עקב בעיות הבטיחותיות (גג אסבסט שנתלש) ונתפס באופן מסוכן על ידי לבנים וקרשים, שופץ המחסן ללא תוספת שטח וללא שינוי במקום הדלת והחלון, וכיום נראה אסתטי יותר. השכנה המתנגדת לא התנגדה להקמתו של המחסן לפני שנים. תמצית טענות המשיבה בין הצדדים קיים סכסוך על רקע השימוש שנערך במחסן. לדברי המשיבה מתקיים בו שימוש עיקרי לאירוח על ידי נשים מטעם העורר, המביא לתנועת עוברים ושבים בחצר סמוך לבית המשיבה. תמצית עמדת הועדה המקומית העורר מעיד בעצמו כי ביצע עבודות בניה ללא היתר, זאת תוך עבירה על חוקי וכללי הגנת הסביבה בנוגע לפינוי אסבסט, כנגד אותו מחסן שבנוי שלא בהיתר ניהל אגף הפיקוח הליך אכיפה, פקח שביקר במקום מצא כי טענת המשיבה בדבר שימושים נוספים שלא למחסן באותו מבנה הינה טענה נכונה, ולפיכך נדרשה הריסתו. דיון והכרעה עם תום הדיון התקבלה החלטת ביניים לפיה על הועדה המקומית להמציא את דו"ח הפיקוח שהוצא לדברי נציגה של הועדה המקומית בועדת הערר. ביום 14/10/13 התקבל דו"ח פיקוח מיום 13/3/12. במסגרת אותו מתאר הפקח כדלקמן: "תוספת בניה מבנה מלוחות פלקל וקירוי גג פלקל בשטח של כ- 55 מ"ר בקומת הגג בחזית דרום מזרח. 2. בניה מבנה מלוחות פלקל וקירוי לוחות פלקל בשטח של כ - 15 מ"ר בקומת הקרקע בחצר הבניין המשותף בחזית דרום מזרח. בהמשך התקבלה תגובת העורר לפיה הדו"ח והתמונות שצורפו עליו תומכות בטענות העורר, שכן מדובר בבדיקה חיצונית שבוצעה ולא התקיימה שום בדיקה פנימית, והמסקנות השגויות שהתקבלו מדו"ח הפיקוח כאילו מדובר במגורים נשללו מפורשות על ידי העורר. הפקח הגיע למסקנה שגויה שעה שהסתמך על קיומו של דוד שמש ששימש למקלחות בתקופת שיפוץ הבית באופן זמני. לכך הגיבה המשיבה, שהיא דבקה בעמדתה כי באותו מבנה "מתבצעים שם דברים לא חוקיים. בעקבות המבנה הנ"ל יש חדירה לפרטיותי, בביתי ובסביבתי..." בתמונות שהוצגו לפנינו מדובר במבנה חדש מקורה פלקל אשר על גגו קיים דוד שמש ומזגן. במבנה מספר חלונות מסורגים (2 לפחות) ודלת. בבקשה להיתר שהוצגה בפנינו מיום 16/3/97, מופיע המחסן האמור כצריף קיים בדומה למחסנים וסככות חניה אחרים במגרש מקום בו לא נבנה מחסן כזה אזי קיים משטח בטון בגודל דומה. יחד עם זאת הועדה המקומית הבהירה כי אין מקור סטטוטורי לאישורם של מחסנים אלה, ומאחר ואין חולק כי המחסן שהיה שונה ונבנה מחדש ובהתחשב באופי הבניה הכולל סממנים מובהקים של מגורים, כמו דוד שמש, מזגן, חלונות מסורגים ודלת, איננו סבורים כי ניתן לאשרו על יסוד המצב הסטטוטורי התקף. הועדה המקומית הבהירה בדיון שלפיננו כי באזור מגורים ב' אליו משתייך המגרש אין בנמצא הוראות תכנית המאפשרות בניית מחסנים כנ"ל, קל וחומר כאשר מדובר במחסנים אשר על פניו אינם משמשים לייעוד של אחסנה אלא לשימושים עיקריים כאלה ואחרים. על כגון דא כבר נפסק: "...(8)(א) ואולם מוצא אני לנכון להעיר כדלקמן: על ועדת הערר, וגופי התכנון בכלל,לבדוק היטב היטב בהחליטם האם לא ייגרם עוול לשכן,במקרה זה לשכנה, וכמובן איני קובע עמדה מראש. אין חלקי עם הסבורים כי אין רלבנטיות בהקשר התכנון והבניה לחרות, שלא לומר הפקרות, שנוהגים הבונים בלא היתר בניה או בחריגה הימנו, מתוך הנחה כי כדאי להם אף לעמוד למשפט ולהיקנס, ומתוך תקווה, המתגשמת במקרים רבים, כי לא תיהרס הבניה הבלתי חוקית. הרלבנטיות הערכית מוצאת ביטויה בהעלאת רמת הקפדנות והדקדקנות הנדרשת מגוף התכנון, לבדיקה ולשיקול בשבע עיניים, כאשר המדובר במי שכבר התיר לעצמו לזלזל בחוק, ועננה בהקשר זה פרושה על טיעוניו ועל עמדתו. הדבר מתיישב לדעתי גם עם הפסיקה משכבר (ראו בג"צ 60/65 פרסי נ' הועדה המחוזית ירושלים פ"ד י' 1785; כן ראו וינוגרד שם, 929-928)." (הדגשות אינן במקור ו.ע.מ) עע"ם 3319/05 אלגריה פונטה נ. ועדה מקומית ב"ש ואח' מלפני כב' השופט רובינשטיין: ולאחרונה קבע כב' השופט רובינשטיין כדלקמן: "בגדר אותם שיקולים רחבים על מוסדות התכנון להביא בחשבון גם שיקולים שעניינם ההגנה על שלטון החוק ואי עידודה של עבריינות בניה (ראו עע"מ6807/07 אוהרנסיאן נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (2008); עע"מ 9057/09 איגנר נ' השמורה בע"מ (2010)). בעניין פונטה הנזכר הזדמן לי לציין, כי "על אחת כמה וכמה בעידננו עתה, וכשהמדובר במעין מכת מדינה של בניה בלתי חוקית ולא אחת ולא שתיים איש הישר בעיניו יעשה, שיש מקום להביא שיקולים אלה בחשבון". נוכח חשיבותו של אינטרס השמירה וההגנה על שלטון החוק, אין ניתן להלום גישה לפיה בניה בלתי חוקית והתעלמות ממצב תכנוני קיים הם נחלתם של בתי המשפט בלבד ואינם מעניינם של מוסדות התכנון. קבלתה של גישה זו אף עלולה לגרום למצב, בו עברייני בניה ישקלו את צעדיהם לפי כדאיותן הכלכלית של חריגות הבניה, בחינת "אחרוג, אקנס (בבית המשפט בהליך הפלילי), אכשיר (במוסדות התכנון) ואפיק רווחים", או שמא "טוב קנס ועמו שתי קומות נוספות ללא היתר". ראה עעם 65/13 ‏ הועדה המחוזית לתכון ובניה חיפה נ' נאות מזרחי בע"מ. נוכח האמור איננו סבורים כי בנסיבות מקרה זה, בהעדר מקור חוקי למחסן בכלל ובהתחשב בעובדה ועל פניו לא מדובר במחסן כלל, יש מקום להכשיר הבניה. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל הערר נדחה. יחד עם זאת אנו ממליצים לוועדה המקומית לבחון הכנת תשתית סטטוטורית לבניית מחסנים (לצורך אחסנה בלבד) בשכונה. תוספת שטחבניהגגמחסןאסבסט