תוספת למבנה קיים במקרקעין הידועים כחלקה 209 בגוש 4025 ברחוב קפלן 16 בלוד הועדה המקומית ציינה כי לאור בדיקת ההיתרים שהוצאו במגרש עד כה וסך השטחים שאושרו (308 מ"ר) קיימים שטחים לא מנוצלים משטח המגרש המהווים 165 מ"ר, ולכן אין בבקשתו של המבקש חריגה מסה"כ זכויות הבניה במגרש, ו/או מחלקו היחסי בהתאם לנסח הטאבו. לפיכך החליטה הועדה המקומית לאשר את הבקשה ולא לאשר מרפסת מקורה בחזית המבנה שכן היא מקרה את החצר המשותפת ומאפילה על דירתו של המתנגד. העוררים בערר 025/13 הינם מבקשי הבקשה המתנגדים לתוצאה בנוגע למרפסת, לדבריהם, נוכח התיקון בתקנות התכנון הבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתוכניות ובהיתרים) התשנ"ב-1992 בהן ניתן להתיר מרפסת ללא צורך בזכויות בניה היה מקום לאשר את הבקשה במלואה; העוררים בערר 004/13 הינם בעלי הזכויות בדירה הסמוכה במקרקעין, לשיטתם הרוב הדרוש לבנייה על גג משותף אינו בנמצא, ולכן לא היה על הועדה המקומית לאשר את הבקשה, כמו כן נטען כי הבקשה כוללת אלמנטים החורגים מזכויות הבניה התקפות, כך יוצאים המתנגדים חוצץ נגד מחסנים בתוך הדירה אשר צמודים לחדר ההורים, כמו כן נטען כי הממ"ד המתוכנן אינו בר-ביצוע וכן כנגד הבניה על הגג - הן מטעמים של העדר הסכמה של רוב בעלי הדירות והן מטעמים לפיהן אין להוציא היתר בניה למבנים ולמתקנים על הגג אלא עם הובטחה גישה למתקנים ההנדסיים המשותפים. כן טוענים המתנגדים טענות נוספות בנוגע לאי צירוף של מצב קיים, בניה בלתי חוקית, אי קיום הוראות חלק מתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) התש"ל-1970 ועוד. הועדה המקומית טוענת כי יש לדחות את שני העררים, כן נטען כי דינו של ערר המתנגדים להידחות על הסף בהעדר זכות ערר, שכן ההתנגדות הוגשה עפ"י תקנה 2ב' לפי תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) התש"ל-1970 (להלן: התקנות); כמו כן נטען כי הבינוי עומד עפ"י זכויות הבניה החלות במקרקעין, כי המחסנים הינם מחסנים עפ"י התוכניות המאפשרת את בנייתם, כי הממ"ד כפוף לאישור הג"א, כי התוספת על הגג אושרה כדין, ולכן דין הערר להידחות. לענין ערר המבקשים טוענת הועדה המקומית כי הואיל ואותה מרפסת תצל או תאפיל את דירת המשיבים, אין לאשרה. דיון והכרעה ועדת הערר דנה ושמעה בהרחבה את הצדדים. כבר במהלך הדיון בועדת הערר, עלתה שאלת פועלה של הוראת סעיף 10א'2 לתוכנית לד/מח/1004 אשר עניינה בנייה על גגות הבתים. אותה תוכנית שאושרה בשנת 2000 קובעת תנאים להתרת יציאה לחדרים על הגג וביניהם תנאי לפיו חדר היציאה לגג ימוקם בשטח הגג הצמוד לדירה, כרשום בלשכת רישום המקרקרעין, או בהעדר רישום כנ"ל, עפ"י הסכמה של כל בעלי הזכויות במקרקעין, וירשם כחלק בלתי נפרד מהדירה. עניינו של סעיף זה במגמה שהיתה נהוגה באותה עת לאיחוד בין דיני התכנון ודיני הקניין להבטחת פלטפורמה קניינית להבטחת זכויות, במקרה דנן מדובר ברכוש משותף ולא בגג צמוד ולפי תנאי התוכנית יש צורך בהסכמה של בעלי הזכויות במקרקעין, הסכמה שלא ניתנה במקרה דנן. במצב דברים זה אין מנוס אלא לקבוע כי הבקשה הכוללת בניה על הגג אינה תואמת את הוראות התוכניות שבתוקף, וכי אישורה מחייב פרסום הקלה. יש לציין כי לא נעלמה מענייננו העובדה כי הבקשה נמסרה לשכנים עפ"י תקנה 2ב' ואולם אנו סבורים כי לא ניתן "לדלג" על הצורך בפרסום הקלה, זאת הן נוכח העובדה כי מדובר בחריגה מתוכנית, וכי חריגה כזו כרוכה בהפעלת שיקול דעת מצד הועדה המקומית, והן אם קיימת הסתייגות לשכנים נוספים, אשר לא נתנו דעתם עד כה על המבוקש. אשר על כן ולאור כל האמור אנו סבורים כי הועדה המקומית לא יכלה לקבל את ההחלטה כפי שהתקבלה במסלול "תואם תב"ע", ויש הכרח לפרסם הודעה על חריגה מהוראות התוכנית (הקלה). לפיכך אנו משיבים את הדיון לועדה מקומית לפרסום כאמור. אשר לערר המבקשים, הרי שלא ניתן לדון בו לאור האמור, יחד עם זאת, מופנים כל הצדדים להחלטות ועדת הערר המפורסמות גם במאגרים המשפטיים ובאתר משרד הפנים, בנוגע לחשיבותן של מרפסות כשטח פתוח בדירות. מקרקעיןמבנה