במסגרת הגשת כתב האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, עולות מספר שאלות: ##(1)## מהי הגדרת "סיקור תקשורתי אוהד" ? ##(2)## האם "סיקור אוהד" יכול להיחשב "טובת הנאה" לעניין עבירת לקיחת שוחד ? ##(3)## האם ניתן להרשיע אדם גם בעבירות לקיחת שוחד וגם בעבירת מרמה והפרת אמונים ? ##(4)## מהי "היענות חריגה" ? ##האם יש הגדרה למונח "סיקור אוהד" ?## בית המשפט ציין בפסיקתו בסוגיית כי בהיות טובת הנאה של "סיקור תקשורתי אוהד" לא חומרית וקשה יותר למדידה ולהוכחה, ובהינתן העובדה שהיא עשויות להינתן גם בשל השקפת עולם של נותן טובת ההנאה, או תמיכה ציבורית או פוליטית בהתנהלות נבחר הציבור, ולא בהכרח מתוך טעמים אינטרסנטיים מושחתים ומשחיתים, ולאור חומרת העבירה והשלכותיה הקשות על המוכתמים בקלון של לקיחת שוחד, ובהתאם לעקרון החוקיות, מתחייבת זהירות בייחוס טובות הנאה מסוג זה כבסיס לעבירת שוחד. (ת"פ 17-02-12935 ישראל נ' שמעוני ואח'). ישנה גישה לפיה נדרשת הקפדה על מימוש תכלית החוק ועל האינטרסים הציבוריים שבבסיס האיסור בעבירת לקיחת שוחד, כך שבגדר "טובת הנאה אחרת" מהסוג האמור ייכללו רק טובות הנאה ברורות, גם אם לשון החוק מאפשרת לראות בפעולות נוספות, שמידת חומרתן פחותה, כ"טובת הנאה אחרת". ##האם טובת הנאה כגון "סיקור אוהד" שאינה חומרית ואינה ניתנת לכימות יכולה להוות "שוחד" ?## האם סיקור חיובי = שוחד ? בפסיקה הוכרו כטובות הנאה אסורות המבססות "מתת" בע"פ 04/8027 אלגריסי נ' מדינת ישראל, ע"פ 10-10-10836 אפל נ' מדינת ישראל (התחייבות לפרסום במקומון שהיה מזוהה עם העירייה והעומד בראשה). בגדר טובות הנאה אחרות ניתן למנות רשימה לא סגורה של פעולות, ובהן: ייעוץ והעמדת משאבים שתכליתם לקדם את מעמדו הציבורי של נבחר הציבור, לשפר את דימויו החיובי ולהגדיל את סיכויי בחירתו לכהונה נוספת, יח"צ, פרסום אוהד וחיובי, השתקת ביקורת ציבורית, צמצום פרסום חיובי על יריבים פוליטיים ופגיעה תקשורתית ביריבים. ##כיצד קובעים אם "סיקור אוהד" מהווה "טובת הנאה" לצורך הוכחת עבירת לקיחת שוחד ?## ישנם מספר מבחנים לפיהם ניתן להחליט האם עסקינן במעורבות באמצעי תקשורת (סיקור חיובי) שמהווה "טובת הנאה אחרת" לצורך עבירת לקיחת שוחד: ##(1)## יש לבחון אם כלי התקשורת מוחזק בידי גורם שיש לו אינטרסים חיצוניים - כלכליים בכלל ומול נבחר הציבור בפרט. ככל שקיימים אינטרסים עסקיים, וככל שאותם אינטרסים חיצוניים עומדים על הפרק או עתידים לעמוד על הפרק בזמן עתיד נראה לעין, במועד שלנבחר הציבור צפויה להיות השפעה עליהם, והם נדונים בין הצדדים במפורש או במשתמע, ואף במרומז בלבד, אזי האפשרות שההתערבות בפרסומים בכלי התקשורת היא חלק מטובת הנאה מושחתת, היא ממשית יותר, והבחינה צריכה להיות קפדנית יותר. ##(2) ##יש לבחון אם כלי התקשורת מחזיק באופן עקבי בעמדה ובהשקפת עולם כלשהי, אשר מתיישבת מבחינת האג'נדה שלו עם פרסומים הנוחים לנבחר הציבור, שאז הפרסומים האוהדים אינם קשורים בהכרח לקשר מול נבחר הציבור, או שמא הפרסומים ברוח האמורה נובעים רק מהקשר עם נבחר הציבור ו/או מבטאים שינוי בעמדה, שאז הקשר שלהם לטובת הנאה נפסדת הוא ברור יותר. ##(3) ## אם היוזמה למעורבות נבחר הציבור מגיעה מצד כלי התקשורת, בעקבות הנחייה כללית או ספציפית של בעליו, ואם ניתנת גישה למעורבות למקורביו של נבחר הציבור, בהתאם להנחיה מלמעלה, אזי היבטי טובת ההנאה הפסולה בהתנהלות הם ברורים ומובהקים יותר. ##(4)## מבחינת התוכן, יש לבחון אם ההתערבות בפרסומים היא בהקשרים פרסונליים, בנושאים אישיים, משפחתיים, יחצ"ניים, שהזיקה שלהם לתפקיד הציבורי של נבחר הציבור היא קלושה, אם בכלל, והתערבות בהם, המובילה לפרסום חיובי או חיובי יותר, נדמית כטובת הנאה ברורה. אפשרות אחרת היא שהתערבות נבחר הציבור היא בנושאי תפקידו ותפקודו, ובקשתו היא שתובא לידיעת הציבור פעילותו הציבורית, וזאת, מבלי להתערב באופן הבאת המידע, תוכנו וניסוחו, שאז גם אם אין הצדקה להתנהלות במסגרת יחסי מראיין -מרואיין או כלי תקשורת - מקור, יתכן שיש פחות הצדקה לערב בה את המשפט הפלילי. ##(5)## אם ההתערבות היא משני הסוגים - גם פרסונלית וגם בנושאים שקשורים לתפקיד, אזי גם פניות שכשלעצמן אינן בהכרח נגועות, צריכות להבחן ביתר קפדנות. ועוד בעניין תוכן ונושאי ההתערבות, יש לבחון אם ההתערבות מתבטאת בהגברת הפרסומים החיוביים לגבי נבחר הציבור ופעילותו, ו/או התערבות בצנזור ביקורת, ו/או התערבות במניעת פרסומים חיוביים לגבי יריבים ו/או התערבות בפרסומים ביקורתיים לגבי יריבים. מובן שככל שההתערבות היא בנושאים רבים יותר, האפשרות שמדובר בטובת הנאה אסורה היא וודאית יותר. ##(6)## מבחינת השפעה על הצורה והאופן של הפרסום, יש לבחון אם ההתערבות כוללת גם היבטי צורה, כגון התערבות בניסוח הכותרות, עמודי השער, תמונות, ומיקום ידיעות, התערבות שקשה מאד להסביר אותה במסגרת יחסים שגרתיים של כלי תקשורת אל מול נבחר ציבור. ככל שננקטים יותר אמצעי התערבות, וככל שיותר התערבויות הן פרסונליות, וככל שהתכנים עוסקים בנבחר הציבור וביריביו, וככל שהיוזמה למעורבות נבחר הציבור מגיעה גם מצד נבחר הציבור ומקורביו וגם מצד כלי התקשורת, בעקבות הנחייה של בעליו, אזי האפשרות שמדובר בהתנהלות לגיטימית מול כלי תקשורת היא קלושה. ##(7)## לאור הפרמטרים השונים, והעובדה שאין מדובר בטובת הנאה מספרית ומדידה, על פי רוב יהיה נכון יותר להכריע אם מדובר בהתנהלות פלילית או לא על סמך בחינה מתמשכת על פני פרק של זמן ומספר של פעולות ולא על סמך אירוע נקודתי או קצר במשכו, אלא אם מדובר באירוע נקודתי חריג ובוטה. ##(8) ## כפי שצוין לעיל, מדובר בטובת הנאה שהמרכיב הסובייקטיבי בה הוא בעל משמעות יתרה, ולפיכך, יש לבחון על פני רצף של זמן, ובמנותק מההתנהלות הפלילית הנטענת, באיזו מידה מייחס נבחר הציבור חשיבות לפרסומים על אודותיו בכלי התקשורת באופן כללי. ברי שככל שנושא זה חשוב יותר לנבחר הציבור, כך גם האפשרות שעבורו מדובר ב"טובת הנאה אחרת" המבססת "מתת", היא מובהקת יותר. ##מהי המסקנה הסופית ?## לפני שבוחנים את השאלה האם "סיקור אוהד" יכול להיחשב כשוחד, צריך לענות על השאלה האם מלכתחילה מדובר בנסיבות הדורשות החלה של המשפט הפלילי או בהתנהלות שלמשפט הפלילי כלל לא צריכה להיות דריסת רגל בו. בשל אופייה ומעמדה של התקשורת, נדרשת מחד גיסא, זהירות בייחוס פליליות להתנהגות שהתקשורת מעורבת בה, שכן טיפול בכלים הפליליים בנושאים הקשורים לתקשורת, עלול במקרים הלא מתאימים לגרור פגיעה בערכים של חופש העיתונות. מאידך גיסא, דרושה ההכרה שאי התערבות של המשפט הפלילי בהתנהלות שיש בה שימוש לרעה בפלטפורמה של כלי התקשורת, על הכוח הרב שהם אוצרים בחובם, למטרות אישיות שאין ביניהן לבין זכות הציבור לדעת, וביניהן לבין "החשיפה לאור השמש" דבר וחצי דבר, עלולה לאפשר לאלה שאינם חפצים בתקשורת פתוחה, ביקורתית, וחוקרת לכרסם בכוחה של התקשורת, באמינותה, תקפותה ובהצדקה למעמדה הייחודי במשטר דמוקרטי, ובד בבד לבצע עבירה חמורה של לקיחת שוחד מבלי לתת את הדין על כך. קיימים, אם כן, אינטרסים שונים, המושכים לכיוונים שונים, ויש לאתר את נקודת האיזון הראויה בהקשרם בכל תיק ותיק. ##האם אפשר להרשיע גם בעבירות לקיחת שוחד וגם בעבירת מרמה והפרת אמונים ?## בת"פ (מחוזי-ירושלים) 2062/06 מדינת ישראל נ' בניזרי, נפסק באשר לאפשרות להרשיע גם בעבירות לקיחת שוחד וגם בעבירת מרמה והפרת אמונים - כי עובד ציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, מפר בעצם מעשה זה את חובת נאמנותו כלפי הציבור, וגם לעניין הפרה זו של חובת הנאמנות, כמו לעניין השוחד, אין נפקא מינה, בדרך כלל, אם סטה עובד הציבור מן השורה בעשותו את הפעולה שעבורה לקח שוחד. לפיכך, נקבע כי אין להאשים ולהרשיע עובד ציבור גם בלקיחת שוחד וגם בהפרת אמון הציבור, משום שהפרת חובת הנאמנות מובלעת ונכללת בתוך עבירת השוחד (ע"פ 511/73 יעקב יחזקאל נ' מדינת ישראל). במה דברים אמורים? מדובר למעשה בהרשעה בשתי העבירות בגין אותו מעשה עצמו. ##עם זאת, חשוב לציין כי משהאישומים בעבירות מבוססים על מסכת עובדתית שונה אין תחולה להלכה זו. ## קביעה הפוכה תביא למצב בו עובד הציבור הלוקח שוחד מחסן עצמו מפני כל הרשעה עתידית בגין מעשים שיעשה תמורת השוחד, רק מפני שאלה נעשו תמורת השוחד שקיבל. כמובן שלא ניתן לקבל זאת" (סעיף 299 לפסק הדין. ניתן ביום 1.4.08). ##מהי "היענות חריגה" ?## מהי היענות חריגה ? במסגרת כתב האישום נטען כי המתת שניתנה ושנלקחה בעד פעולות הקשורות לתפקידו הציבורי של ראש הממשלה - היענות חריגה לדרישות בקשר לפרסומים באתר אינטרנט. נטען כי ראש הממשלה ידע כי מידת ההתגייסות וההיענות לדרישותיו היתה חריגה,משמעותית ונרחבת, וכי היא ניתנה לו בעד ביצוע פעולות הקשורות בתפקידו הציבורי. עוד נטען כי בני הזוג אלוביץ' עשו זאת כחלק ממערכת יחסים הדדית של "תן וקח" שנרקמה ביניהם ומתוך ציפייה והבנה הדדית כי נוכח מעמדו הציבורי הרם של ראש הממשלה וסמכויותיו ובהמשך גם כשר התקשורת, יוכל לקדם בתמורה להיענות נרחבת זו עניינים הקשורים לעסקיו של הנאשם אלוביץ', ולקבל החלטות שייטיבו עמו בנושאים בעלי חשיבות מכרעת עבור בני הזוג אלוביץ' ועבור החברות והעסקים שבשליטת אלוביץ', שהיו באותה העת על הפרק, כפי שאכן אירע בפועל. לכתב האישום צורף נספח המכיל דוגמאות הממחישות את דרישות ראש הממשלה להתערבות בפרסומים באתר האינטרנט ואת אופן ההיענות החריגה להן. נטען כי הקשר הנ"ל התבטא בדפוס שיטתי ומתמשך של העברת דרישות להתערבות בפרסומים ובהענקת מתת מצד בני הזוג אלוביץ' בדמות היענות חריגה לדרישות אלה. שאלות משפטיותשוחד