במוקד המחלוקת, פתיחת חלונות שמבקש המשיב בקיר הדרומי, אשר לדברי העוררים אמור על פי התכנון המקורי וההסכם בין הצדדים להיוותר כ"קיר עיוור", וזאת נוכח עיסוקם של העוררים כפסיכולוגים וזכותם של לקוחותיהם לפרטיות. עוד טענו העוררים להשתלטות בקומת המרתף על שטח שיועד עבורם (שטח שלא הוכשר בהחלטת הוועדה המקומית) ועל סחטנות ולחצים פסולים מצד המשיב והחברה הקבלנית. בעבר, הסכימו העוררים לתב"ע נקודתית לשינוי קו בניין ובלבד שלא יפתחו אותם חלונות ולא תיפגע זכותם הקניינית בשטחם. עוד טענו העוררים כי המשיב חוזר ומציג תכניות שאינן משקפות את המצב הקיים בפועל. המשיבים טענו כי החלונות המבוקשים פונים אל שטח החצר הצמוד לביתו שירשם בבעלותו מכח פסק דין שניתן לזכותו. כן נטען כי פסק הדין שהורה על אטימת החלונות ניתן נוכח העדר היתר בניה לחלונות אלה וערכאת הערעור נתנה לא בשעתו ארכה להשיג את אותו היתר. הוועדה המקומית טענה כי היחסים החוזיים והקנייניים אינם מעניינם של מוסדות התכנון, כי דרישת הריסת החריגות שרירה וקיימת ומשתקפת בהחלטה, וכי פתיחת החלונות התאפשרה בשים לב למצב התכנוני התקף המאפשר מגורים בשתי היחידות. השאלה הראשונה הנשאלת היא נפקותו של פסק הדין שניתן בשעתו לאיטום החלונות. כמבואר בפסק הדין עצמו, ביהמ"ש קבע הסרת החלונות וביטל סגירת החניה עד מועד מסוים נוכח העדרו של היתר בניה. במסגרת ערעור הוארך מועד הביצוע עד 15/6/10. במועד מאוחר יותר, (8/2/11) נדרש ביהמ"ש לסוגיה זו שוב במסגרת הליך עפ"י פקודת בזיון בתי המשפט וקבע ארכה נוספת להוצאת היתר עד 6 חודשים מיום קבלת החלטת וועדת הערר בעניין התב"ע הנקודתית. החלטה זו ניתנה ביום 23/2/11 ואילו הבקשה נשוא הערר הוגשה בחודש יולי 2013. בנסיבות אלה אנו סבורים כי כל טיפול בחלונות מחייב איטומם תחילה. יפים לעניין זה דברי כב' השופט רובינשטיין בעניין עעם 65/13 ‏ הועדה המחוזית לתכון ובניה חיפה נ' נאות מזרחי בע"מ. "בגדר אותם שיקולים רחבים על מוסדות התכנון להביא בחשבון גם שיקולים שעניינם ההגנה על שלטון החוק ואי עידודה של עבריינות בניה (ראו עע"מ6807/07 אוהרנסיאן נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (2008); עע"מ 9057/09 איגנר נ' השמורה בע"מ (2010)). בעניין פונטה הנזכר הזדמן לי לציין, כי "על אחת כמה וכמה בעידננו עתה, וכשהמדובר במעין מכת מדינה של בניה בלתי חוקית ולא אחת ולא שתיים איש הישר בעיניו יעשה, שיש מקום להביא שיקולים אלה בחשבון". נוכח חשיבותו של אינטרס השמירה וההגנה על שלטון החוק, אין ניתן להלום גישה לפיה בניה בלתי חוקית והתעלמות ממצב תכנוני קיים הם נחלתם של בתי המשפט בלבד ואינם מעניינם של מוסדות התכנון. קבלתה של גישה זו אף עלולה לגרום למצב, בו עברייני בניה ישקלו את צעדיהם לפי כדאיותן הכלכלית של חריגות הבניה, בחינת "אחרוג, אקנס (בבית המשפט בהליך הפלילי), אכשיר (במוסדות התכנון) ואפיק רווחים", או שמא "טוב קנס ועמו שתי קומות נוספות ללא היתר". לאחר איטומם וקבלת דו"ח פיקוח על כך, ניתן לדון בפתיחתם. נוכח ההרמוניה המחויבת בין הדינים, והעובדה כי קיימת התחייבות חוזית בעניין זה (לרבות בפני הוועדה המקומית בעניין התכנית לשינוי קו הבניין), ניתן יהיה לאשר פתיחת פתחים בקיר האמור ובלבד שלא יאפשרו מבט. כך, ניתן לתכנן פתח מלבני זכוכית ובגובה שמעל גובה ראש חלון מסוג "קיפ". אין באמור כדי לחוות דעה בדבר צורך ככל שקיים לשימוש חורג לצורך קליניקת פסיכולוג. ביתר האלמנטים לא ראינו לנכון לשנות מהחלטת הוועדה המקומית שכן האחרונה התנתה מתן ההיתר בהריסה ואטימה תחילה. לפיכך הערר מתקבל בחלקו, תנאי לאישור החלונות יהא כמפורט בסעיפים 14-15 לעיל. עינייםעיווריםקירות