העותרת הגישה עתירה זו כנגד החלטת הועדה לאכלוס ציבורי מיום 15.8.12 , אשר קבעה כי אין לה זכויות כדייר ממשיך בדירה אשר ברחוב הרצל 18ב' אור עקיבא הידועה כגוש 10622 חלקה 21 (להלן: "הדירה"). 2. עובדות הצריכות לעניין - 2.1 העותרת היא בתו של הדייר החוזי אשר התגורר בדירה ונפטר ביום 23.12.11. 2.2 ביום 11.1.12 נשלחה לעותרת דרישה מאת חברת עמידר לסלק ידה מהדירה. 2.3 העותרת ואחותה הגישו בקשה לצו מניעה זמני נגד עמידר בבית משפט השלום בחדרה אשר נתן ביום 23.2.12 צו זמני בכפוף להגשת תביעה עיקרית. 2.4 בחודש מרץ 2012 הגישה העותרת עתירה מנהלית נגד עמידר בבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה שנידון בפני כב' השופט קיסרי. כב' השופט קיסרי הורה לעותרת להגיש בקשה לועדת האכלוס העליונה במשרד הבינוי והשיכון כמתחייב מנוהל משרד הבינוי והשיכון. 2.5 העותרת הגישה בקשה לועדה להקניית זכויות חוזיות בחברת עמידר ובקשתה נדחתה בהחלטת הועדה מיום 21.5.12. 2.6 ביום 1.6.12 הגישה העותרת ערעור על החלטת הועדה להקניית זכויות . הערעור נדחה בהחלטת ועדת האכלוס העליונה מיום 12.8.12. הנימוק לדחייה היה כי העותרת לא התגוררה בדירה במשך 3 השנים ברציפות לפני פטירתו של האב , לרבות בתאריך הקובע ( 1.8.09 )(תאריך תיקון החוק) ומאחר ואיננה זכאית לדיור ציבורי (לא עונה על מספר נפשות מזכה) , לא ניתן לחרוג מהכללים ולהעדיפה על פני נזקקים אחרים. עוד צויין בהחלטה כי המבקשת הצהירה בביקורי המעגל בזמן אמת כי לא גרה בדירה עם האב, זאת בניגוד לפנייתה הנוכחית. לפנים משורת הדין אושרה לעותרת יחידת דיור בהוסטל. 2.7 על החלטה זו מוגשת העתירה הנוכחית. 2.8 במקביל מתנהלת בבית משפט השלום בחדרה תביעתה של עמידר כנגד העותרת לפינוי הדירה. 3. טענות הצדדים- 3.1 העותרת טוענת כי היא עונה להגדרת דייר ממשיך בחוק זכויות הדייר בדיור הציבור תשס"א - 2000 (להלן: "חוק זכויות הדייר"). לטענתה, התגוררה ביחד עם אביה 6 שנים רצופות לפני פטירתו ודי בכך כדי להקנות לה זכות להתגורר בדירה כדייר ממשיך. עוד טוענת העותרת כי שיפצה את הדירה מחשבונה ומכספה הפרטי ושילמה את הוצאותיה השוטפות . כמו כן מציינת העותרת כי הגיעה להסכמה עם המשיבה לרכישת הדירה ושילמה מקדמות בסכום כולל של כ - 32,000 ₪. העותרת טוענת כי אין לה קורת גג אחרת. 3.2 המשיבה טוענת תחילה לשיהוי בהגשת העתירה. כמו כן חולקת עובדתית על מגורי העותרת בדירה כשמחלוקת זו נתמכת בראיות המפורטות על ידה. 4. שיהוי החלטת ועדת האכלוס העליונה ניתנה כבר ביום 12.8.12. מכתב הועדה מיום 15.8.12 המופנה לעותרת בכתובת הדירה, צורף כנספח לעתירה. טענת ב"כ העותרת כי הוא עצמו לא קבל את החלטת הועדה איננה טענה, כל עוד אין הכחשה על כך מצד העותרת, ומאום לא נטען בענין זה בגוף העתירה. מאחר ועתירה צריכה להיות מוגשת בתוך 45 יום מהרגע שנודע על ההחלטה, יש לכאורה בסיס לטענת השיהוי. 4. המסגרת הנורמטיבית לדיון - 4.1 חוק זכויות הדייר קובע מיהו "דייר ממשיך" בסעיף 1 שהוא סעיף ההגדרות כדלקמן: ""דייר ממשיך" - בן זוג של זכאי שנפטר או של זכאי שעבר להתגורר במוסד סיעודי, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, וכן ילדו, נכדו, הורהו או מי שהזכאי היה אפוטרופסו, ובלבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות בסמוך למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד סיעודי". 4.2 בשנת 2009 חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009-2010), התשס"ט - 2009 (להלן: "חוק ההסדרים") הכניס תיקון עקיף לחוק זכויות הדייר באופן שהחליף את סעיף 3 לחוק זכויות הדייר, וההבדל יפורט בהמשך. 4.3 חוק ההסדרים קבע בסעיף 70 שבו הוראת מעבר כדלקמן: "70 (א) הוראות סעיף 3 לחוק זכויות הדייר בדיור הציבור, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, ימשיכו לחול על מי שביום י"א באב התשס"ט (1 באוגוסט 2009), התגורר עם זכאי בדירה ציבורית אם התגורר כאמור במשך ארבע שנים לפחות, בין אם קודם למועד האמור ובין אם לאחריו, וברציפות, עד למועד שבו נפטר הזכאי או עבר למוסד סיעודי, ובלבד שהיה אחד המנויים בהגדרה "דייר ממשיך" במהלך התקופה האמורה. (ב) הוראות סעיף 3(א) לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, כנוסחו בסעיף 69(2) לחוק זה, יחולו גם על מי שביום י"א באב התשס"ט (1 באוגוסט 2009) היה "דייר ממשיך" ולא מוקנית לו זכות לדירה ציבורית לפי הכללים, אלא אם כן עד המועד האמור התגורר ברציפות בדירה הציבורית, עם הזכאי או כ"דייר ממשיך" , במשך ארבע שנים לפחות". 4.4 השינוי בסעיף 3 לחוק זכויות הדייר - בעוד שבסעיף 3 טרם תיקונו היתה ל"דייר ממשיך" (קרוב משפחה שהתגורר שלוש שנים לפחות בסמוך למועד פטירת הזכאי), זכות להמשיך להתגורר בדירה של הנפטר ובלבד שאין לו בבעלותו דירה אחרת, הדרישות בסעיף 3 המתוקן שונות. לפי סעיף 3 המתוקן לא יהיה ה"דייר הממשיך" רשאי להתגורר בדירה הציבורית לאחר פטירת הזכאי והוא יפנה את הדירה בתוך 9 חודשים מדרישת הפינוי. החריג הוא "דייר ממשיך" שמוקנית לו זכות לדירה ציבורית לפי הכללים. להלן נוסח הסעיפים: סעיף 3 טרם תיקונו: "3(א) נפטר זכאי או עבר להתגורר במוסד סיעודי, יהיה הדייר הממשיך רשאי להמשיך ולהתגורר בדירה הציבורית עם קרוביו, ובכפוף להורואת סעיף קטן (ג) תחתום עמו החברה לדיור ציבורי על חוזה שכירות, ויראו את הדייר הממשיך כמי שבא בנעלי הזכאי לכל דבר ועניין". (ב) הוראות סעיף זה יחולו על דייר ממשיך, אם לא היתה בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים בחמש השנים שקדמו למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד סיעודי, וכל עוד אין בעלותו או בבעלות קרובו דירה או מקרקעין אחרים. סעיף 3 לאחר התיקון : "3(א) נפטר זכאי או עבר להתגורר במוסד סיעודי, לא יהיה הדייר הממשיך רשאי להמשיך ולהתגורר בדירה הציבורית עם קרוביו, והוא יפנה את הדירה הציבורית בתוך תשעה חודשים מהמועד שבו נמסר לו הודעה מאת משרד הבינוי והשיכון, בדבר אי זכאותו לדירה ציבורית לפי הכללים. (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על דייר ממשיך שמוקנית לו זכות לדירה ציבורית לפי הכללים, ויראו אותו כמי שבא בנעלי הזכאי לכל דבר ועניין ; ואולם היתה לדייר ממשיך כאמור זכות לדירה ציבורית בשטח אחר מהדירה הציבורית שבה התגורר הזכאי - יפנה את הדירה הציבורית שבה התגורר, לדירה הציבורית שהוקצתה לו לפי הכללים. 5. נתונים עובדתיים בידי המשיבה - 5.1 נציג עמידר ערך ביקורי מעגל בדירה שנערכו בשנים שקדמו לפטירת אבי העותרת. צורפו הדוחות הבאים: א. דו"ח מיום 21.11.06 - נרשם כי היתה שם הבת רחל (שאיננה העותרת) שציינה שבאה לעזור ואיננה מתגוררת שם. עוד הוסיפה שהילדים עושים ביניהם תורנות ביקור. ב. דו"ח מיום 24.09.07. - נרשם כי האב גר בגפו. המבקר פגש את ציפורה השכנה שבאה לבדוק שהכל בסדר איתו. ג. דו"ח מיום 24.9.08 - נרשם כי האב גר בגפו. ד. דו"ח מיום 6.7.09 - נרשם כי בדירה נמצאה גם הבת שרית שטענה כי היא בתורנות שמירה. האב שכב במיטה. ה. ביקור מיום 9.8.10 - נרשם כי האב גר בגפו. צוייו כי נכחה השכנה ציפורה שגרה ממול , אשר ציינה כי הוא מתגורר לבד. האב נמצא שוכב במיטה. ו. ביקור מיום 3.10.11 - מדובר בחודשיים קודם לפטירת אבי העותרת. מצויין כי נעשתה פניה טלפונית לאביגיל וגב' טלי מבית האבות שציינה שעדיין לא הוחלט אם אישפוזו של אבי העותרת בבית האבות הוא זמני או לצמיתות. ז. עוד צורף תצהיר שאבי העותרת התבקש לחתום עליו בתאריך לא ידוע שהוא גר בגפו. אבי העותרת לא חתם ונרשם "לא מסוגל לחתום". בצד נרשם כי השכנה ציפורה העידה שהוא מתגורר לבד ואף הצביעה על מספר טלפון של הבנות שרשום בקיר מעל המיטה , שם הוא שכב. מדוחות המעגל עולה כי אבי העותרת התגורר בגפו בכל המועדים של הביקורים שבוצעו. יש ליתן משקל לדוחות ביקורי המעגל, שכן הינן ביקורים שמתרחשים באופן שוטף וטרם קיומו של דיון משפטי כלשהוא. כמו כן הדוחות חוזרים ונשנים וממצאיהם זהים. עוד יצוין כי התקיימו לפחות בחלקם על ידי בודקים שונים. 5.2 מתעודת פרטים על נוסע ממשרד הפנים , עולה כי העותרת שהתה בחו"ל מיום 1.11.07 עד 3.2.08 דהיינו, מהלך 3 חודשים תמימים. 5.3 מתמצית רישום מרשם האוכלוסין עולה כי כתובת העותרת היא ברחוב החלוצים 24 תל-אביב. כתובת זו רשומה לגביה החל משנת 1976 למעט תקופה של שלוש שנים בין 3.8.08 ועד 19.1.11 שאז רשומה כתובתה ברחוב גוטקובסקי 28 בחדרה. 5.4 העותרת העידה במסגרת הבקשה למתן צו מניעה זמני בבית משפט השלום בחדרה ומדבריה עולה כי לא התגוררה בדירה. "אמא שלי היתה חולת אלצהיימר, אבא שלי היה פחות או יותר במיטבו, אחרי שאמא שלי נפטרה גרתי שם שנה, אח"כ אבא שלי סילק אותי, כי מאז שאמא שלי נפטרה הוא איבד את הצפון, הוא היה אלים , קשה. ואז שכרתי דירה בחדרה וכשהייתי רואה שהוא נרגע, הייתי חוזרת לשם, ואז כשהוא חלה, חזרתי לשם, גם לטפל בו וגם הייתי צריכה מקום מגורים. את הכתובת לא שיניתי כי גרתי בחדרה. וכל פעם שאבא שלי היה נרגע הייתי חוזרת לגור, הבית בחדרה היה בשביל בריחה כשהיה מסלק אותי מהבית, הוא היה מסלק את כל האחיות, כשהתגרשתי, הייתי מרשה לעצמי לחזור ולגור, גם כשהיה עצבני היינו שם, כי מי טיפל בו ? איך נשאר יציב?" גם מפי העותרת עצמה ניתן ללמוד שביקרה את אביה בחייו, אך לא התגוררה דרך קבע בדירה. 5.5 למול נתונים אלו עומד תצהיר העותרת הנלווה לעתירה שם היא מציינת: "הנני להצהיר כי אני חסרת דירה, ואני דיירת השיכון ביחד עם אבי המנוח יותר מ - 6 שנים". ובמקום אחר היא מציינת :"אני התגוררתי בדירה ביחד עם אבי וזאת מלפני 6 שנים ואני ניסיתי לקנות את הדירה ולא יכולתי בעקבות המחיר הכבד". 6. הצהרת העותרת איננה נתמכת במאום. כנגדה, עומדים נתונים שנאספו במהלך השנים. מסקנת ועדת האכלוס העליונה היתה לכן שהעותרת לא התגוררה עם האב שלוש שנים ברציפות לפני פטירתו וגם לא בתאריך הקובע (1.8.09), כמו כן לא התגוררה עם אביה במשך 4 שנים לפחות ברציפות עד למועד הקובע או עד שנפטר. לכן, על המקרה דנן חל החוק כפי שתוקן. סעיף 3 המתוקן קובע כי על "דייר הממשיך" לפנות את הדירה בתוך 9 חודשים מהמועד שנדרש לכך , אלא אם כן מוקנית לו זכות לדירה ציבורית לפי הכללים. העותרת לא הראתה שמגיעה לה דירה ציבורית לפי הכללית. וועדת האכלוס העליונה אף פרטה באופן פוזיטיבי כי לא מגיעה לו זכות כזאת שכן איננה עונה למספר נפשות מזכה. 7. משאב הדיור הציבורי הינו מובל ואמור לשרת מגוון רחב של קבוצות נזקקים ברמות שונות. יש לראות את כלל ציבור הנזקקים נוכח בקשתה של העותרת במקרה זה. וראו עע"ם 8616/06 כהן נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ שם נקבע: "...מתן העדפה למערער בנסיבות האמורות משמעה פגיעה באחרים, הזכאים לדיור ציבורי, ואשר אין בנמצא דירה לשכנם בה". לא עולה כי נפל פגם כלשהוא בהחלטת ועדת האכלוס העליונה. העותרת לא נמצאה כעונה לדרישות החוק לצורך הקצאת הדיור. יש לזכור שבפני הועדה עומדות בקשות של נזקקים אחרים, שיש לערוך איזון בין בקשותיהם לבקשת העותרת. גם לטענת העותרת כי לא היתה לה אפשרות להציג טענותיה, אין בסיס שכן העותרת יכלה לפרט בפנייתה לועדה כל שמצאה לנכון. 8. העתירה נדחית. 9. בנסיבות העניין - אין חיוב בהוצאות. דייר ממשיךמקרקעיןדייר מוגן (הגנת הדייר)