ערר לא לאשר את הרחבת דירה במקרקעין הידועים כחלקה 30 בגוש 7944, ברחוב נורדאו 43 בנתניה. מדובר בבניין רכבת בו קיימות עוד זכויות לניצול, והמשיבים מבקשים לנצל את חלקם היחסי בזכויות וכן בהקלה של 6 אחוז משטח המגרש. העורר מר שועה הוא בעל הדירה הסמוכה מצפון מערב, באותה רכבת אשר הרחיב את דירתו בשעתו בהיקף ניכר יותר. הערר הוגש לכאורה גם מטעם משפחת ויינשטיין ומשפחת שמר אשר "אישרו" למשפחת שועה לייצג אותם בפני ועדת הערר המחוזית. אותם שכנים מתגוררים בדירות שמעל דירת העורר ודירת המשיב. ההרחבה שבוצעה בדירת העורר, בוצעה לכיוון דרום מזרח תוך שמירה על 2 מגרעות סמוך לבית הקיים. ההרחבה המבוקשת תוכננה על פי דרישות הגורמים המקצועיים בועדה, תוך שמירה על אותה מגרעת גם בכיוון המבקשים (המשיבים לערר). ההרחבה כוללת ממ"ד בשטח המינימאלי הנדרש וכן חדר מטבח בגודל של כ - 12 מ"ר. הועדה המקומית החליטה לדחות את ההתנגדות ולאשר הבקשה כהקלה, פרט ליציאה נוספת ופרגולה בתנאים. כמו כן בדיון הובהר כי הגורמים המקצועיים היו בסיור בשטח וכי לדעת הועדה המקומית ניתן לאשר על פי הזכויות הקיימות, דהיינו על פי הזכויות היחסיות שיש לכל אחד מהדיירים. עוד נקבע בדיון כי ההתנגדות היא קנטרנית ולא תכנונית וכי בעבר אושרה הרחבה דומה בסמוך. העוררים טוענים כי ההרחבה המבוקשת תחסום את מעבר אוויר ואור דרך החלון במגרעת, ובהתאמה יורד ערך הדירה של העורר, ולעניין המתנגדים ממעל טען העורר כי ההרחבה תמנע מהם שימוש בגינה שהיא רכוש משותף. המשיבים מאידך גיסא טענו כי מדובר בניצול זכויות אשר דרוש לצורך הרחבת הדירה שהינה דירה בשטח של כ- 48 מ"ר היום, כיה עורר כלל אינו מתגורר בדירתו, וכך גם לגבי העוררים משפחת שמר, וכי פרט לשלושת מכתבי ההתנגדות הנ"ל לא התקבלו כל התנגדויות. דיון והכרעה בפתח הדברים יש לציין כי ייצוגם של מתנגדים על ידי עורר אחר מנוגד לדין, שכן ייצוג בפני רשויות יכו להיעשות בידי עו"ד בלבד. מובן כי אילו היו המתנגדים מופיעים אף הם לדיון ו/או שולחים כתב ערר מטעמם יכול היה שכנם לעזור להם בטיעון בעל פה, אולם זאת לא נעשה. לפנים משורת הדין, נתייחס גם לטענות שנשמעו בשמם. ככלל, מדובר בהרחבת דירות ותיקות וקטנות מכוח זכויות שנותרו מכוח ניצול ההקלה הכמותית האפשרית על פי תקנות התכנון והבניה (סטייה ניכרת מתכנית), התשס"ב - 2002 (להלן: "תקנות סטייה ניכרת). לבד מאותה הקלה כמותית לא כולל הבקשה כל חריגות נוספות מהוראות התכנית התקפה. הבקשה אף כוללת תוספת ממ"ד שהינה תוספת חשובה הן בהיבט הבטיחותי והן בהיבט הביטחוני ומהווה אלמנט חיזוק לדירה ולבניין. מקום בו מדובר בניצול זכויות מוקנות האפשרות שלא לאשר בקשה מוגבלת ביותר ונוגעת לתנאים מיוחדים כמפורט בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל - 1970. במקרה דנן מדובר במקרה רגיל של הרחבה ללא פגיעה מיוחדת בשכנים. עקרונית מוסדות התכנון מעודדות תוספת ממד"ים והתחדשות דירות ותיקות במטרה להתאימן לתנאי החיים המודרניים. אשר לפגיעה הנטענת בדירות העורר ושכניו - ראשית, כפי שהבהרנו לא אחת היה על הועדה המקומית לדרוש מהעורר קודם להרחבת ביתו בינוי סכמתי המתאר ההרחבה המותרת גם לשכניו. על פניו ומבלי שהדבר נבדק העורר הרחיב את דירתו מעבר לחלקו היחסי. במצב דברים זה ספק לנו אם העורר חופשי לטעון כנגד הרחבה דומה אצל שכניו, מה עוד שאותה הרחבה הביאה בחשבון חלון בהרחבה שבוצעה מטעמו ונתנה פתרון זהה לזה שהוא נתן בשעתו. ודוק: חזקה כי העורר לקח בחשבון כי גם שכניו ירחיבו את דירותיהם הרחבה דומה לשלו, ולפיכך טענותיו היום בדבר הנזק הטמון לכאורה באותה הרחבה אינן יכולות לעמוד. אשר לשכנים ממעל הרי שההרחבה הנוכחית תהווה בסיס להרחבת דירותיהם בהיקף המותר ואין כל מניעה תכנונית לאשרה בהיבט זה, היפוכם של דברים. יחד עם זאת אנו סבורים כי לאור המחדל בהעדר תכנון כולל בשעתו, עת הרחיב העורר את דירתו, על הועדה המקומית להציג בינוי סכמתי המתאר את הרחבת הדירות באותו בניין בכללה. ככל שיתברר באותה תכנית בינוי כי המשיבים לא ניצלו את מלוא זכויותיהם יוכלו לעשות זאת במסגרת תכנית שינויים. אשר על כן ולאור כל האמור הערר נדחה. יחד עם זאת ההיתר יעוכב במשך 15 יום על מנת לאפשר לעורר ככל שיראה לנכון לפנות לבית המשפט המוסמך במישור הקנייני. בניההרחבת דירהמקרקעיןערר