאשר חסרון כיס זה נובע מהגשת ערר, שהינו ערר שהוגש בחוסר תום של העוררת, כאשר העוררת הסכימה בעבר למרפסת המשיבים 2 כאשר נדרשה להסמכתם למען מרפסתה שלה, וכאשר המשיבים 2 היו רשאים להסתמך על הסכמתה זו. יתרה מזו לא רק שהעוררת לא עמדה בהסכמתה האמורה, אלא שבמסגרת התנגדות שהוגשה על ידה טענה טענה שאינה נכונה כי הבניה תמנע ממנה שימוש במרפסת כמרפסת סוכה, בעוד שהמניעה, לכל היותר, הינה לשימוש ב- 50 ס"מ בלבד ממנע כסוכה. אשר על כן תשא העוררת בהוצאות המשיבים 2 בסך של 3,000 ₪ (כולל מע"מ). סכום זה ישולם עד ליום 31.1.13, לא ישולם עד יום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית פיגורים עד התשלום בפועל. מרפסת