ערר לדחות את התנגדות העוררת ולאשר את בקשת המשיב לתוספת לבית קיים, בחלקה 31 בגוש 8231 ברחוב ההגנה 4 בנתניה (להלן: "המקרקעין"). הבקשה נדונה כבקשה כוללת הקלה חרף העובדה כי היא אינה כוללת הקלה. יש לציין כי זה הערר השלישי באותה סוגיה כאשר הערנו לועדה המקומית בשעתו על כך פעמים מספר. הואיל והנושא לא תוקן, הרי שקביעתנו לפיה "לא ברורה מהות ההקלה ויחד עם זאת נוכח העובדה כי היא פורסמה ולא נטען דבר בעניין זה מצד המשיבים, עקרון חוקיות המינהל מחייב לאפשר זכות ערר" נותרת בעינה. כפי שהבהרנו במסגרת ערר 339/10: "תקנון הבית המשותף הינו פרי פשרה שקיבלה תוקף של פסק דין בשעתו, וכי במסגרת אותו תקנון נקבע כדלקמן: "אם במידה שבעל יחידה 31/1 יבקש לבנות תוספת כלשהי בשטח הצמוד ליחידה 31/1 הוא יודע על כוונתו זו לבעל יחידה 31/3 במכתב רשום. רצה בעל יחידה 31/3 לבנות על גג התוספת יודיע על כך לבעל יחידה 31/1 תוך חודש ימים ואז יחלו התנאים הבאים: תעשה תכנית משותפת להקמת קומת המסד העמודים והגג על שטחי ההצמדה של יחידה 31/1 ו-31/3 עד גבול יחידה 31/2 הצדדים מסכימים כי המהנדס גד פרידמן יכין את התכנית הנ"ל בהתאם לשיקול דעתו ובכפוף לאמור בתקנון זה. אם המהנדס גד פרידמן לא יקבל את ביצוע התכנית עליו יבחר מהנדס ע"י יו"ר אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים. בעל יחידה 31/3 יישא מראש במחצית הוצאות התשתית המשותפת לתוספת האמורה לשרת את בעלי יחידה 31/1 ע"פ הערכת המהנדס עורך התכנית, לא נשא מראש בעל יחידה 31/3 בהוצאות תהיינה הוצאות אלו צמודות למדד תשומות הבניה בתוספת ריבית שנתית של 3 אחוזים עד התשלום המלא בפועל. בעל יחידה 31/1 יבנה התוספת בקומת קרקע מעל לעמודים ובעל יחידה 31/3 יבנה על גג תוספת זו השטח שבין העמודים יחולק בין יחידות 1 ו-3 בהתאם לחלוקת החצרות א' ו-ג' בתשריט. לא רצה בעל יחידה 31/3 לבנות על התוספת או לא השיב תוך חודש ימים יהיה בעל יחידה 31/3 רשאי לבנות על שטח ההצמדה שלו בלבד במרחק 3 מטר מקיר יחידה 31/3." בשעתו, קבענו כדלקמן: "העוררת הינה בעלת יחידה מס' 3 ואילו המשיבים הינם בעלי יחידה מס' 1. מבחינת סדר הדברים (סדר הבניה המחייב בניית ההרחבה בקומת הקרקע מעל לעמודים על ידי בעל יחידה מס' 1 ועליה הרחבת דירתה של היחידה מס' 3 (העוררת), הרי שאיננו רואים סתירה רבתי לתקנון. עניינם של סעיפים 1 ו-2 בסעיף ט' לתקנון בפרוצדורה וחיובים כאלה ואחרים בין הצדדים בנוגע לאותה בניה. ברי כי עניינים אלה אינם מעניינן של ועדות התכנון. בשונה מהפעם שעברה שם ראינו סתירה רבתית למיקום החניה ביחס לצו הבית המשותף, הרי שבתכנית נשוא ערר זה איננו מוצאים סתירה שכזאת." הפעם הוצג לפנינו תכנון אשר אינו יכול לדון בכפיפה אחת עם אותו תקנון וזאת מטעם, שאינו כולל קומת עמודים חלקית ולפיכך אינו מקיים את דרישת התקנון. במצב דברים זה, בו על פניו לא קיימות זכויות קנייניות לבניה המבוקשת (שכן אותם זכויות קנייניות מוגבלות עפ"י התקנון שקיבל תוקף של פס"ד) הרי שיש מקום, לטעמנו, להפעיל את הלכת לעניין לבג"צ 1578/90 הלן אייזן נ' הועדה המקומית לתכנון לבניה ת"א, ולהורות על השהיית האישור עד קבלת החלטתו של הטריבונל המוסמך בנושא ההתאמה לתקנון. יש לציין כי ב"כ הועדה המקומית גילתה את דעתה לפיה ברי כי במצב הדברים הנוכחי, הועדה המקומית לא היתה מאפשרת ממילא הוצאת ההיתר עד קבלת החלטתו של ביהמ"ש המוסמך נוכח אותה אי התאמה. לפיכך אנו מקבלים את הערר במובן זה שהבניה המבוקשת סותרת לכאורה, את הקבוע בתקנון הבית המשותף לעניין הקמתה של קומת עמודים ולחילופין נסיגה של 3 מ', ועל כן נכון לקבל את החלטתו של הטריבונל השיפוטי המוסמך בנושא הקניין תחילה. בניהתוספת בניהערר