תוספת בניה לבית מגורים קיים + ממ"ד במקרקעין הידועים כחלקה 177 בגוש 3648, ברח' דרך אצ"ל 4 ברחובות. עסקינן במתחם אשר הרשות מבקשת לפתחו מזה מספר שנים, וקיימת חשיבות לפיתוחו ולהתחדשותו העירונית. בשעתו קבענו כי בהעדר מקור סטטוטורי לתנאי שהושם בהחלטת הועדה המקומית, בדבר גורלן של אותם תוספות לכשתאושר אותה תוכנית, אין מנוס לקבל את הערר ועל הועדה המקומית לשקול פרסום תנאים לזמן מוגבל, במידה ותראה לנכון לעשות זאת. לפיכך, פעלה הועדה המקומית כאשר כיום מקודמות במקרקעין תוכנית פינוי בינוי היא תוכנית רח/2/5/46/א. בהתאמה החליטה הועדה המחוזית לפרסם מודעה על הכנת התכנית ובין היתר נקבע כי לא ינתנו היתרי בניה שיש בהם להוסיף יחידות דיור או לתוספת זכויות על אלה הקיימות. ניתן יהיה להוציא היתר בניה לשיפוצים ותחזוקה שוטפת. עוד נקבע כי התנאים המגבילים תהיינה תקפות מיום החלטה זו או עד הפקדת התכנית המוקדם מביניהם. החלטה זו התקבלה בועדה המחוזית ביום 6/2/12 ופורסמה בהתאם לסעיף 78 לחוק, ביום 4/3/13 בפרסום בעיתון וב-18/4/13 בילקוט הפרסומים. העוררים טוענים כי החלטתה של הועדה המחוזית להקפיא את הבניה כבר פקעה, הואיל והתקבלה ב-6/2/12 ושנה ממועד זה כבר חלפה. עוד נטען כי במסגרת מידע שנמסר לעורר צוין דבר ההודעה ע"י הועדה המחוזית מבלי לציין את תוכנה ובאופן לא ברור. לפיכך טוענים העוררים, כי אין זה סביר שפרויקט שיכול להתממש במשך שנים, יפגע באיכות החיים שלהם, וכי החלטת רשות הרישוי אינה עולה בקנה אחד עם המסמכים התקפים. הועדה המקומית מנגד טענה כי משך תקופת ההקפאה הינה שנה או הפקדת התכנית המוקדם מביניהם, כי נוסח פרסום מכוחו ניתן היה לתקוף ההחלטה נמסר לועדה המקומית ביום 4/3/13 והפרסום לפי הסעיפים נרשם בתאריך 18/4/13 מכאן שהינו בתוקף לשנה ממועד זה. הועדה המקומית מכחישה את האשמה לפיה הטעתה את העורר לחשוב כי יוכל לקבל היתר, טופס המידע מציין במפורש כי קיימת הודעה עפ"י סעיפים 77, 78. דיון והכרעה המועד הקבוע להודעת הועדה המחוזית בדבר הכנת תכנית וקביעת תנאים להיתרים כמפורט לעיל, הינו מועד פרסום אותם תנאים כפי שנפסק בע"א 3466/09 משקו שיווק בע"מ נ' עירית פתח-תקוה ואח' כדלקמן: " מכל האמור לעיל עולה, כי בעת מתן ההיתר התנאים המגבילים טרם פורסמו, ומשכך בעת הזאת הם היו נעדרי תוקף. על כן, הועדה המקומית לא היתה רשאית להביאם בחשבון בעת בה היא דנה בבקשה הראשונה למתן היתר הבניה, אף אם היא ידעה כי קיימת אפשרות עתידית שתנאים אלו יכנסו לתוקף. 11. לפיכך, אני סבור כי צדק בית המשפט המחוזי משקבע כי הועדה המקומית לא התרשלה כלפי המערערים, וכי היתר הבניה שניתן להם היה כדין. המצב הבעייתי עליו מלינים המערערים, לא נוצר אלא בשל התנהלותם. שכן, משניתן להם היתר הבניה כאמור, יכלו הללו לנהוג ולבנות לפיו. אולם, הם בחרו שלא לבנות בהתאם למאושר בו, אלא לשוב ולפנות לוועדה המקומית ולהגיש בקשה נוספת אשר עיקרה היה הגדלת אחוזי הבניה ומספר המבנים. אך משנבחנה בקשה זו כבר חל המצב התכנוני החדש ועל כן היה על הועדה המקומית והמחוזית לפעול על פיו." מן האמור עולה כי המועד הרלבנטי הינו מועד פרסום התנאים עד אותו מועד לא רשאית הועדה המקומית להביאם בחשבון, ולאחר מכן אין היא יכולה להתעלם מהם. שאלה אחרת, עניינה ביישום התנאים במקרה דנן, שכן התנאים עצמם מוגבלים עפ"י ההחלטה והפרסום לתוספת יחידות דיור או זכויות בשונה משיפוצים ותחזוקה שוטפת. אנו סבורים כי תוספת ממ"ד אינה נכנסת בגדר תוספת זכויות, שכן בביטוי תוספת זכויות הכוונה לתוספת זכויות עיקריות, ואילו ממ"ד מהווה שטח שרות. גם אינטרסים בטיחותיים ובטיחותיים מחייבים לטעמנו פרשנות כזו. לפיכך בידי העוררים להחליט אם הם עומדים על תוספת הממ"דים בלבד, אם כן, על הועדה המקומית לדון בבקשתם בהיבט זה. במידה והעוררים על בקשתם בכללה, הרי שהיא כפופה להודעה שפורסמה עפ"י סעיף 78 ולא ניתן לדון בה עתה. לפיכך העררים נדחים ברובם. בניהתוספת בניהמרחב מוגן (מקלט) / ממ"ד