בקשה למינוי נאמנים וקביעת נהנה להקדש המבקשים עותרים לעשיית שימוש בסמכות בית המשפט מכוח סעיפים 21 - 22 לחוק הנאמנות, התשל"ט - 1979 (להלן: "חוק הנאמנות") ומכוח פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 27.7.12 בת"א 1396-02-08 (להלן: התיק הקודם") ולהורות על מינוי נאמן להקדש ע"ש רפפורט משה ואסתר ז"ל (להלן: "ההקדש"). כן עותרים המבקשים להורות, כי הנהנית מן ההקדש היא המבקשת. 2. רשם ההקדשות מסכים (בשלב זה) לעתירה השנייה, אך מתנגד לראשונה. 3. אין חולק כי המבקש הגיש תביעה במסגרת התיק הקודם, ובה עתר, בין היתר, להכרזה על הקדש ציבורי וביטול עסקה אשר נעשתה במקרקעי ההקדש. לאחר הליך ארוך ומורכב התקבלה תביעתו זו. בית המשפט הורה בפסק דינו, בין היתר, כי רשם ההקדשות ימנה נאמן להקדש. בזמן שהעתירה הוגשה לבית משפט זה, היו תלויים ועומדים ערעורים על פסק הדין הנ"ל בבית המשפט העליון. 4. בעתירה נטען, כי רשם ההקדשות טרם מינה נאמן, ומצבו של ההקדש כיום דורש מינוי של נאמן ונהנה להקדש בדחיפות, על מנת שיתפוש את הנכסים ויגבה את השכירות בגינם. המבקשים סבורים, כי הם הראויים לכהן כנאמנים לשמירתו של נכס ההקדש שכן הם עשו כן עד כה במסירות, כמצוותו של המקדיש מר משה רפפורט ז''ל. נוסף על כך המבקשים סבורים, כי המבקשת היא הראויה להיות אף הנהנה מנכס ההקדש שכן אליה כוונו מטרותיו והיא אף קרויה על שם המקדיש. 5. רשם ההקדשות השיב לעתירה; המבקשים השיבו לתשובה; קיימתי דיון במעמד הצדדים, ובמהלכו הוסכם על השלמות טיעון קצרות בכתב, ומתן פסק דין על סמך החומר שבתיק. השלמות הטיעון הוגשו בימים אלה בהתאם. 6. כאמור, במסגרת פסק הדין בתיק הקודם בוטל הסכם המכר שנחתם בקשר לבניין, לנכס ההקדש, נקבע כי הבניין יירשם כהקדש, וכן כי רשם ההקדשות ימנה נאמן להקדש, וכי דמי השכירות המשולמים עבור הבניין יועברו למוסד המקיים את מטרות ההקדש. בית המשפט הורה במסגרת פסק הדין כי ככל שהרשם ימצא שהמבקשת מקיימת את מטרות ההקדש ותנאיו, תהא לה עדיפות ראשונה לקבלת פירות ההקדש. על פסק הדין הוגשו ערעורים לבית המשפט העליון (ע"א 6897/12 , ע"א 7482/12 ). ביום 13.5.13 התקיים דיון בערעורים בפני בית המשפט העליון, ובאותו יום אף ניתן פסק דין, כהאי לישנא: "לאחר שמיעת הצדדים ושיג ושיח נראה לנו כי בעיקרון אין להתערב כפסק הדין קמא ביסודו, קרי, כי המדובר כהקדש ויש מקום להשבת מה שהוכח או יוכח כי שילם קונה הנכס דנגור. ועם זאת, נראה לנו כי המחלוקת הכוללת מספר צדדים ראוי שתיפתר בניווטו של רשם ההקדשות (או מי שימנה הרשם כנאמן לפי פסק הדין קמא). על כן יאסוף הרשם את כל החומר שבתיק ומה שיגישו הצדדים לעיונו ויקבע אם אכן, כפי שהציע, יש מקום למכירת הנכס, תוך מתן יד ושם למנוח מקים ההקדש ר' משה רפפורט ע"ה ולרעייתו אסתר ע"ה. המכירה יכולה להיות גם לקונה דנגור במחיר חדש שיהא מקובל על הרשם (תחת השבה לפי חשבונות שיוכחו). בשקלול התמורה יובאו גם דמי השכירות ששולמו או משולמים בעבור הנכס. כל עוד לא החליט ופעל רשם ההקדשות בעקבות האמור נותר הנכס על כנו כרכוש ההקדש; כמובן, ככל שהנכס לא יימכר לקונה, יקבע הרשם את דרכי ההשבה לאשר הוכח, ובכלל זה מדמי השכירות" (ההדגשה שלי - א.ז.). 7. מפסקי הדין של בית המשפט המחוזי ושל בית המשפט העליון ברור, כי ראוי למנות נאמן ניטרלי ואובייקטיבי, אשר יבדוק, בין היתר, כי כספי ההקדש אכן משמשים בפועל למימוש מטרות ההקדש, יטפל בגביית כספים ובניהול נכס ההקדש, וכן בהשבת הכספים ששולמו על ידי עו"ד דנגור וכל עניין אחר הנוגע לביטול המכירה. מקובלת עליי גם עמדת המדינה, שלפיה עולה צורך, נוכח הטענות שהועלו כמסגרת ההליכים המשפטיים, כי אותו נאמן יבחן האם ובאיזו מידה יש לייחס אחריות לנושאי משרה או גורמים אחרים הקשורים למבקשת או לאחרים ביחס להתנהלותם בעבר בנוגע לנכס ההקדש, ויגיש את המלצותיו לרשם ההקדשות, על מנת שישקול האם יש לנקוט פעולות כלשהן על בסיס ההמלצות כאמור. פסקי הדין הורו על מינוי נאמן, והסמיכו את רשם ההקדשות לנקוב בזהותו; לא ניתן, בהליך שלפניי, לתקוף פסק דין מפורש, ברור, חלוט וסופי (מה גם שהתקיפה לא באה כלל במסגרת העתירה עצמה, אלא רק במהלך הדיון ובהשלמת הדיון). רשם ההקדשות פעל בהתאם לפסקי הדין, ומינה את עו"ד נמרוד טפר כנאמן בהקדש. לא מצאתי כל פגם בכך. אעיר, למעלה מן הצורך, כי הן סעיף 17 והן סעיף 21 לחוק הנאמנות מקנים לבית המשפט המחוזי סמכות רחבה בכל הקשור למינוי נאמן וקביעת תנאים כפי שימצא לנכון; במקרה זה עשה בית המשפט המחוזי מרכז שימוש בסמכותו זו והטיל על רשם ההקדשות את בחירת זהות הנאמן בשל נסיבותיו הספציפיות של התיק ונוכח הסכסוכים הארוכים שהתגלעו בין הצדדים לו. קביעה זו אושרה, כאמור, ללא שום סייג, על-ידי בית המשפט העליון. לא השתכנעתי גם, כי מינוי מספר נאמנים, כפי שהציעו המבקשים, נחוץ בעת הזו. אבי זמיר 8. באשר לעתירה הנוספת, זו של קביעת הנהנית בהקדש - דומני כי עתירה זו באה טרם זמנה. גם רשם ההקדשות בדעה, שבכל מקרה אין לקבוע מסמרות עתה, כל עוד לא ערכו הנאמן ורשם ההקדשות את הבדיקות הנדרשות. לא מצאתי מקום ליתן "סעד זמני" בהקשר זה. מצופה מהנאמן ומרשם ההקדשות לפעול בנמרצות ולגבש עמדה בנושא בהקדם. העתירה נדחית אפוא. בנסיבות העניין יישא כל צד בהוצאותיו (לאור תוצאה זו לא נדרשה הכרעתי בבקשת עו"ד דנגור לצירופו כצד). נאמנות