בקשה לפירוק והעברת מיכלי דלק קיימים בתחנת תדלוק בקשת ה"ה מגל להריסת בית מגורים קיים ושינויים בבית המגורים הקיים, ובניית בית מגורים חדש. בקשת מר צ'ציק לתוספת בניה לבית מגורים קיים. המקרקעין בהם מתבקשים בתי המגורים שוכנים בסמיכות לתחנת התדלוק ועל כן החליטה הועדה המקומית לדון בבקשות במאוחד. וכך החליטה הועדה המקומית: "... לנוכח מכלול הנסיבות, הועדה הגיעה לידי החלטה כי לא ניתן להיעתר לשלושת הבקשות וכי יש לדחותן. הסיבות להחלטה כאמור תפורטנה להלן והן מתבססות על המצויין בחלקים העובדתיים והתכנוניים שנפרשו לעיל. בקשת אגודת כפר ידידיה קיימת סיבה מקדמית שלא להיענות לבקשת האגודה וזאת לנוכח כך שלא נתקבלה הסכמת מקרקעי ישראל, שהינו בעל הזכויות במתחם האגודה, כאשר זכויות האגודה בו הן רק במסגרת של חוזה שכירות כבר רשות. מדובר בתנאי מקדמי הכרחי ומשום מה האגודה החליטה שלא להיענות לדרישה זו. למרות האמור לעיל תתייחס הועדה גם לגופה של הבקשה. בבקשה אמנם מצוין כי היא נועדה רק להחלפת מיכלי דלק עפ"י ההיתר המקורי משנת 1975, אולם בנסיבות העניין כאמור, מדובר בעבודות בנייה חדשות אשר הכרחי לבחון אותן, בשים לב להוראות הדין החלות כעת מכוח הוראות תמ"א 18 ותוך התייחסות הולמת לייעודים התכנוניים של מתחם זה ולייעודים ולמבנים בנחלות הסמוכות של מגל וצ'ציק. כן יצוין בהקשר זה, כי למרות פניות מטעם הועדה לאגודה, לא נתקבלה התייחסות ותשובות ברורות כאמור ובמיוחד בנוגע לסוג תחנת התדלוק שביחס אליה מבוקשת הבנייה. כך או כך, הבינוי המבוקש בבקשת האגודה אינו עומד במגבלות המרחקים שנקבעו בתמ"א 18, כפי שהדבר פורט לעיל. בהקשר זה נציין כי בבקשת האגודה לא צוינו המרחקים ממגרשי המגורים וממבני המגורים הסמוכים. כן יוער כי על פי תמ"א 18 לא ניתן לאשר בניה של תחנת דלק זעירה בייעוד של מתחם האגודה. יתר מכך, היות ובפועל הבינוי במתחם האגודה אינו תואם לבינוי לפי ההיתר המקורי, הרי שיש לבחון את בקשת האגודה לפי הדין החל כעת, ולרבות הוראות תמ"א 18 כאמור ולא ניתן להחיות כעת את ההיתר המקורי משנת 1975. ויודגש, כי ההוראות בדבר המרחקים אלו נקבעו מסיבות בטיחותיות ולכן נודעת להן חשיבות ברורה. לפיכך, הוחלט שלא לקבל את בקשת האגודה ולדחותה. בקשות מגל וצ'ציק הסיבות לדחיית שתי בקשות אלו דומות/מקבילות ולכן הן תצוינה במאוחד. גם ביחס לשתי בקשות אלו לא נתקבלה הסכמת המינהל כבעלי המקרקעין ובכך לא עומדות בקשות אלו בתנאי מקדמי הנדרש על פי הדין ולא ניתן לאשרן. למרות האמור לעיל תתייחס הועדה גם לגופן של בקשות אלו. בשתי הבקשות מבוקש למעשה לאשר בניה של מבני מגורים במגרשים המיועדים למגורים הנמצאים במרחקים הקטנים מאלו שנקבעו במסגרת תמ"א 18. מגבלות מרחקים אלו, לפי טיבן והגיונן, אמורות לחול הדדית הן בין תחנת תדלוק למוגרים והן בין מגורים לתחנת תדלוק הקיימת בפועל. לכן וכשם שלא ניתן לדעת הועדה להיעתר לבקשת האגודה, כך לא ניתן באופן מקביל להיעתר לבקשת מגל ולבקשת צ'ציק. היעתרות לשתי בקשות אלו עלולה לגרום למצב שבו יבנו ויהיו קיימים בפועל מבני מגורים בסמיכות לתחנת תדלוק פעילה, בניגוד להוראות התכנוניות הבטיחותיות שנקבעו כאמור בתמ"א 18 ולכך הועדה לא יכולה כמובן להסכים ואין זה מסמכותה לאשר הקלות בעניין זה. סיכום הוחלט כאמור שלא להיענות לשלושת הבקשות ולדחותן. נמצא לנכון לציין כי הועדה אינה נוחה מתוצאה זו, באשר לדעתה ראוי כי יימצא פתרון תכנוני למצב שבו ניתן יהיה להיענות לבקשות, גם אם בשינויים ובהתאמות יחד עם זאת, היות וסמכותה של הועדה המקומית הינה מוגבלת והיות והיא נדרשה להחליט בבקשות להיתר אלו במסגרת סמכויותיה בהליך רישוי, היא הגיעה להחלטה כאמור. היות ובפועל קיים במתחם האגודה בור שנחפר על ידה המהווה סכנה בטיחותית, נמצא לנכון להורות באופן חריג לאגודה למלא את הבור באדמה (בלבד) ולהדקה באופן מיידי..." המקרקעין בהם בנויה התחנה ידועים כחלקה 64 בגוש 8302. המקרקעין בהם מבקש העורר צ'ציק לבנות ידועים כחלקה 91, בגוש 8302, ואילו המקרקעין בהם מבקשים העוררים מגל לבנות ידועים כחלקה 2 בגוש 8303. מקרקעי צ'ציק נמצאים ממזרח לתחנה ואילו מקרקעי מגל מדרום לה. תמצית טענות האגודה מדובר בהיתר להצבת מיכלי דלק במקום המיועד לכך על פי היתר בניה תקף לאחר הוצאת מיכלים ישנים שהיו קיימים במקום, זו פעולה טרוויאלית. הצגת הועדה כאילו מדובר בפירוק והעברת מיכלי דלק קיימים בעוד מדובר בהחלפת מיכלי דלק שהיו קיימים במקום הינו מטעה. מדובר בתחנה הממוקמת בשטח קטן ביותר מזה שנים ששימשה ומשמשת תחנת תדלוק פנימית לה הוצא היתר ב - 28/4/75 לבניית שני מיכלי דלק תת קרקעיים ושתי משאבות חשמליות. תחנת התדלוק נותרה בנויה לפי ההיתר עד שנת 88 ואז עברה שינוי נוספו לה משאבות ועמדת תדלוק והוטמנו מיכלים תת קרקעיים חדשים בשטח. כיום התחנה בנויה בדיוק על פי ההיתר מלבד מיכלי הדלק אשר בבקשה נשוא הערר. המשיבה אינה יכולה להתייחס אל תחנת התדלוק כאל תחנה ללא היתר, מה עוד שהיא בעצמה מציינת כי אין בידיה מידע כיצד בשעתו בוצעה הבניה באותו מתחם. גם לעניין מיקום מיכלי הדלק הרי שעל פי הפיקוח של המשיבה נקבע כי קיים בור על פי היתר ובאותו מקום היו 2 מיכלים תת קרקעיים. לפיכך לא מדובר בעבודות בניה חדשות אשר נתונות להוראותיה של תמ"א 18. זאת ועוד על פי סעיף 7.3 ניתן להפקיד תכנית לבניה מחדש של תחנת תדלוק קיימת או לאשרה גם אם אינה עומדת בהוראות הסעיפים של התמ"א, ובלבד שלא תוסיף לשטח המותר לבניה מעבר לשטחי הבניה הקיימים כדין. סעיף זה מדבר על הפקדת תכנית בעוד בענייננו מדובר רק בהיתר להחלפת מיכלים ישנים בחדשים ובתחנה הפועלת משנת 75. מאחר והועדה המקומית אינה יכולה לחלוק על כך שתחנת התדלוק הוקמה כדין טרם תחילת תוקפה של תמ"א 18, ממילא מגבלות המרחקים או מגבלות אחרות שבתמ"א אינן יכולות לחול בנוגע לבקשה להיתר שעניינה הצבת מיכלים במקום המיועד להם על פי ההיתר משנת 75. ההיתר משנת 75 "חי וקיים" לא פג מהעולם ואף המשיבה לא טענה דבר בדבר תקפותו. בשעתו על פי הנחיות מהנדסת הועדה המקומית הוגשה תב"ע חדשה אלא שגם בקשה זו נדחתה על ידי הועדה המקומית וכך נקלעה המשיבה למעגל שוטה לפיו היא מעוניינת להחזיר את המצב לקדמותו לפי היתר הבניה הקיים אך המשיבה מונעת ממנה לעשות זאת. בשעתו קבע בית המשפט ממצא פוזיטיבי לפיו התחנה נבנתה במקומה וקיבל למעשה את בקשת העוררת להשיב את המצב לקדמותו. לכשניתן פסק הדין הסירה העוררת את הגגון והמכולה ששימשה כמחסן שמנים וכל שנותר הוא להשיב את מיכלי הדלק התת קרקעיים בהתאם להיתר הבניה המקורי. תמצית טענות העורר צ'ציק ההיתר שניתן בשעתו לתחנה אינו תקף שכן התחנה נבנתה בסטייה ניכרת הן במיקום מיכלי הדלק והמשאבות והן בגודל המיכלים ומספרן של המשאבות. הועדה המקומית והועדה המחוזית סירבו בעבר לבקשות האגודה לשנות את ייעוד הקרקע משטח למבנה ציבור לתחנת תדלוק לשירות עצמי, והבקשה לאשר בדיעבד את הבניה הקיימת בתחנה נדחתה בין השאר מכיוון שנמצא חוסר התאמה בין המיקום וההיקף של התחנה לבין היתר הבניה המקורי. בשעתו, ניתן צו סגירה לתחנה אולם זה לא נאכף. העורר בנה בית מגורים שני בשטח הנחלה בשנת 2009 על פי היתר תוך שמירת מרחק של 43 מטר ממתקני התחנה הקרובים ביותר. ב - 2012 ביקש להוסיף חדר לבית המגורים אשר עדיין מצוי במרחק של 42 מטר מהמתקן הקרוב ביותר (המשאבות). שמירת הדדיות במרחקים במובן שדורש שבית המגורים יתרחק 40 מטר מגבול המגרש בו קיימת תחנת דלק אינה מאפשרת בניית בית מגורים נוסף ברוב הנחלות במושבים. אין שינוי במצב הבטיחותי של הבית ביחס למתקני התחנה. ההרחבה המבוקשת מקרבת את השטח המבונה במטר אחד בלבד אל מתקן הדלק הקרוב ולכן אין כל היגיון במניעת ההרחבה. התחנה אינה חוקית ונגזר דינה להיסגר. פסקי דין שהתקבלו עד כה בעניין רישוי עסקים ובעניין המינהל נגד כפר ידידיה קבעו שהתחנה צריכה להיסגר ורק אוזל יד או רשלנות מאפשרת את המשך פעילותה. תמצית טענות ה"ה מגל שגתה הועדה עת קבעה כי יש להחיל את עיקרון ההדדיות בשמירת מרחקים בין תחנת תדלוק הבלתי חוקית למגורים. השטח בו קיימת התחנה מיועד למבנה ציבור ולא לתחנת תדלוק. בהחלטת הועדה המחוזית נדחתה הבקשה לאישור תכנית להכשרת התחנה ובמסגרת זו קבעה הועדה המחוזית כי מהיתר הבניה שניתן בשנות ה - 70 ניתן לראות כי מיקומה והיקפה של התחנה אינן תואמות (כך במקור ו.ע.מ), את מיקומה והיקפה של תחנת התדלוק שניתן לה היתר בעבר. הועדה מקבלת את גרסת הועדה המקומית אשר טענה כי תחנת התדלוק הקיימת בשטח אינה זו שניתן לה היתר בשנות ה - 70 והיא נבנתה ללא היתר. מכאן, שלא ניתן לראות בבקשה כהפקדה מחדש של תכנית לבניה מחדש של תחנת תדלוק. כמו כן, למעלה מעשור לא מקוים פסק דין פלילי לסגירת התחנה. זאת ועוד, ביום 15/11/09 ניתן צו מניעה קבוע האוסר להפעיל את תחנת התדלוק במתכונתה ועוד נקבע כי יש לסלק את כל המחוברים שהוקמו בניגוד להיתר הבניה משנת 75, ומאחר וכל המחוברים הוקמו בניגוד לאותו היתר כקבוע בהחלטת הועדה המחוזית יש להרוס את התחנה בשלמותה. אין כל בסיס משפטי או תכנוני לבצע הקבלה בין תחנת תדלוק הבלתי חוקית לבין מגורים חוקיים, והחלת עיקרון ההדדיות לעניין זה כמוה כמתן פרס לעבריין. תמצית עמדת הועדה המקומית המרחק בין המיקום המבוקש למיכלים לגבול נחלת מגל הינו 11 מטר, לגבול המבנה המבוקש לנחלת מגל 17 מטר, לגבול נחלת צ'ציק הינו 3 מטר ולתוספת הבניה של צ'ציק 21 מטר. בהחלטת הועדה המקומית צוין כי אין בידי הועדה מידע כיצד בדיוק בוצעה בשעתו הבניה במקרקעין, אולם יחד עם זאת אין חולק כי בפועל ולפחות משנת 80 הבינוי אינו תואם את היתר הבניה המקורי. המיכלים הותקנו במיקום אחר וברמת השימוש התחנה היתה תחנת תדלוק מסחרית. בעקבות פסק הדין שניתן במחלוקת שבין המינהל לבין האגודה בוצעה בחודש דצמבר 2009 קומפילציה על ידי המודד המחוזי אשר העלתה בצורה ברורה וחד משמעית כי מבני התחנה הקיימים אינם ממוקמים בהתאם להיתר הבניה המקורי. במהלך השנים ננקטו הליכי אכיפה ביחס לאותו מתחם של התחנה. בקשת האגודה נדחתה הן לאור העדר הסכמת המינהל, הן בהתחשב בהוראות תמ"א 18. מדובר בהצבת מיכלי דלק במקום אחר לחלוטין, ולפיכך קיים הכרח לבחון את הבקשה בשים לב להוראות הדין מכוח תמ"א 18. היות ובפועל הבינוי במתחם האגודה אינו תואם לבינוי לפי ההיתר המקורי ולרבות ונוכח השינויים בבינוי שנעשו במהלך השנים ללא היתרים, הרי שיש לבחון את בקשת האגודה לפי הדין כעת, ולרבות הוראות תמ"א 18 כאמור ולא ניתן להחיות את ההיתר המקורי. גם חוות הדעת בנוגע לפיענוח תצ"א אינה מתייחסת למיקום המיכלים העומדים בלב המחלוקת. לעניין בקשות מגל וצ'ציק - מגבלות המרחקים בתמ"א 18 אמורות לחול הדדית והיא הכרחית לשמירה על ביטחון הציבור ולמניעת מפגעים. דיון והכרעה המחלוקת הראשונה שנתגלעה בין הצדדים נוגעת לעצם הגדרתה. בעוד העוררת (האגודה), סבורה כי מדובר בהחלפת מיכל בתחנה על פי היתר ישן, סבורה הועדה המקומית כי מדובר בשיפוץ / בנייה מחדש של תחנת תדלוק קיימת, הנשלט על ידי סעיף 7.3 לתמ"א 18 (שינוי מס' 4), או בבקשה חדשה עליה חלה כמובן תמ"א 18 בכללותה. מחלוקת זו כרוכה בבירורה של סוגיה עובדתית תחילה הנוגעת לתאימות התחנה להיתר שהוצא במהלך השנים, כמו גם להצבתה של התחנה בהתאם להיתר לאורך השנים. יש לציין כי הצדדים חלוקים באופן נרחב וקטגורי על כל אחת ואחת מההנחות העובדתיות: החל במידת התאימות עובר להוצאת ההיתר דרך שינוי בשנת 80 (גרסת הועדה), או לחלופין בשנת 88 (גרסת האגודה), טיב השינוי, שאלת הימצאותם של המיכלים הישנים בשטח ואם כן עד מתי, השינויים שחלו במהלך השנים, ו/או לאחר קבלת ההיתר בנוגע להצבתם של האלמנטים נשוא ההיתר ואלמנטים נוספים ועוד כהנה וכהנה. נושאים אלה כמו גם עבירות לכאוריות שנעברו בתחנה מבחינת היקף פעילותה ומתקניה מצויים על מדוכת בית משפט השלום בנתניה במסגרת עמ"ק 60358/08. כיוון שכך, איננו רואים לקבוע מסמרות בעניינים עובדתיים אלה. לעניין זה יצוין כי ועדת הערר ערכה סיור בשטח, ממנו התרשמה כי המצב בפועל אינו תואם איזה מן התשריטים שהוצגו בפני ועדת הערר, הן ההיתר הקודם, הן בקשתו של מר צ'ציק, והן הבקשה החדשה והן בקשת מגל. במסגרת הסיור נמצא כדלקמן: משאבות תחנת התדלוק (4 במספר) מצויות במרכז משטח הבטון ולא כמפורט בהיתר הקודם (בשוליו המזרחיים). בקצה המזרחי קיימים בורות ללא קיר בטון מפריד, בשונה מההיתר המקורי והבקשה. מיכלי תחנת הדלק (2 במספר) מצויים בקצה הדרום מערבי ולא בקצה הצפון מזרחי. שתי הסככות המסומנות בקצה הדרומי של החלקה ובחלקה הסמוכה אינן קיימות. המבנה המבוקש בחלקת צ'ציק כולל 2 פרגולות מקורות במרחק של כ - 20 מטר מגבול מגרש תחנת הדלק ממזרח. במגרש מגל קיימת סככת פח וגג אסבסט ומעברה לה בניין ישן. כך או אחרת, הואיל וגם אליבא דאגודה נערכו שינויים בתחנה (לשיטתם, כך שהיא הותאמה להיתר המקורי משנת 1975, בעוד שבפועל היו קיימים שם מתקנים אחרים ובהיקף אחר), דומנו כי ענייננו נכנס בגדר סעיף 7.3 לתמ"א 18. אותו סעיף עוסק בהפקדתה של תכנית לבניה מחדש של תחנת תדלוק קיימת אף אם אינה עומדת בהוראות התמ"א ובלבד שהתכנית לבניה מחדש לא תוסיף לשטח המותר לבניה מעבר לשטחי הבניה הקיימים כדין. ודוק: אין המדובר בתכנית שהוגשה בשעתו לועדה המחוזית ונדחתה כי אם בבקשה מינורית יותר להשיב המצב לקדמותו. הרציונל העומד בבסיס סעיף 7.3 לתמ"א כמבואר בדברי ההסבר הינו כדלקמן: "בשינוי 4 הוסף סעיף 7.3 שעניינו מתן אפשרות לשיפוץ תחנות תדלוק קיימות שאינן עומדות בהוראות תמ"א 18. קיימות כיום תחנות תדלוק ישנות שהוקמו כדין ואשר אינן עומדות בתנאיה של תמ"א 18 ועל כן בעליהן מתקשים להגיש עבורן תכניות לשיפוץ. מטרת השינוי לאפשר לתחנות ישנות אלו לשפר את מצבן הפיזי והתחזוקתי וזאת תוך חיובן לעמוד בתנאים הסביבתיים והתברואתיים המעודכנים אשר נקבעו בתמ"א וזאת מבלי לשנות את השטח הכולל המותר לבניה." דומה כי מדובר במקרה הנופל בגדר אותו סעיף, בין אם במישרין ובין אם בדרך של היקש, הגם שבענייננו מדובר בבקשה להיתר, וזאת כאמור, בשונה מהתכנית שהוגשה בשעתו ונדונה בועדה המחוזית (עח /137 / 16). אותה תכנית דנה בגרסתה הרחבה של התחנה (הכפלתה ביחס להיתר המקורי, ולפיכך קבעה הועדה המחוזית כי לא ניתן להחיל עליה את סעיף 7.3. יחד עם זאת מקום בו מדובר בבקשה להסדיר מיכלים בהתאם להיתר קודם, מיכלים אשר אין חולק כי לפחות חלק מהזמן לא היו שם ולא שמשו שם, כמו גם לשנות ולהרוס את האלמנטים שאינם תואמים את ההיתר המקורי או לפחות חלקם (שכן היתר כנראה נהרסו), יש לדעתנו להחיל סעיף זה ולו באנלוגיה. כך או אחרת, כפי שקבענו אין בדעתנו לקבוע מסמרות בעניין זה שכן הוא תלוי ועומד בפני בית המשפט. העולה מן האמור כי בהיבט המגרשים הגובלים הרי שלכל היותר מדובר בתחנה ותיקה המבקשת היתר לשיפוצה בהתאם לסעיף 7.3. תחנה כזו פטורה כידוע ממגבלת המרחקים הקבועה בסעיף 15 לתמ"א. העובדה כי אותו סעיף בנוסחו החדש גורס שמירת מרחקים הדדית, דווקא היא הנותנת כי מתכנן התכנית גילה דעתו כי יש לפטור שיפוצן של תחנות ישנות ממגבלה זו באופן הדדי, דהיינו מקום בו פטורה תחנת תדלוק ישנה, העומדת בפני שיפוץ מנושא המרחקים, אזי גם שכניה של אותה תחנה פטורים בהתאמה. שכן, מקום בו מדובר בתחנה ישנה (בהנחה ויוכח כי היא על פי היתר), אין לעמוד על מגבלת מרחקים שהושמה בשלב מאוחר יותר. הדברים מקבלים משנה תוקף במיוחד לעניינו של מר צ'ציק אשר לא מכבר (בשנת 2009) אושר לו היתר הכולל יחידה המרוחקת מרחק מסוים מגבול המגרש והתוספת המבוקשת נוגעת לאותה יחידה שכבר אושרה. גם לעניין משפחת מגל אנו סבורים כי לא חלה המגבלה הקבוע בסעיף 15 מאותם טעמים ממש, וכי המרחק בין התחנה (ככל שתוכשר בהיתר ו/או תכנית), לבין ביתם המוצע כפוף לאמות מידה סבירות בלבד. אשר על כן ולאור כל האמור: הערר של מר צ'ציק מתקבל. אנו סבורים כי בהעדר תחולה לסעיף 15 לאור הוראות סעיף 7.3, ובהתחשב בהיתר קודם שהוצא ליחידה בשנת 2009, לאחר אישורה של תמ"א 18 שינוי מס' 4, אז נדרש העורר להתרחק למרחק מסוים ובהעדר שינוי סטטוטורי אין לשנות את אותה דרישה. הערר של משפחת מגל מתקבל במובן שיש לקבוע אמות מידה סבירות לריחוק הבית מהתחנה , לא מדובר באמות המידה הקבועות בסעיף 15, שכן זה האחרון כאמור אינו חל בענייננו. יצוין כי התכנון הנוכחי של משפחת מגל אינו סביר בעינינו שכן הוא קובע בניה בגבול המגרש עם התחנה, בעוד אין שום מניעה להסיג את הבניין המבוקש לעורף המגרש (מזרחה) במרחק דומה כ- 20 מטר מגבולה המערבי של החלקה עם התחנה הקיימת. לצורך זה אנו משיבים את הדיון בבקשה זו לועדה המקומית שתיעזר במומחה, מהנדס בטיחות לקביעת מרחק סביר מגבול התחנה. לחלופין יכולים העוררים משפחת מגל להמתין להחלטה חלוטה של בית המשפט בנוגע לגורל התחנה ובמידה ויוחלט כי יש להרוס את התחנה, אפשר להציע הבניה המבוקשת במיקומה הנוכחי לאחר קבלת פסק דין חלוט וביצועו. אשר לערר האגודה אנו סבורים כי הואיל ועיקר המחלוקות תלויות ועומדות כיום בבית המשפט, כפי שהבהירו גם נציגי האגודה בפנינו, נכון יהיה לשמוע קביעות אלה תחילה שכן הן ממילא תחייבנה בהמשך. לפיכך ערר זה מותלה עד לקבלת פסק דין חלוט בעמ"ק 60358/08 מועצה אזורית עמק חפר נ' אלון חברת הדלק לישראל ואח'. תחנת דלקדלק