פסק בעקבות בדיקת פוליגרף שבוצעה על פי הסדר דיוני שנעשה בין הצדדים

פסק הדין קמא ניתן בעקבות בדיקת פוליגרף שבוצעה על פי הסדר דיוני שנעשה בין הצדדים ב. ההסדר הדיוני 2. ההליך בבית משפט קמא נפתח בתביעה שהוגשה מטעם המשיב. בתביעתו טען המשיב, כי הלווה למערער סכומי כסף שונים, אך אלה לא הוחזרו לו על ידי המערער. לטענת המשיב, סכומי הקרן שלא הוחזרו הגיעו כדי הסך 30,000 ₪, וביום הגשת התביעה הגיעו כדי סכום משוערך של 34,400 ₪. 3. המערער הכחיש את תביעת המשיב, ובתאריך 28.10.2012 החל בית משפט קמא בשמיעת הראיות, ושמע עדויותיהם של מספר עדים. המערער לא היה מיוצג על ידי עורך דין באותה ישיבה, ולא חקר את העדים כראוי, ונראה כי מטעם זה, מצא בית המשפט להציג לעדים שאלות רבות, ולמעשה אף לחקור אותם בעצמו. 4. בתום עדותו של מר ששון רחמני, הוא אביו של המערער, הגיעו הצדדים להסדר דיוני, אשר נרשם בפרוטוקול בית המשפט כדלקמן: "הצדדים: בשלב זה אנחנו מודיעים לבית המשפט כי אנו מסכימים לפנות לבדיקת פוליגרף אשר תוצאותיה, ככל שיהיו חד משמעיות, יהיו מכריעות כראיה יחידה ומכריעה בתיק. כך שאם מתברר מבדיקת הפוליגרף שאחד הצדדים דובר אמת והצד השני דובר שקר- עמדתו של הצד דובר אמת תתקבל וינתן פסק דין בהתאם. ככל שלא תהיה תשובה חד-משמעית ימשך בירור התיק. מוסכם שהשאלות אשר בודק הפוליגרף יתבקש לתת חוות דעת בעניינם הוא: האם ששון רחמני שילם לאריה מעלומי את הסכומים כאמור בסעיפים 6-9 לכתב התביעה. מוסכם שצד שלא ישתף פעולה עם בדיקת הפוליגרף או לא יתייצב לבדיקה או יכשיל את הבדיקה בכל דרך שהיא יחשב הדבר כאילו נכשל בבדיקה ועמדתו בהליכים תידחה וינתן פסק דין לטובת הצד השני. עלות הפוליגרף תהיה בחלקים שווים. בדיקת הפוליגרף תעשה במכון אשר יקבע ע"י בית המשפט." 5. בעקבות ההסדר הדיוני מינה בית המשפט את "א.י.ל. מכון לפוליגרף", בהנהלת מר יגאל לב, לבצע את הבדיקה. בתאריך 4.11.2012 הגיש המערער בקשה לבית משפט קמא, ובה עתר לביטול ההסדר הדיוני שנעשה, בנימוק כי הסכמתו להסדר ניתנה שלא מדעת "ובכל מקרה בחוסר הבנה ותוך פגם ברצון, וזאת, בין היתר, בגין העדר יצוג משפטי". בתאריך 10.12.2012 דחה בית משפט קמא את בקשת המערער, ונתן למערער אורכה לקיים את חלקו על פי ההסדר עד לתאריך 31.12.2012. ג. בדיקת הפוליגרף 6. על האופן בו בוצעה בדיקת הפוליגרף ניתן ללמוד מתוך דו"ח הבדיקה, הנושא תאריך 30.12.2012. 7. אביו של המשיב, מר ששון רחמני, נבדק במכון "א.י.ל." בתאריך 6.11.2012, והוצגו לו השאלות הבאות: (א) האם אתה העברת כ- 30,000 ₪ במצטבר לאריה מעלומי בצורה כלשהי. על שאלה זו השיב מר רחמני בחיוב, וממצאי הבדיקה הצביעו על "מגמה לאמירת שקר". (ב) האם דרישתך לכספים ממר מעלומי אריה לפי כתב התביעה בסעיפים 6 - 9 נכונים? על שאלה זו השיב מר רחמני בחיוב, וממצאי הבדיקה הצביעו על אמירת אמת. (ג) האם למעט 600 ₪ קיבלת את הכספים ממר אריה מעלומי בחזרה לאחר נתינתם? על שאלה זו השיב מר רחמני בשלילה, וממצאי הבדיקה הצביעו על "מגמה לאמירת אמת". ואולם, בדו"ח הבדיקה צוין כי מר רחמני דיווח לבודק על "אי נוחות". הבודק עצמו ציין בדו"ח הבדיקה, כי "מאחר ונמצאו סתירות בממצאים", הגיע למסקנה שמדובר ב"סימני מוטרדות". על כן הזמין את מר רחמני לבדיקה נוספת, שנעשתה למחרת היום, בתאריך 7.11.2012. 8. בבדיקה השניה שנעשתה למר רחמני, הוצגו לו השאלות הבאות: (א) האם העברת לאריה מעלומי 30,000 ₪ במצטבר בדרכים שונות? מר רחמני השיב לשאלה זו בחיוב, וממצאי הבדיקה הצביעו על "מגמה לאמירת אמת". (ב) האם אריה מעלומי החזיר לך חלק מהכספים מעבר ל- 600 ₪? מר רחמני השיב לשאלה זו בשלילה, וממצאי הבדיקה הצביעו על אמירת אמת. (ג) האם אריה מעלומי החזיר לך כספים שווי ערך לכספים שנתת לו בדרכים עקיפות? מר רחמני השיב לשאלה זו בשלילה, וממצאי הבדיקה הצביעו על אמירת אמת. 9. המערער עצמו נבדק בתאריך 25.12.2012, וטען כי הוא סובל מבעיות ברגליו. חרף הבטחתו להצטייד במסמך רפואי, התייצב לבדיקה ללא מסמך שכזה. נוכח סד הזמנים שקבע בית המשפט, החליט הבודק לבצע את הבדיקה למרות העדר המסמך הרפואי. במהלך הבדיקה הוצגו למערער השאלות הבאות: (א) האם קיבלת מששון רחמני כספים חוץ מהעברה בדואר בסך 1,500 ₪? המערער השיב על שאלה זו בשלילה, וממצאי הבדיקה הצביעו על "מגמה לאמירת שקר". (ב) האם קיבלת מששון רחמני כ- 30,000 ₪ בדרכים שונות? המערער השיב לשאלה זו בשלילה, וממצאי הבדיקה הצביעו על אמירת שקר. 10. על רקע הדברים שלעיל, סיכם הבודק את ממצאי הבדיקה, וקבע, כי "על פי ממצאי הבדיקה והתגובות הפזיולוגיות של הנבדקים, עולה כי מר רחמני ששון דובר אמת ואילו מר מעלומי אריה דובר שקר". 11. בית המשפט הורה להעביר העתקים מדו"ח הבודק לצדדים, ובתאריך 5.2.2013, נתן פסק דין כדלקמן: "על פי הסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של החלטה (מיום 28/10/12), דינו של תיק זה להיות מוכרע על פי תוצאות בדיקת פוליגרף, כראיה מכרעת, אם תוצאותיה יהיו חד משמעיות. ביום 30/12/12 התקבלה חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט אשר ערך את בדיקת הפוליגרף כאמור בהסכמת הצדדים. על פי סיכום תוצאות הבדיקה, באופן חד משמעי, העד מטעם התובע דובר אמת ואילו הנתבע דובר שקר. אשר על כן, אני מקבל את התביעה, ומחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 34,400 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (11/12/11) ועד התשלום בפועל. בנוסף, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסכום כולל של 3,500 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ + מע"מ. ההוצאות ושכר הטרחה ישולמו בתוך 30 יום מהיום אחרת יתווספו להם הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום בפועל." על פסק דין זה הוגש הערעור שלפני. ד. טענות הצדדים בערעור 12. המערער טוען כי לא הבין את מהות ההסדר הדיוני שנעשה בין כתלי בית המשפט, ולא הבין את משמעותו, שכן לא היה מיוצג. לטענתו ההסדר נכפה עליו, ורק לאחר הדיון, כשפנה לקבל יעוץ משפטי, הבין את משמעות הדברים ועל כן הגיש לבית המשפט בקשה לבטל את ההסדר הדיוני. עוד מוסיף המערער וטוען, כי תוצאות הבדיקה לא היו חד- משמעיות, ועל כן, אף אם לא תתקבל טענתו על פגם ברצונו, לא היה מקום ליתן פסק דין בהסתמך על תוצאות הבדיקה, והיה על בית המשפט לקבוע את המשפט להמשך שמיעת הראיות. 13. לעומת טענות המערער, טען בא כוח המשיב, כי אין להתערב בפסק הדין, שכן המערער הבין הבן היטב את משמעות ההסדר הדיוני, ותוצאות הבדיקה הצביעו באופן חד משמעי על כך שהמשיב דובר אמת והמערער דובר שקר. בא כוח המשיב הוסיף וטען, כי המערער לא טען בתוצאות בדיקת הפוליגרף לאחר שקיבל העתק מדו"ח הבדיקה, ועל כן אין מקום לאפשר לו לעשות זאת במסגרת הערעור. ה. דיון 14. ככל שהדברים נוגעים לטענות המערער, כי לא הבין כראוי את ההסדר הדיוני ואת משמעותו, אין לי אלא להפנות להחלטת בית משפט קמא מתאריך 10.12.2012, בה נדחתה בקשת המערער לבטל את ההסדר הדיוני. החלטת בית משפט קמא בעניין זה הייתה ברורה, מפורשת ובלתי משתמעת לשני פנים, ועולה ממנה, כי בעת שהצדדים הגיעו להסדר הדיוני, בין כתלי בית המשפט, המערער ידע והבין היטב את משמעות ההסדר. אין כל ספק שהתרשמותו הבלתי אמצעית של בית משפט קמא, כי המערער הבין את משמעות ההסדר, גוברת על כל טענה הבאה מצד המערער בעניין זה. על כן, הנני דוחה טענות המערער, כי לא הבין את מהות ההסדר ואת משמעותו. 15. בהסדר הדיוני, כפי שנרשם בפרוטוקול הדיון, נקבע, שתוצאות הפוליגרף תהיינה מכריעות כראיה יחידה ומכריעה, רק ככל שהן תהיינה חד משמעיות. עוד נקבע, שככל שהתוצאות לא תהיינה חד משמעיות, כי אז "ימשך ברור התיק". 16. מר רחמני, להבדיל מהמערער נבדק פעמיים. אם להסתמך על תוצאות הבדיקה הראשונה, כי אז אלה אינן תוצאות חד משמעיות. הבודק תלה תוצאות אלה ב"סימני מוטרדות", ועל כן זימן את המשיב לבדיקה נוספת. בדו"ח הבדיקה אין התייחסות של הבודק לקיומה של אפשרות, שתוצאות הבדיקה השניה שבוצעה למר רחמני, כבר "זוהמו" על ידי תוצאות הבדיקה הראשונה. ואולם, ברור הדבר, שלעומת הבדיקה הראשונה, תוצאות הבדיקה השניה משפרות את מצבו של המשיב, ומעמידות את גרסתו של מר רחמני כאילו היא גרסת אמת, מה שלא ניתן היה לומר על גרסה זו לאור תוצאות הבדיקה הראשונה. במצב דברים שכזה, כאשר יש בפנינו תוצאות סותרות ביחס לגרסתו של מר רחמני, אין לדעתי מקום לקבוע, שתוצאות בדיקתו הן חד משמעיות. 17. המערער, שהתלונן על "בעיית התניידות ברגליו", התבקש להמציא לבודק אישור רפואי. המערער לא המציא אישור שכזה, וברור שבמקרה שכזה, תוצאות המחדל תרבצנה לפתחו של המערער. הנני מניח, שבודק הפוליגרף ביקש אישור רפואי כדי ללמוד ממנו, האם מצבו הבריאותי של המערער עלול להשפיע על תוצאות הבדיקה. חרף העדר האישור, הבודק החליט לבצע את הבדיקה, ומכאן מתבקשת המסקנה, שקיימת אפשרות, שתוצאות הבדיקה הן תוצאות מוטות ושגויות, בשל מצבו הבריאותי של המערער, שבהעדר אישור רפואי כלל לא נתברר. זאת ועוד, בה בשעה שלמר רחמני ניתנה הזדמנות שניה להיבדק בשל "סימני מוטרדות", למערער לא ניתנה הזדמנות נוספת להיבדק בשל "בעיית התניידות ברגליו". כשלעצמי, הנני סבור, שלבודק הפוליגרף לא הייתה סמכות לזמן את מר רחמני לבדיקה נוספת לאחר הבדיקה הראשונה. על הבודק הוטל לבצע בדיקה, ומשביצע אותה היה עליו להעביר את תוצאותיה לבית המשפט, בצירוף חוות דעתו, כי הוא סבור שקיימים "סימני מוטרדות". עם זאת, אם אניח שהבודק היה מוסמך לזמן את מר רחמני לבדיקה נוספת, כי אז היה מקום שינהג באותה מידה עם המערער, אשר התייצב לבדיקתו והתלונן על "בעיית התניידות ברגליו", ולא הצטייד באישור הרפואי כפי שהתבקש. 18. סופו של דבר הוא, שהנני סבור, שלאור האופן בו בוצעה בדיקת הפוליגרף, לא ניתן לומר עליה שתוצאתה היא חד משמעית. הספקות עליהן הצבעתי לעיל, מטילים ספק ניכר בחד המשמעיות של תוצאות הבדיקה. כיוון שתוצאות הבדיקה אינן חד משמעיות, כי אז על פי ההסדר הדיוני, לא היה המשיב זכאי לקבל פסק דין, ועל בית משפט קמא היה להמשיך בבירור התיק. 19. הפועל היוצא מהאמור לעיל הוא, שיש לבטל את פסק הדין, ולהשיב את הדיון לשולחנו של בית משפט קמא, על מנת שימשיך בבירור טענות הצדדים מהנקודה אליה הגיע. ו. העברת הדיון למותב אחר 20. המערער עתר לכך, שאם יתקבל ערעורו, יועבר המשך הדיון למותב אחר. לא מצאתי מקום להיעתר לעתירה זו. אם סבור המערער שקיימות נסיבות המצדיקות פסילת השופט הדן בעניינו, עליו לבקש זאת מהשופט עצמו. ז. סוף דבר 21. אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן: (א) הנני מקבל את הערעור, והנני מבטל את פסק הדין שניתן בתאריך 5.2.2013. (ב) התיק יוחזר לשולחנו של בית משפט קמא, על מנת שימשיך לדון בתביעת המשיב מהנקודה בה נפסק הדיון. (ג) הנני מחייב את המשיב לשלם למערער הוצאות הערעור בסך 2,000 ₪. (ד) העירבון שהופקד על ידי המערער להבטחת הוצאות הערעור, יוחזר למערער. פוליגרף (מכונת אמת)הסדר דיוני