ביטול הסכמה דיונית מחמת אי התקיימות תנאי מתלה שעמד בבסיס ההסכמה 2. אין מחלוקת כי ביום 25.8.11, נחתם הסכם משולב לפיו מחד גיסא רכש התובע מאת ה"ה אליהו וויויאן גרינברג (להלן: "גרינברג") את ביתם ברחוב לבונטין באשדוד (להלן: "הבית") ומאידך גיסא, כחלק מן התמורה עבור רכישת הבית, מכר להם התובע את דירתו ברחוב ביאליק באשדוד (להלן: "הדירה"). בהתאם להוראות ההסכם, התחייב התובע לשלם לגרינברג את תמורת הבית באופן הבא: חלקה בהמחאה בנקאית, כמחציתה באמצעות העברת הזכויות בדירה, הרשומה על שמו ועל שם אשתו, והיתרה באמצעות כספי הלוואה. מיד לאחר כריתת ההסכם נרשמו הערות אזהרה לטובת כל אחד מהצדדים, לגבי הנכסים הרלבנטיים, בלשכת רישום המקרקעין. במקביל, הוגשו הצהרות לרשויות על ביצוע עסקת המכר. בסמוך לאחר חתימת ההסכמים נרשמה הערת אזהרה על הבית, לטובת בנק הפועלים בע"מ, על מנת להבטיח את כספי ההלוואה, שהתובע היה אמור ליטול לתשלום יתרת התמורה בגין הבית. אין חולק גם, כי בין בני הזוג גרינברג נתגלעו מחלוקות על רקע רצונם להתגרש ולחלק את הרכוש המשותף, עניין שנודע לתובע, לטענתו, לאחר ביצוע העסקה. ביום 18.9.11, הוטלו עיקולים על הבית לבקשת מר גרינברג, דבר שסיכל כל אפשרות לרישום משכנתא לטובת בנק הפועלים בע"מ כנגד מתן הלוואה לתובע. גם הגב' גרינברג הטילה עיקולים על זכויותיו של מר גרינברג בבית, עיקול מיום 6.11.11. בהמשך, וכחלק מן המחלוקות שבין בני הזוג גרינברג חדלו הם לשלם את חובותיהם לכלל נושיהם, וכתוצאה מכך הוטלו עיקולים על זכויות ה"ה גרינברג בבית, בין השאר עיקולים לטובת הנתבעות, חברות בעלות זכות נשייה כנגד גרינברג. עיקול לטובת הנתבעת 1 הוטל ביום 6.9.11, עיקול לטובת הנתבעת 2 הוטל ביום 31.10.11. אין חולק כי עיקולים אלו הוטלו לאחר שנרשמה הערת אזהרה על הבית, לטובת התובע. 3. לטענת התובע, עשה כל שלאל ידו כדי לקדם את ביצוע עסקאות המכר ואף ניסה לשכנע את ה"ה גרינברג לחזור בהם מהצעדים שנקטו האחד כנגד השני, ושבפועל גרמו להפרת העסקה המשולבת. משכשל לעשות כן, הגיש ביום 10.10.11 תביעה לאכיפת העסקה המשולבת או ולחילופין אכיפת הסכם מכירת הבית (ת.א. 16836-10-11) וכן תביעה לפסק דין הצהרתי במסגרתה ביקש כי בית המשפט יצהיר כי זכויותיו בבית גוברות על זכויות צדדים שלישיים, אשר רשמו עיקולים על הבית במועד מאוחר למועד בו הבטיח זכויותיו בבית, על דרך של רישום הערת אזהרה (ה"פ 16751-10-11). התובענות הנ"ל הוגשו כנגד ה"ה גרינברג וכנגד הנתבעים בתיק זה. 4. ביום 25.3.12, התקיים דיון, בפני כב' השופט פרידלנדר, בשתי התובענות לעיל, כשלאותה ישיבה התייצב בא כוחו של בנק לאומי למשכנתאות בע"מ והודיע כי מבקש הוא להצטרף כמשיב להמרצת הפתיחה, בהיותו בעל משכנתא על הבית וכן הודיע כי נפתח תיק הוצאה לפועל לביצוע שטר המשכנתא ולמימוש הבית. במהלך הדיון, כעולה מפרוטוקול הדיון, נעשה ניסיון להביא הצדדים להסכמות באופן שניתן יהיה לקדם את העסקה המשולבת וכי המחלוקות שבין בני הזוג גרינברג יוותרו לדיון בבית משפט לענייני משפחה. הניסיון לא צלח ובית המשפט דחה את המשך הדיון ליום 3.9.12. 5. לטענת התובע, משנוכח לשמוע כי בית המשפט דחה את המשך הדיון לפרק זמן של 6 חודשים, חדרה לתודעתו ההבנה כי אם לא יתגבש הסדר כולל באותו יום, על דרך של הסרת העיקולים מצד הנושים, הנתבעים, קיימת סבירות גבוהה כי העסקה לרכישת הבית גרינברג, אותה רצה בכל מאודו, לא תצא אל הפועל. לאור זאת, פנה מיוזמתו אל הנתבעים, שכאמור הינם בעלי חוב אל מול גרינברג ורשמו לטובתם עיקול על הבית, והציע להם כי כנגד תשלום סך של 300,000 ₪, אותו ידאג להעביר לידיהם, (ועל אף שהחזיקו בסכום נשיה של 600,000 ₪, לטענתם) יסירו הם את העיקולים שרשמו על הבית. נוכח האמור חזרו הצדדים לאולם הדיונים והציגו הצעה זו בפני בית המשפט. גרינברג לא הסכימו להצעה האמורה מאחר ולא היה בה כדי לסלק את תביעות הנתבעים נגדם והם ביקשו לראות בתשלום סך של 300,000 ₪ לנתבעים כסילוק חובם להם. לכך לא השתכללה ההסכמה ואולם, בית המשפט ראה לנכון, על אף התנגדות ה"ה גרינברג, ליתן להסדר שגובש בין התובע לבין הנתבעים כאן תוקף של החלטה. 6. טען התובע, כי הסכמתו להתנדב ולשלם לנתבעים, שאין בינו לבינם כל דבר חוב, הסכום האמור, היה מותנה בביצוע העסקה עד שלמותה. לדידו, היה ברור כי הסכמתו לתשלום באה כדי להסיר מסדר היום את המכשול שעמד, באותה עת על הפרק, והוא העיקולים של הנתבעים, ולקדם את עסקת המכר של הבית. מבחינתו היה זה אך ברור, כי העברת התשלום לנתבעים יבוצע מתוך כספי התמורה אותם הוא חב לגרינברג בגין עסקת רכישת הבית. אולם, ככל שהעסקה לא תקודם אין לראות אותו כמתנדב להסדיר חובם של גרינברג לנושים שאין בינו לבינם דבר. לטענתו, ככל שנוכח לדעת כי לא ניתן לקדם את העסקה, נוכח המכשולים האחרים שעמדו בדרך, עיקולים הדדיים שרשמו בני הזוג גרינברג על הבית ודרישות הבנק בעל המשכון, לא הקדים תשלום לנתבעים. 7. הנתבעים נקטו בהליכי גבייה כנגד התובע ולא נענו לפניותיו כי יחדלו. באין מוצא פנה הוא לבית המשפט בתביעה זו לביטול ההסכם שקיבל תוקף של החלטה. לטענתו היתה זו הסכמה מותנית וככל שלא התקיים התנאי והוא ביצוע העסקה, אין לאכוף עליו חיוב לתשלום. 8. מטעם הנתבעים לא נשמעה עדות חד משמעית אשר יש בה כדי להתמודד עם טענות התובע כי הסכמתו היתה מותנית בביצוע העסקה. העד, מר רן תומר, מטעם הנתבעת 1, אישר בעדותו כי: "התובע טען שאם אנחנו נסיר את העיקולים הוא יצליח לקדם את העסקה....". יש בדברים אלו אך לאשר כי כוונת התובע היתה להסיר את רישום העיקולים שרשמו הנתבעים על הבית, כדי לאפשר את קידום העסקה וככל שהעסקה תכשל, התחייבותו לנתבעים אינה עומדת. מר רן תומר הוסיף ואישר כי התובע אינו בעל חוב כלפיהם. כך גם אישר עו"ד יוסף אשר העיד מטעם הנתבעת 2. נדמה שהנתבעים אך שמחו להתנדבותו של התובע לשלם להם מחצית מסכום החוב, נוכח הסיכון בפניהם עמדו כי לא יוכלו להיפרע מה"ה גרינברג, בין השאר נוכח מעמדו של נושה מועדף, הבנק אשר היה בעל זכות משכנתא על הבית ונוכח הקושי במימוש החוב. טענות הנתבעים כי התובע משך אותם בתשלום הכסף לו התחייב ודחה אותם בלך ושוב מתיישבת עם מאמציו לקדם ולהוציא העסקה אל הפועל. 9. נוכח גרסאות הצדדים שבאו בפני וכוונת הצדדים העולה בבירור מן העדויות מצאתי לנכון להעדיף את גרסתו של התובע על פני גרסת הנתבעים. אומנם, בהסדר שהוצג בפני בית המשפט לא נרשם מפורשות כי מדובר בהסכם מותנה בקיום העסקה, אולם סבורה אנכי כי בנסיבות העניין יש לפנות לנסיבות חיצוניות על מנת ללמוד על כוונה לכאורית של הצדדים. (ראה ע.א. 8836/07 בלמורל השקעות נ' כהן ואח'). אין להתעלם מהעובדה כי ההסכם שהוצג בפני בית המשפט היה בנסיבות נסערות וחפוזות להן נדרש התובע אשר מצא עצמו במצוקה קשה נוכח רצונו, מחד גיסא, לקדם את העסקה לרכישת הבית מה"ה גרינברג, ומאידך גיסא, נוכח ההבנה כי ההליך המשפטי עלול להימשך חודשים ארוכים ולעכב ולסרבל את קידום עסקת המכר על הבית. התובע ראה לנגד עיניו את הנתבעים כמכשול שיש להסיר מן הדרך, בבחינת מכשול לקראת קידום וסיום העסקה לרכישת הבית מה"ה גרינברג ועל כן היה נכון להתנדב ולהציג ההסדר האמור. ייתכן וכשל בהצגת נוסח ההסדר אולם, הכוונה משתמעת באופן מפורש מנסיבות גיבוש ההסכם והצגתו בפני בית המשפט, הסכם שקיבל תוקף של החלטה. לציין, כי בהעדר כל יריבות של חוב בין התובע לבין הנתבעים שכן, בעלי החוב כלפי הנתבעים היו ה"ה גרינברג בלבד, והוא אף לא היה ערב לחובותיהם, אך ברור כי כוונת הצדדים היתה כי התובע ישלם לנתבעים את הסכום המוסכם רק ככל שתגובש ותתקדם העסקה להעברת הזכויות בבית אל התובע. הסכמה זו, כאמור, היתה מותנית בביצוע העסקה להעברת הזכויות בבית על שם התובע ולא עצמאית או מנותקת מכל תנאי שהרי לא זכאים הנושים, בהעדר כל ערבות מצד התובע, לתבוע ממנו סכום כסף, אותו אינו חב להם. נהיר וברור, וגם אם הדברים לא באו לידי ביטוי מפורש בכתב, בהסדר שהוצג בפני בית המשפט, כי התנדבותו של התובע לשלם לנתבעים חלק מסכום החוב היה מותנה בקיום העסקה שאז התכוון להעביר לידיהם סך של 300,000 ₪ מתוך סכום אותו נדרש לשלם לה"ה גרינברג על חשבון התמורה, ישירות לנתבעים. משלא קודמה העסקה לא היה מקום לראות בהתחייבותו של התובע לשלם להם כספים כהתחייבות עצמאית ובלתי מותנית, כפי שסברו הנתבעים. אינני נדרשת לטענות הנתבעים כי בהסכמתם להסדר האמור שינו מצבם לרעה וכי ונגרם להם נזק עקב התנהלותו של התובע מאחר והצטרפו מעקלים נוספים שרשמו עיקולים על הבית. אין המדובר בטענת מצג שוא כי אם שאלת פרשנות הסכם ויש להניח כי הדברים נלקחו בחשבון. אוסיף ואעיר, כי ספק אם כבר בעת רישום העיקולים על ידי הנתבעים היתה לנתבעים יכולת גביית החוב וספק גם אם לאחר מכן שכן הודו הנתבעים כי לא הצליחו לגבות יתרת החוב מהנתבעים בדרך אחרת. התובע אך ביקש לסייע לנתבעים, מתוך כוונה לקדם אינטרסים שלו, והיה על הנתבעים לצפות אפשרות כי התחייבותו המותנית לא תתקיים. 10. סוף דבר - התביעה נוסחה כתביעה לביטול הסכם, שקיבל תוקף של החלטה ביום 25.03.12, אולם, לא נטענה כל טענה של פגם בכריתת ההסכם ועניינה, בפועל, הוא פירוש הסכם הנובע מדרישת אכיפה של הנתבעים. מאחר ותביעת התובע לאכיפת הסכם המכר של הבית עדיין תלויה ועומדת קיימת אפשרות, גם אם לא ממשית בשלב זה, כי העסקה תיאכף. לפיכך, אינני רואה לנכון לבטל ההסכם שגובש וקיבל תוקף של החלטה, כי אם לקבוע כי מדובר בהתחייבות התובע לשלם לנתבעים, המותנית בביצוע העסקה למכירת הבית אליו. ככל שתקודם העסקה לכדי ביצוע יעמוד התובע בהתחייבותו על פי ההסכם. ככל שלא אין הנתבעים רשאים לנקוט בהליכי גבייה עצמאיים כנגד התובע, בהיות התחייבותו כלפיהם התחייבות מותנית. הנתבעים יישאו בהוצאות התובע וכן יישאו בתשלום שכ"ט בסך של 30,000 ₪. תניות בחוזההסכמה דיוניתתנאי מתלה