תוספת עליית גג בשטח של 30 מ"ר, ומקרקעין הידועים כחלקה 79 לגוש 5808, רחוב מבצע יהונתן 5, רמלה. (להלן המקרקעין). הועדה המקומית דחתה את הבקשה, וקיבלה את התנגדות שכניו של העורר "מאחר והגג אינו צמוד, מרבית הדיירים מתנגדים ומעוניינים ליישם באופן ממשי חיזוק המבנה עפ"י תמ"א 38". העורר טוען כי במשפחתו שבע נפשות, והם מתגוררים בקומה ג' בדירה הכוללת סלון ושלושה חדרי שינה, בשטח כולל של 90 מ"ר, וכי את התוכנית שהוגשה לוועדה אישרו בשעתו שישה דיירים. כמו כן, טען העורר כי בסביבה הקרובה נבנו עליות גג כנ"ל, ולראיה הציג תמונות ממבצע יהונתן 55, ברחוב שטיין הסמוך ועוד. המשיבים טענו כי הם מתנגדים מבחינה תכנונית, נוכח כוונתם לקדם פרויקט עפ"י תמ"א 38 בבניין, במסגרת זו טענו המשיבים כי יצרו קשר עם חברה יזמית בתחום, וכי ההצעה תיתן מענה גם לצרכיו של העורר, לתוספת חדר ממ"ד, וזאת ללא עלות מצידו או מצד הדיירים. עוד נטען, כי חלק מאותם הדיירים שחתמו בשעתו, מבקשים למשוך את חתימתם, שכן לא הבינו את משמעות הדברים. עוד נטען, כי קונסטרוקטיבית, תוספת על הגג תכביד על הבניין ותסכן אותו. הועדה המקומית טענה כי הבקשה חסרת תימוכין קניינים, כי הערר הוגש באיחור וכי יש להבטיח האפשרות לחזק הבניין מפני רעידות אדמה. דיון והכרעה ועדת הערר רואה ככלל, אינטרס ציבורי ראשון במעלה בחיזוק מבנים, עפ"י תמ"א 38, שהינו אינטרס בטיחותי ובטחוני לאור העובדה כי אותו חיזוק כולל בד"כ גם תוספת ממ"דים. מקום בו קיימת היתכנות סבירה לקידום פרויקט כזה, יש למצות אפשרות זאת תחילה, ורק אם לא מסתייע - ניתן להתיר ניצול זכויות תקפות. מובן כי כל מקרה לגופו ולנסיבותיו, ובעדיפות האמורה יש לראות מגמה כללית ורצויה בלבד. אשר לשאלה הקניינית, ככלל, מוסדות התכנון אינה עוסקת בשאלות של קניין, ובכלל זה משמעות חזרתם של דיירים מחתימתם ונסיבותיה. (לעניין זה ראה עת"מ(תא) 1795/05 כהן שמואל נ' הועדה המקומית לתו"ב חולון. ברי כי נושא זה ומשמעויותיו צריך להיות מוכרע מהפן הקנייני בבית המשפט המוסמך במיוחד מקום בו עסקינן במצב קנייני לפיו לכל אחד מהדיירים חלק בלתי מסוים ברכוש משותף ללא הצמדות. השאלה הנשאלת היא על מי הנטל לפנות במצב דברים זה לבית המשפט. אנו מחזיקים בדעה לפיה מקום בו הוגשה בקשה חתומה הרי שזו עומדת בפני הועדה המקומית, למעט במקרים חריגים בהם נטענת ומוכחת טענת זיוף למשל. במקרה דנן טוענים המתנגדים לטעות בהבנת זכויותיהם. שאלה זו היינה שאלה שטעונה בירור עובדתי ומשפטי אשר אין ועדת הערר מוסמכת לערוך. המתנגדים נקלעו למצב זה עקב מחדלים למעשיהם שלהם, ולכן אנו סבורים כי עליהם הנטל לפנות לערכאות המוסמכות לבירור טענה זו. איננו סבורים כי מוסדות התכנון רשאים לקבל טענת המתנגדים לפיה חזרו בהם כיוון שלא הבינו את מצב הזכויות, שכן עצם הוכחתה טעונה ראיות כאמור. במקרה דנן, כמו במקרים אחרים נוצרת למעשה 'תחרות' בין הרחבת הדירות עפ"י התכנית הנ"ל לבין זכויות שניתן להוסיף מכח תמ"א 38, ובמצב דברים זה, מטעמים של האינטרס הציבורי, אנו רואים עדיפות לאחרונה. במקרה דנן טענו המתנגדים כי מצידם בשלבים כאלה ואחרים של מו"מ מתקדם מול יזמים בהקשר זה, והגם שחוזה התקשרות מחייב טרם נחתם, אנו סבורים כי יש לאפשר בכל מקרה פרק זמן מסוים של שנה למיצוי אפשרות זו. במידה ובתום התקופה לא תוגש בקשה לחיזוק המבנה ותוספות עפ"י תמ"א 38, ניתן יהיה לבחון תוספת לביתו של העורר. במאמר מוסגר נעיר כי יתכן וניתן להוסיף לביתו חדר אשר יהווה גם ממ"ד במפלס הדירה הקיים, אולם יש לבחון זאת רק אם לא יסתייע. אשר על כן ולאור כל האמור, הערר נדחה ברובו. במידה ובתום התקופה לא תוגש בקשה כוללת כנ"ל, תשוב הועדה המקומית ותדון בבקשת העורר לאור העקרונות הקבועים בהחלטה זו. שמורה זכות ערר על כל החלטה חדשה. גג