הצפיפות המבוקשת היא פחות מהמותר לפי תמ"א 35 וכן ישנן פתרונות חניה וגינון - יצוין, כי התוכנית נתנה הרחבה נוספת לדרך, דבר המאפשר את רוחב הכביש הקיים. לפיכך מחליטה הועדה לדחות את ההתנגדות ולתת תוקף לתוכנית בכפוף לסעיף 2 לעיל ובכפוף למתן מענה להערות השר, ככל שידרשו." תמצית טענות העוררים העוררים מתגוררים ברח' בן צבי 3 בדירת גג, וחזית דירתם פונה לבנין מושא התוכנית, התוכנית סוטה מהתוכניות התקפות, תהווה שינוי אופי הסביבה ותאפשר בניה של בנין 6-7 קומות, כך יפגעו שלושת הבניינים המקיפים את המקרקעין. הענקת חריגה מ-4 קומות מובנות תאפשר 5-6 דירות פנטהאוז ע"ח הדירות הקיימות, לא מדובר ברב קומות שיפתור בעיות מגורים למספר רב של משפחות, אלא העשרת קופת הקבלן תוך פגיעה בשכנים. הגדלת מספר היחידות מ-14 ל-22 חורגת מתקנות סטיה ניכרת. תמצית תשובת המשיבים והועדה המקומית בנין העוררים מרוחק 8 מ' מקו המגרש של הבנין המתוכנן, ומגרשם של העוררים גבוה בלמעלה מ-2 מ' ממגרש המשיבה. מטרת התוכנית הינה איחוד חלקות וקביעת 22 יח' דיור בבנין בן 5 קומות, קומה שישית וחדרי גג, במקרקעין קיים מבנה ותיק הנועד להריסה, שמיקומו בקידמת החלקה ע"ג שטח המיועד לדרך, מנע עד כה ביצוע הפקעה והרחבת הדרך, עסקינן בסביבת מגורים רוויה וותיקה ביעוד מגורים ב', כאשר המבנים בני 4 קומות אינם מאפיינים את מגמות התכנון הנוכחיות בעיר המוודאות ניצול יעיל של משאב הקרקע, כיום, באזור מגורים ב' אופייינית בניה של 6 קומות וחדרים על הגג, וזאת במסגרת הליכי הקלות המעוגנים בתוכנית המקודמת ומצויה בהפקדה: פת/מק/2000/טו, הסביבה רוויה מבניינים בני 4 קומות, אלה שהוקמו בשנים האחרונות מתנשאים ל-6 קומות ואחרים מתנשאים ל-5 קומות ובתוספת חדרים ליציאה לגג. בכל הנוגע לעוררים אין רלבנטיות לטענות הנ"ל, בנוגע לגובה הבנין והמפגעים הנובעים מכך, הבנין אינו ממוקם מול הבנין נשוא הערר, אלא פונה לחלק החלקות הנותר מבינוי, מצבם של העוררים הוטב שכן מדובר בחלקות צרות ומאורכות כאשר ניצול הזכויות בכל אחת מהן לא מחייב הקלות שונות לרבות צמצום קוי בנין, לעומת המצב המוצע המציע תכנון נכון יותר. הצפיפות המוצעת קטנה מזו הקבועה בתמ"א 35 כצפיפות מקסימום, והתוכנית מפרישה שטח ציבורי נוסף על השטחים שכבר סומנו להפקעה בחלקות. כמו כן נדרשה עמדת פקיד היערות, ובהתאם ניתנה עמדה כזו, לפיה העצים שבתחומי המקרקעין אינם נכללים בתחום החוק להגנה על עצים. דיון והכרעה ועדת הערר דנה בערר שמעה את טענות הצדדים בהרחבה, ועיינה בתשריטי התוכנית, ובתמונות שהוצגו לה ואף בקרה במקום. אנו סבורים כי מדובר בתכנון ראוי, שכן יש בו כדי לאחד שתי חלקות צרות וארוכות המהוות מגרשים לא רגלוריים וקשים לתכנון, למגרש בניה אחד, תוך קביעת תמהיל דירות ראוי ובו דירות קטנות יחסית ודירות מרווחות יותר, תוך הקצאת תקן חניה מספק עפ"י התקנים התקפים. התרשמנו כי בסביבה מבנים רבים העולים על ה-4 קומות + חדרים על הגג המותרות עפ"י התוכנית והוסבר לנו כי מדובר במדיניות הועדה המקומית בהתאם לתוכנית מופקדת המקודמת בימים אלה. עוד הובהר כי מדובר בסביבה הסמוכה לצירי תנועה ראשיים, ולפיכך אנו סבורים כי נכון לאפשר תמהיל כאמור וצפיפות כנ"ל באותה סביבה. אשר לטענת העוררים לפגיעה הנטענת בהם, הרי שבניינם של העוררים משיק רק בחלק קטן ביותר (כמעט נקודתי) לקו הבנין המתוכנן למבנה המוצע במקרקעין, מדובר במרחק של בין 12-14 מ' בין בנין לבנין ואף זאת רק בקצה. לא זו אף זו, קומת חדרי הגג מתוכננת באופן חלקי כך שהצד הרלבנטי (לכיוון העורר-הצד הדרומי), אינו מבונה כלל וחדרי היציאה מרוכזים במחצית הצפונית. במצב דברים זה, ובהתחשב בכך שמדובר בתכנון נכון המנצל את הזכויות המותנות במקרקעין, באופן מייטבי ביחס לאפשרויות הניצול בהן, אנו סבורים כי נכון פעלה הועדה המקומית עת דחתה את התנגדותו של העורר ואישרה את התוכנית. אשר על כן ולאור כל האמור, הערר נדחה. בניהתמ"א