מבנה רעוע אשר לא ניתן לחזקו ולא ניתן להוסיף עליו תוספות

מבנה רעוע, אשר לא ניתן לחזקו ולא ניתן להוסיף עליו תוספות, ולפיכך אין מדובר במקרקעין בלתי מבונים (פרוטוקול מיום 26.2.13, עמ' 3), ולכן לא חלה פסיקת בית המשפט העליון שניתנה לאחרונה, בפסק דין רע"א 8565/10 נאסר עמאש ואח' נ' הוועדה לתכנון ובניה שומרון. לטענת העוררים, כאשר מדובר במבנה, גם אם הוא מיועד להריסה על פי היתר הבנייה, לצורך הקמת בניין מגורים חדש, הרי שאין להתייחס אל המקרקעין כאל מקרקעין בלתי מבונים. בעניין טענה זו יוער, כי טענת העוררים לא נתמכה בחוות דעת שמאית מטעמם. זאת, לעומת חוות דעת המשיבה, אשר בה נאמר (בעמ' 5 לשומת המשיבה) כי המקרקעין אינם מבונים. כך או כך, גם על פי הנאמר בדיון בפנינו, אף שלא היה לכך ביסוס ראייתי שמאי, על פי העוררים, מדובר במבנה שאיננו ראוי למגורים, ולא ניתן להרחיבו אלא רק בהריסה ובנייה חדשה. אשר על כן, בנסיבות אלה, חל האמור בהחלטתנו בערר 85023/12, לפיה לאור פסיקתו של בית המשפט העליון, דין מקרקעין שעל פי היתר הבנייה המבנה עליהם מיועד להריסה לצורך הקמת בניין חדש, כדין בנייה חדשה. כך עולה גם מהניתוח המפורט של ועדת הערר במחוז מרכז, בכל הנוגע לתכלית החוק ומטרתו, ומהפסיקה בעניין. על מנת שלא להאריך, נסתפק בהפנייה להחלטות ועדת הערר במחוז המרכז, ערר 8094/10- אמבוס גדעון ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה שרונים; ערר 8051/09+8001/10- דהרי ודינה אפרת ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה זמורה; ערר 8141/10- הועדה המקומית לתכנון ובנייה זמורה נ' פטישי שלמה, וכל האמור בהחלטות אלו חל גם כאן. כן נזכיר, בעניין זה, כאמור, את פסק דינו המפורש של בית המשפט העליון, אשר אישר את דעת הרוב, בע"א 6276-01-09 עמאש נאסר ואח' נגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה השומרון, שם נקבע בין היתר, כי "הפטור איננו אמור לחול על הקמת בתים חדשים, וככל שהמחוקק יהא סבור שראוי להחיל את הפטור גם על הקמת בתים חדשים, חייב הדבר להיאמר מפורשות בחקיקה" (עמ' 16 לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה). בטיעון בפנינו, וכן בערר, מבקשים העוררים להסתמך על שומה מכרעת של השמאית המכריעה, דורית פריאל, מיום 15.7.10, בכל הנוגע לתכלית הפטור וכדומה. אלא, שעיון בשומה המכרעת דווקא מעלה את ההפך, באשר השמאית המכריעה קיבלה שם במפורש את עמדת הועדה המקומית, כי גם אם הנכס נכלל באיזור שיקום, לא קיים פטור לדירות חדשות, ושם מדובר היה במקרקעין שעליהם בניין חד קומתי, אשר בהיתר הבנייה יועד להריסה, ובמקומו הקמת מבנה חדש בן 6 יחידות דיור, 3 קומות ומרתף. הנה כי כן, דווקא מהראייה שהובאה על ידי העוררים נלמד ההפך, כי גם השמאית המכריעה קבעה באופן חד משמעי, כי כאשר מדובר במבנה המיועד להריסה ולהקמת בניין חדש, אין חל הפטור שבסעיף 19(ב)1. אשר על כן, במקרה שלפנינו, כאשר למעשה מדובר במקרקעין בלתי מבונים (כך עולה מחוות דעת שמאי המשיבה ועל פי העוררים מדובר במבנה רעוע שאינו בר שימוש, ולא ניתן להרחיבו, אלא יש צורך בהריסה או בנייה חדשה), הפטור על פי סעיף 19(ב)1 איננו חל. אשר על כן, אנו דוחים את הערר. הריסת מבנהמבנה רעועמבנה