וכך החליטה הועדה המקומית: "1. לאשר את הבקשה כולל ההקלות הואיל ואין מניעה תכנונית ולא התקבלה התנגדות להקלות המבוקשות. 2. לעניין הטענה כי הבניה המבוקשת נמצאת על שטח השייך למתנגד, על פי הסכם חלוקה שנערך ביניהם, הוחלט לדחות את ההתנגדות מאחר והטענה מבוססת על חלוקת המגרש אשר אין בסמכות הוועדה להכריע בה. 3. מבלי לגורע מהאמור לעיל מאחר ושטח הפרגולות המבוקש איננו תואם את תכנית כס/1/1/גג/ג', על מבקשי ההיתר לתקן הבקשה כך ששטחם של הפרגולות מחוץ לקו הבניין לא יחרוג מהשטח המותר, קרי 15 מ"ר בלבד. 4. לעניין הטענה כי הבנייה המבוקשת תמנע ניקוז של המים מהדירות השכנות הוחלט לקבל את הטענה ועל המבקש ההיתר למצוא במסגרת ההיתר פתרון לניקוז המגרש. 5. לעניין הטענה כי הבניה המבוקשת הינה על קו הביוב על מבקש ההיתר להגיש תכנית סניטרית לאישור הועדה..." העוררים, הם המתנגדים הינם בעליה זכויות בדירה מעל הבנויה המקרקעין. המשיבים 3 ו - 4 הינם בעלי זכויות בשתי הדירות הבנויות בחלק המערבי במקרקעין. תמצית טענות העוררים על פי פסק דין של בית המשפט המוסמך במחלוקת בין הצדדים נקבעה חלוקה בצירוף מפה ועל הועדה המקומית לכבדה. הבקשה חורגת מההסכם לעניין מיקום הפרגולה, הכניסה למחסן אינה ממוקמת על פי ההסכם, ומבוקש להעביר את בלוני הגז על יד הפילרים שנמצאים בשטח החצר השייכת לדיירים שפונים למטה. כמו כן בנוסף טענו העוררים כי התכנון על פיה בקשה מותיר שביל של 70 ס"מ למעבר מאחורי הבית כאשר לא מדובר ברוחב סביר, ובהעדר שביל נגיש לא יוכלו העוררים להגיע אל השטח הממוקם בחלק האחורי של החלקה. תמצית עמדת המשיבים המשיבים טענו כי ההחלטה תואמת את פסק הדין, כי המשיבים רכשו את הדירה בידיעה מובהקת שנושא הבניה העתידית מוסדר הן על ידי היתר השכן (המתנגדים) לפיו מסומנת בניית שכן בעתיד, והן מתוקף פסק הדין. פסק הדין קובע במפורש כי במידה וצד יבנה בחלק המצוי בשימוש הצד האחר יתבצע חלוקה מחדש של השטח הפנוי שנותר לאחר הבניה, כתוצאה ממנה יושב לצד האחר גודל השטח בהתאם ליחס ברכוש המשותף. עו"ד שטענו המשיבים כי המשיבים 3 ו - 4 חתמו על התכניות. בשולי הדברים טענו כיה שטח שנותר למעבר בין הבניה המבוקשת לבין מדרגות העוררים הינו 80 ולא 70 ס"מ, כי בבקשת העוררים להיתר בניה ציינו העוררים את קומת הקרקע על ידי השכנים בצמידות למדרגות העוררים ולא תאפשר כל מעבר, וכי בניית המדרגות בפועל בוצעה שלא לפי ההיתר שניתן לעוררים, ובאופן שלא מאפשר מעבר מתחתם. תמצית עמדת הועדה המקומית הסכם הפשרה שעוגן בית הצדדים קבע חלוקת חזקה ושימוש פנימית ברכוש המשותף בלבד. סיכום חלוקת שטח החצר לא נרשם בטאבו. אין בכוונת הועדה המקומית להביע עמדתה במחלוקת הקניינית של הצדדים ולפרשנותם את אופן חלוקת שטחי החצר. הועדה בחנה את הבקשה מבחינה תכנונית. לעניין השביל הרי שהבקשה מתירה בעבר להולכי רגל בשביל ברוחב של 1.1 מ' ולא כפי שנכתב, אשר מאפשר שימוש סביר לקולא עלמא. לעניין מספר הפתחים - הרי שאין מניעה לאשרם בהתחשב בפונקציונאליות שלהם. דיון והכרעה ועדת הערר דנה בערר, שמעה בהרחבה את טענות הצדדים. בפתח הדברים נציין כי העוררים ביקשו למחות על כך שהדיון לא נדחה על מנת לאפשר לב"כ להגיע. במסגרת זו הוסבר לעוררים כי בשעתו הגישה הועדה המקומית בקשה לדחיית מועד הדיון אשר סורבה בהתחשב בהתנגדות מבקשי ההיתר והוצא לצדדים להקדימו או לשנות את שעת הדיון. בין לבין אותו דיון אשר בללו לא יכול היה ב"כ הועדה המקומית בוטל. רק ב - 29/9/13 הגישו העוררים בקשה לשינוי מועד הדיון, כאשר דובר שם על דחייה או הקדמה ובמסגרת זו הוצעו מועדים אפשריים. מזכירות הועדה שוחחה עם מזכירת עו"ד דותן אשר היה אמור לתאם מועדים עם המשיבים ולהגיש בקשה חדשה בהסכמה להקדמת הדיון, בקשה כזאת לא הוגשה עד מועד קיומו של הדיון. לפנים משורת הדין ראינו לאפשר לב"כ העוררים זכות תגובה נוספת לגופם של דברים לאחר שיעיין בפרוטוקול הדיון, וזאת בתוך 14 יום ממועד מתן ההחלטה. ... לגופם של דברים, איננו סבורים כי הבקשה סותרת מניה וביה את ההסכם שהוצג בשעתו בפני המפקחת על המקרקעין. על פי ההסדר חלפיהם של המשיבים היום היו אמורים להסיר את התנגדותם לבקשת העוררים להקמת מרפסות ומדרגות והתחייבו לפעול מעתה על פי היתרים כדין. על פי המפה שצורפה להסכם הרי שלעוררים קיימת סככת חניה בחלק הדרום מזרחי של המגרש, שביל מעבר בין סככת החניה לבין המחסן המצוי בקצהו הצפון מזרחי של המגרש , (בבעלות המשיבים), יהיה ברוחב מטר, שטח זה אמור להיות בשימוש שני הצדדים. ההסכם קובע כי כל צד יהיה זכאי לנצל את זכותו לבנות מעל ומתחת לשטח שנבנה בכפוף לחלוקה מחדש של שטח הקרקע הפנוי, לאחר הבניה לשימוש הצדדים בהתאם לחלקם היחסי ברכוש המשותף. לכאורה בהתאמה הוגשה הבקשה אשר כוללת שביל הולכי רגל בחלק המזרחי של החלקה (מהפינה הצפונית לפינה הדרומית) כאמור ברוחב של 1.1 מטר, הרחבה של מרפסת רצופת מעקה (וחסרת פתח החוצה) בניגוד להבנת העוררים בחלק הצפוני של היחידה, תוספת בניה בחלק בו לא קיימת מחלוקת. לא זו אף זו ההסכם קובע מנגנון לחישוב השטחים מחדש לאחר ההרחבות. בהקשר זה יש להזכיר כי העוררים הרחיבו את דירתם. אשר למספר הפתחים - הרי שהכניסה המקורית נמצאת בחלק הדרומי של הבניין (וכך אף נותר המצב בבקשה), המרפסת בחלק הצפוני כאמור מוצעת ללא יציאה נוספת, יציאה נוספת מתבקשת מחדר ההורים מזרחה על מנת להגיע למחסן המצוי בחלק הצפון מזרחי של החלקה. מאחר ואין פתח לכיוון הצפוני אזי איננו רואים בפתח המבוקש מזרחה חריג, מה עוד שקיימת לו סיבה פונקציונאלית כמוסבר לעיל. אשר לנושא הביוב והניקוז הרי שהועדה קבעה בהחלטתה "לעניין הטענה כי הבניה המבוקשת הינה על קו הביוב על מבקש ההיתר להגיש תכנית סניטרית לאישור הועדה..." אנו סבורים כי נוכח השקיפות הרצויה יש להעביר העתק התכנית לתגובת המשיבים 3 ו - 4 ולעוררים ולאחר מכן תחליט הועדה המקומית אם לאשרה אם לאו. סיכומם של דברים ובכפוף לטיפול בנושא תכנית הניקוז הערר נדחה. בניההקלה (תכנון ובניה)בניין