הורשע בעבירות של החזקת 100 גרם קנביס נטו שלא לשימוש עצמי, ובהחזקת כלים לשימוש בסמים מסוכנים כמפורט בסעיף 2 לעובדות כתב האישום, וזאת לאחר שזוכה מעבירה של ניסיון גידול קנביס שיוחסה לו בכתב האישום. המערער נידון לחודשיים מאסר לריצוי בעבודות שירות ולשישה חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין. הערעור מכוון כלפי הרשעת המערער בעבירה של החזקת הקנביס שלא לשימוש עצמי, וב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי שגה בימ"ש קמא כאשר הרשיע את המערער בעבירה הנ"ל, למרות שלא יוחסה לו בהוראות החיקוק בכתב האישום, מאחר ולא ניתנה לו הזדמנות להתגונן בפני עבירה זו ואף ב"כ המאשימה לא עתרה לביהמ"ש קמא בסיכומיה להרשיע אותו בה. כמו כן טוען המערער, כי מן הראוי לבטל את הרשעת המערער ולהטיל עליו לבצע עבודות של"צ ללא הרשעה על פי המלצת שירות המבחן בתסקירים שהיו בפני בימ"ש קמא ואשר צורפו להודעת הערעור, מהנימוקים המופיעים בהם, ומאחר והרשעת המערער תמנע ממנו לעסוק בתיווך מקרקעין, מקצוע שלמד במהלך הדיון המשפטי הארוך בעניין נושא הערעור. ב"כ המשיבה מתנגד לביטול הרשעת המערער בעבירה של החזקת הקנביס שלא לשימוש עצמי, וטוען כי דבר ההחזקה נכתב בעובדה 1 לכתב האישום, המערער הודה בהחזקת הזרעים שנתפסו אצלו, הגם שטען שלא מדובר בסם מסוכן מסוג קנביס. לטענתו, צדק בימ"ש קמא כאשר הרשיע את המערער בביצועה גם אם לא הזהיר את המערער במפורש מפני ההרשעה בעבירה של החזקת הקנביס שלא לשימוש עצמי. בימ"ש קמא קבע בעניין זה בסיפא הכרעת הדין כי מדובר בהחזקת סם האסור בהחזקה לפי פקודת הסמים, מדובר בכמות שעולה על הכמות הנזכרת בפקודת הסמים לצריכה עצמית, ואף הנסיבות הנזכרות באשר לנסיבות תפיסת הסם ופרטי הציוד שנתפסו בנוסף לסם, מעידים כי אין המדובר בשימוש עצמי ובאם חפץ הנאשם לטעון אחרת היה עליו להעיד עליו, וכאמור לעיל, ולא עשה כן (ראה סוף עמ' 5 ותחילת עמ' 6 להכרעת הדין). בעניין זה אין דעתנו, בכל הכבוד, כדעת ביהמ"ש קמא וכדעת ב"כ המאשימה שכן גם אם נכתב בעובדה 1 לכתב האישום כי הנאשם החזיק במאה גרם קנביס וגם אם פורטו בסעיף 2 לכתב האישום הכלים שהחזיק בקשר לאותו סם, הרי יש בעובדה שלא נכתב בכתב האישום כי הנאשם החזיק בקנביס שלא לשימוש עצמי כדי לקבוע בהגנת המערער כאשר לא הוזהר מפני אפשרות הרשעתו בעבירה של החזקת הקנביס שלא לשימוש עצמי, שכן לו היה מוזהר מפני הרשעה בעבירה זו, יכול היה להעיד בעניין זה ולהוכיח את שטען בחקירתו במשטרה ובפני קצינת המבחן, דהיינו, שהחזיק בזרעים לשימוש עצמי. גם אם הכמות של הזרעים שהחזיק המערער עולה על הכמות שהחזקתה נחשבת כהחזקה לשימוש עצמי, הרי מדובר בחזקה שהמערער יכול היה לסתור אותה בעדותו או באמצעות ראיות אחרות שהיה מביא בפרשת ההגנה, שאותן לא הביא שכן בחר שלא להעיד ולא להביא ראיות מטעמו. מאחר והמערער לא הוזהר על ידי ביהמ"ש קמא כי יהיה עליו להתגונן מפני הרשעה בעבירה של החזקת הקנביס שלא לשימוש עצמי, לא ניתנה לו הזדמנות לעשות כן, ומשכך נפגעה הגנתו בצורה משמעותית. לאור האמור לעיל, אין תימה שב"כ המאשימה לא עתרה בפני בימ"ש קמא להרשיע את המערער בעבירה של החזקת הקנביס שלא לשימוש עצמי, ולאחר שבחנו את הכרעת הדין של ביהמ"ש קמא ואת טענות הצדדים בעניין זה, אנו מחליטים לזכות את המערער מעבירה של החזקת סמים שלא לשימוש עצמי ולהרשיע אותו בעבירה של החזקת סמים (100 גרם קנביס) לשימוש עצמי. ב"כ המערער עותר לבטל את הרשעתו של המערער ולהטיל עליו לבצע עבודות של"צ במקום חודשיים מאסר בעבודות שירות שהוטלו עליו על ידי בימ"ש קמא, וזאת לאור המלצת שרות המבחן בתסקירים שהיו בפני ביהמ"ש קמא ואשר מביאים את נסיבותיו האישיות של המערער, את הנכונות שהביע להשתלב בהליך טיפולי ואת השתלבותו בהליך טיפולי כמתואר בתסקיר האחרון של שירות המבחן מיום 27.6.12. הטענה העיקרית בפי ב"כ המערער היא שהרשעת המערער תמנע ממנו לעסוק בתיווך מקרקעין, מקצוע אותו למד במהלך הדיון המשפטי בעניינו. בימ"ש קמא קבע בעניין זה בגזר-הדין כי אין בנסיבות המפורטות בהכרעת הדין משום מקרה חריג ויוצא דופן המצדיק את אי הרשעתו של המערער למרות שהוכחו ביצוע עבירות בהן הורשע על ידי בימ"ש קמא. באשר לפגיעה האפשרית בעיסוקו של המערער בתיווך מקרקעין, קבע ביהמ"ש קמא כי הפגיעה האפשרית בעתידו של המערער לא הוכחה באופן קונקרטי אלא נטענה באופן ערטילאי בלבד. עיון בגזר-הדין של ביהמ"ש קמא מעלה שהוא לא התעלם מכל השיקולים הרלוונטיים באשר לאי הרשעת המערער, לרבות האמור בתסקירי שירות המבחן והלימודים שלמד המערער לקראת עיסוקו בתיווך מקרקעין. אף אנו איננו מתעלמים מכל האמור בתסקירי שירות המבחן באשר למערער ולאפשרות הפגיעה בעיסוקו העתידי כמתווך מקרקעין, ולכך יש להוסיף את העובדה שהמערער זוכה מהעבירה של החזקת הקנביס שלא לשימוש עצמי והורשע בהחזקתו לשימוש עצמי בלבד. אין בשינוי הכרעת הדין לכשעצמו כדי להצדיק את אי הרשעת המערער שכן המערער החזיק בכמות גדולה של קנביס לשימוש עצמי, וזאת בנוסף להחזקת הכלים להכנה ולשימוש בסם, כמתואר בעובדה 2 לעובדות כתב האישום. עיון בפסקי הדין שהוצגו על ידי ב"כ המערער בתמיכה לטענתו, לפיה מן הראוי לבטל את הרשעת המערער, מעלה כי בחלק מהמקרים לא הורשעו הנאשמים בשל הסכמת ב"כ המאשימה (ראה ת"פ 4622/09 (בימ"ש שלום ת"א), בחלק מהמקרים מדובר היה בנאשמים צעירים ובחלק מהמקרים עלולה היתה הרשעת הנאשם לפגוע בשירותו בצה"ל. מהאמור לעיל עולה כי אין עניינו של המערער דומה לעניינם של הנאשמים שאת פסקי הדין שלא הרשיעו אותם הציג ב"כ המערער לעיונינו. עיון בסעיף 14א' לחוק המתווכים במקרקעין תשנ"ד-1996 מעלה כי מתווך מקרקעין שהורשע בפסק דין סופי בעבירה שמפאת שמהותה, חומרתה ונסיבותיה, הוא לא ראוי לעסוק בתיווך במקרקעין עבר עבירת משמעת, ומשכך רשאית ועדת המשמעת לנקוט נגדו אחד מהאמצעים כדלקמן: התראה, נזיפה, קנס, התליית רישיון או ביטול רישיון (ראה סעיף 14 יט' לחוק הנ"ל). מהאמור לעיל עולה כי הרשעתו של המערער לא תפגע באופן אוטומטי בעיסוקו כמתווך מקרקעין אלא הדבר מסור לשיקול דעתה של ועדת המשמעת, כאשר מדובר בעבירה שבשל מהותה, חומרתה ונסיבותיה הוא לא ראוי לעסוק בתיווך במקרקעין. משכך הם פני הדברים, לא הוכיח המערער כי צפויה לו פגיעה קונקרטית בעיסוקו כמתווך מקרקעין וחזקה על ועדת המשמעת כי תיקח בחשבון, בין יתר שיקוליה, את נסיבות ביצוע העבירות נושא הרשעת המערער ואת האמור בתסקירי שירות המבחן. לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את הערעור כלפי הכרעת הדין, מבטלים את הרשעת המערער בעבירה של החזקת סם שלא לשימוש עצמי, ומרשיעים אותו חלף עבירה זו, בעבירה של החזקת סם לשימוש עצמי. הרשעת המערער בעבירה של החזקת כלים להכנה ולשימוש בסם עומדת בעינה. מאחר והמערער הורשע בעבירה של החזקת סם לשימוש עצמי, שהיא קלה מהעבירה של החזקת סם שלא לשימוש עצמי, ובשל הנסיבות המפורטות בתסקירי שירות המבחן, אנו מבטלים את עונש המאסר לריצוי בעבודות שירות וקובעים כי המערער יבצע 160 שעות של"צ על פי תוכנית שיכין שירות המבחן ושתועבר לאישור ביהמ"ש תוך 30 יום ללא צורך בדיון נוסף. המערער יתייצב בפני קצינת המבחן, גב' מיכל פריידין, בשירות המבחן בפתח תקווה, ביום 25.6.13 בשעה 09:00 או בכל מועד אחר שיתואם עמה, על מנת שתכין את תוכנית השל"צ. קנאביסהחזקת סמיםסמים