בקשה ללגליזציה הכוללת תכנית שינויים למבנה קיים, תוספת גלריה, הפחתת שטח עיקרי ותוספת שטח שירות, כמו גם הגבהת מבנה עד גובה 22 מטר, כל זאת במקרקעין הידועים כחלקות 45, 46 בגוש7962, וחלקות 28,46 ו - 54 בגוש 7947 באזור התעשייה ספיר ברחוב גיבורי ישראל 4 בנתניה (להלן: "המקרקעין"). מדובר בשינויים במבנים מפעל חברת טמפו המצוי באזור התעשייה. סמוך לו מצויים מקרקעי העוררת עליהם בנוי "בית גולד". תמצית טענות העוררים המשיבה עשתה דין לעצמה והקימה בניגוד להיתר קיים מבנה המשתרע לגובה 24 מטר. ראוי שחברה מוכרת וגדולה כזו לא תקבע עובדות בשטח, ואין לאשר כל בניה בדיעבד. כתוצאה מהאמור ניזוקים העוררים כדלקמן: נסגרת החזית הדרומית של בית גולד, הקמת המבנה הביאה לכך כי הצבת השילוט על גג בית גולד הפך לחסר משמעות, כי המבנה שהוקם מסתיר את אותו שילוט תוך הפסד כספי. כמו כן הקמת המבנה בנכס מסתירה לגמרי את אותו נוף, אותו ניתן היה לראות הן בקומות התחתונות בבית גולד והן בקומות העליונות, מדובר בנוף פתוח שהינו גורם מהותי למשיכת שוכרים פוטנציאליים. כמו כן נחסמת זרימת האוויר בסביבת בית גולד. המרחק בין בית גולד למבנה הינו כ - 25 מטר בלבד כך שלא מדובר במרחק גדול, במיוחד לא ביחס לגובה המבנה המבוקש שכבר נבנה. תמצית עמדת המשיבה מדובר בהיתר שינויים ביחס למתקן הנדסי לליקוט והפצה שאושר במקרקעין במסגרת היתר בניה שניתן עוד ביום 15/11/10. עם השנים, בעקבות התפתחות טכנולוגית החליטה המשיבה לבצע שינויים מבניים ברחבי המפעל ולהעביר בין היתר את מערך הליקוט וההפצה שהתנהל אז בשטח פתוח לתוך מתקן שיכיל בתוכו מסועים ורובוטים שקטים ולא מזהמים, שיבצעו את ההליך בעצמם. ביום 15/11/10 ניתן למשיבה היתר בניה כדין, ועם קבלתו היא החלה בביצוע עבודות הבניה, אלא שבמהלכן ועם הבאתו של הציוד הרובוטי מחו"ל גילתה המשיבה כי מידותיו של הציוד הנ"ל שונות במעט מאלה שתוכננו וכתוצאה מכך נאלצה לבצע שינויים קלים במהלך הבניה כדי להתאים את המתקן שנבנה לציוד שהוזמן, ובמקביל הגישה בקשה לקבלת היתר שינויים. עניינם של השינויים בהגבהה של 3 מטר ביחס לגובה שאושר בהיתר הבניה. העוררת לא הופיעה לדיון ההתנגדויות ולאור האמור קיימה הועדה דיון נוסף הפעם בנוכחותה ובסופו התקבלה ההחלטה נשוא הערר. תכלית מוסד ההקלה הינה יעילות תכנונית, ומתפקידו לאפשר גמישות תכנונית. המתקן להפצה ולליקוט הינו קריטי לפעילותה השוטפת של המשיבה, והוקם מלכתחילה לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות. טענות העוררת כנגד הבקשה הינן טענות במישור הקנייני. העוררת אינה יכולה להעלות טענות נגד עצם הקמתו של המתקן שאושר עוד בשנת 2010. התכנית החלה במקרקעין מאפשרת מלכתחילה את הקמתו של בניין בן 4 קומות בגובה 15 מטר, אשר גובהו עולה על גובהו של בית גולד ולפיכך ההשפעה של ההקלה ב - 3 מטר אינה מהותית. המתקן הגבוה מצוי במרחק של כ - 39 מטר מחזיתו הדרומית של בית גולד. מדובר באזור בייעוד תעשייתי ולא ברור לאיזה אוויר פתוח ו/או נוף מתכוונת העוררת כאשר בית גולד ממוקם ממש על עורק תחבורה מהסואנים ביותר בישראל. תמצית עמדת הועדה המקומית טמפו מנהלת כ- 30 שנה מפעל תעשייתי באזור התעשייה, בו חלות נת / 400 / 7, נת / 368 / ג' והסבה לשטחי שירות וכן נת / 368/16. הזכויות המותרות לבניה הינן 3-4 קומות 120%, ושטח עיקרי של 80,932 מ"ר. כמו כן שטחי שירות על פי הסבת תכנית. הזכויות הקיימות בהיתר הן 2 עד 3 קומות מהן 32,310 מ"ר שטח עיקרי, ו - 2574 שטחי שירות. ההקלה הקיימת וכבר מאושרת מדיונים קודמת הינה תוספת שטחי שירות על פי הסבת תכנית ותוספת 30 מטר גובה למתקן מ - 12 מטר ל - 42 מטר. הבקשות להקלה פורסמו. בקשה דומה הכוללת הגבהת מבנה עד גובה 22 מ' ותוספת גלריה אושרה כבר ביום 29/5/13. הואיל וגובה המותר למבקשים על פי התב"ע הינו בן 4 קומות הרי שגם מימוש בניה ללא הקלה היה ממילא מסתיר לעוררים את הנוף, האור ואוויר שנפגעו לטענתם. כמו כן כל בניה תואמת תכנית, היתה חוסמת את החזית הדרומית של בית גולד. אופי הקיר הפונה לכיוון העוררים שהינו קיר ללא חלונות מתחייב מהאופי התעשייתי של המבנה, ואין לעוררת זכות להלין על כך. בנוגע לפגיעה בשילוט הועדה המקומית לא ראתה מקום להגן על זכויות שאינן נובעות משימוש במבנה למטרה שלשמה הוצא ההיתר. הועדה המקומית אינה עוסקת בענייני הצבת שילוט, ואינה מכריעה בין אינטרסים מתנגשים בעניין זה. מכל מקום על פי התרשמות הועדה אין פגיעה של ממש בעוררים. דיון והכרעה בפני ועדת הערר הוצג היתר בתוקף אשר כולל אלמנטים עד גובה 24 מ' כאשר האלמנט נשוא הערר צוין בגובה 23.2 מ' ביחס למפלס הכניסה הקובעת. יש לציין כי מפעל טמפו עצמו (הבניין העיקרי) גבוה מהאלמנט המבוקש. על פי התכניות החלות במקרקעין (נת/ 368 /6 / ג') גובהו המקסימאלי של בניין הוא 15 מ', ולפיכך התבקשה והתקבלה בשעתו ההקלה בגובה. הבקשה שהתקבלה הינה ל - 42 מטר. יש לציין כי בין האלמנט המבוקש לבין הבניין מצפון (בית העוררים) קיים אלמנט נמוך (בגובה של כ - 15.1 מ'). מקום בו מתבקשת הקלה מהוראות התכנית אנו מתחקים אחר הסיבה העומדת בבסיס החריגה המבוקשת. במקרה דנן הובהר כי החריגה מתבקשת נוכח התקנתה של מערכת ליקוט רובוטית וזאת על מנת לרכז את אותה פעילות במבנה סגור תחת עריכתה בחצר המפעל באופן אקראי ובלתי מוסדר. אנו סבורים כי מדובר במקצוע ושדרוג התעשייה, באזור התעשייה ולפיכך מדובר במטרה נאותה המאפשרת לחרוג מהוראות התכנית. נזכיר כי במצב דברים כזה, נמצאת סיבה ראויה לאפשר הקלה בקומה שכן "הליכי הקלות נוצרו כפי ששמם מעיד עליהם כדי להקל על בוני בתים ולא להצריכם לידי ההליכים הממושכים והמסורבלים של תיקוני תכניות". (בג"צ 1951/79 יצלף חברה למפעלי בניין בע"מ נ' יו"ר ועדה המחוזית לתו"ב ת"א). הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה כי מדובר בחריגה שניה לאחר שאחת כבר אושרה בעבר, ואילו החריגה הנוכחית מינורית באופן יחסי לאותה חריגה שכבר אושרה. אשר להשפעת הגובה המבוקש באלמנט על המגרש השכן מצפון, איננו סבורים כי מדובר בהשפעה משמעותית ביחס למצב התכנוני התקף: ראשית, יוזכר כי חריגה מהוראות התכנית בנוגע לגובה אושרה כבר ולפיכך השפעתו של המבוקש היום נופלת ביחס לחריגה שאושרה בנפח שאושר. שנית, גם על פי התכנית מדובר במבנה אשר עשוי להגיע כדי 4 קומות בדומה לאפשרות במקרקעין של העוררים, כך שברי כי לא קיימת להם חזקה תכנונית למבנה שלא יצל על חלקתם. שלישית, עסקינן באזור תעשייה. למאן דהוא אין כל זכות קנויה לנוף, אוויר ושמש והדברים מקבלים משנה תוקף באזור תעשייה. למען הסדר הטוב נפנה לדברי בית המשפט המחוזי בנצרת בנוגע לשכונת מגורים כדלקמן: "אף תושב אינו יכול לצפות כי השכונה הקטנה והשקטה בה בחר לבנות את ביתו תישאר תמיד כך. ישנה התפתחות מתמדת. קיימים התרחבות גידול ושינויים. אל השכונה באים לגור תושבים חדשים ולא תמיד מאותו מרקם חברתי וסוציאלי של הוותיקים. אי אפשר לעצור את החיים ואת השינויים אלא בגבולות שהחוק מתיר." עת"מ 134/01 הרב שיק נ' הוועדה המקומית גליל מזרחי. קל וחומר בענייננו. לא זו אף זו העוררים לא הוכיחו את טענותיהם בנוגע להצללה, ו/או פגיעה במשטר הרוחות ו/או פגיעה בנוף. אשר על כן ולאור כל האמור הערר נדחה. תוספת שטחבניהשטח עיקרישטחי שירותתכנית שינוייםמבנה