לא ציינה על גבי אריזת המוצר כי המוצר מכיל בשר כבש ולא ציינה את אחוז רכיב בשר הכבש מכלל הרכיבים. זאת בניגוד לתקן 1145 שהוא תקן רשמי מחייב (להלן: "התקן"). בדיון שהתקיים לפניי ביום 15.9.13 ציין ב"כ המשיבה כי המוצר אינו קיים עוד וכי ככל שהמשיבה תייצרו שוב היא מתחייבת לעמוד בתנאים הקבועים בתקן (פר' עמ' 1 ש' 22-17). על כן ונוכח המלצת בית המשפט, הסכימו הצדדים שהמבקש יסתלק מבקשת האישור ושהצדדים יטענו לעניין הגמול ושכר הטרחה. המבקש תמך את בקשת ההסתלקות בתצהיר בו הצהיר כי הוא מבקש להסתלק מבקשת האישור ומתביעתו והאישית הואיל ובדיון שהתקיים ביום 15.9.13 הודיעה המשיבה "כי הפסיקה את הייצור של המוצר נשוא כתב התביעה הייצוגית ולאור המלצת בית המשפט שניתנה בדיון" (סעיף 2 בתצהיר המבקש). המבקש ובא כוחו הצהירו גם שלא קיבלו טובת הנאה כלשהי, במישרין או בעקיפין, בקשר להסתלקות המבקש מההליכים דנא. המשיבה מסכימה לבקשת ההסתלקות. תמצית טענות המבקש לעניין פסיקת גמול ושכר טרחה - אין בעובדה שהוגשו תובענות אחרות בקשר לתקן בבתי משפט שונים כדי להעלות או להוריד, שכן בענייננו מדובר במבקש שנגרמה לו עגמת נפש; אין חולק שהייתה חריגה מהתקן. החוק נועד מעצם טיבו להגן גם על אינטרסים מינוריים ביותר של הציבור וגם במקרים בהם הפגיעה היא מזערית ומסתכמת בשקל אחד או שניים; צרכן שקונה מוצר בסופרמרקט לא בהכרח קורא את האותיות הקטנות במעמד הרכישה והוא מניח שהכיתוב "קבב כבש" משמעו שמדובר בקבב שעשוי מבשר כבש. מסתבר שהקבב עשוי מבשר בקר. אם היה כתוב שהקבב הוא בטעם כבש אז החזות של המוצר הייתה משתנה; עגמת הנפש שנגרמה למבקש נובעת מהגילוי שמדובר בבשר בקר ולא בבשר כבש וכן מהעובדה שהמוצר אינו עומד בתקן ואין פירוט בדבר אחוזי שומן הכבש שבמוצר; המבקש הרוכש את המוצר אינו אמור לבדוק מה מחיר הכבש ומחיר הבקר כך שאין בעובדה שמחיר המוצר 10 ₪ כדי להעלות או להוריד. תמצית טענות המשיבה לעניין פסיקת גמול ושכר טרחה - בנספח 3 לתצהיר המבקש חשבונית) עולה כי המבקש רכש בנוסף לקבב הכבש מוצר נוסף - קבבוני פרמיום ב-34 ₪. משמע, המבקש ידע היטב את ההבדלים בין המוצר נושא התובענה לבין מוצרים אחרים ולכן טענות ההטעיה או עוגמת הנפש שבתביעתו האישית מוטלות בספק רב. העובדה שהמבקש לא ציין את הרכישה הנוספת מהווה גם חוסר תום לב מצד המבקש; סוגיית הפיצוי בגין עוגמת נפש, שהוא הסעד העיקרי שנתבע, טרם הוכרעה בפסיקה; אילו היה המבקש מעיין באריזה היה נוכח שהמוצר אינו מכיל בשר כבש. כפי שפורט בתצהיר מטעם המשיבה, לא ניתן לייצר מוצר של קבב המכיל באופן דומיננטי בשר כבש; המשיבה היא חברה קטנה המעסיקה פחות מ-20 עובדים. המשיבה מוכרת מוצרים בהיקף קטן והמוצר נושא התובענה הוא מוצר זניח מהיקף עסקיה; המשיבה הפסיקה את ייצור המוצר בעקבות בקשת האישור כדי למנוע הישנותם של מקרים דומים; מדובר בתקן חדש משנת 2010, מתוך תקנים רבים שקיימים, ונדרש זמן ליישומו. הוגשו תובענות דומות רבות. כך שהאשם, ככל שקיים הוא נמוך; נוכח האמור לעיל, ישנה סבירות גדולה שבקשת האישור לא הייתה מאושרת וכי אף הייתה מאושרת ספק אם התובע היה מצליח להוכיח קיומו של נזק. לאחר שעיינתי בבקשת האישור ובתביעה האישית של המבקש ובתגובת המשיבה, שמעתי את טענות הצדדים בדיון שהתקיים לפני ביום 15.9.13 ולנוכח הצהרת המבקש בתצהירו והודעת המשיבה לפיה היא הפסיקה לייצר את המוצר וכן כי ככל שתחדש ייצורו היא תפעל בהתאם לתקן - אני מאשרת את ההסתלקות. בנסיבות העניין כפי שפורטו לעיל לא ראיתי מקום ליתן הוראות לפי סעיף 16(ד)(1) לחוק. אשר לפסיקת גמול ושכר טרחה - כידוע, סעיף 16 בחוק קובע כי מבקש ובא כוחו לא יקבלו טובת הנאה אלא באישור בית המשפט. בת"צ (מח'-מרכז) 4742-06-11 מוושר נ' עיריית רמלה (19.2.12) בחנתי את השאלה האם רשאי בית המשפט לפסוק גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוח המייצג כשההליך מסתיים בהסתלקות וקבעתי, ש"נראה כי נוכח הוראות החוק שהובאו לעיל, רשאי בית המשפט לאשר גמול לתובע המייצג מטעמים מיוחדים שיירשמו וכן רשאי הוא לאשר לפי שיקול דעתו שכר טרחה לבא כוח המייצג, במסגרת אישור בקשת הסתלקות, בהתחשב בשיקולים המפורטים בסעיפים 22(ב) ו-23(ב) לפסיקת גמול ושכר טרחה" (שם בפסקה 18). (באותו מקרה הפניתי גם לעע"מ 2395/07 אכדיה סופטוורסיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל - מנהל המכס ומס בולים (27.12.10), שם נדרשה כב' השופטת פרוקצ'יה לשאלה אם במקרים החריגים ניתן לפסוק גם שכר טרחה לבא כח מייצג למרות שבקשת האישור לא התקבלה או לא הוכרעה לטובת הקבוצה וקבעה שהדבר אפשרי במקרים מיוחדים לרבות במקרה של הסתלקות, בהתחשב בשיקולים המפורטים בסעיפים 22(ב) ו-23(ב) לפסיקת גמול ושכר טרחה). בענייננו, המשיבה מודה שלא מילאה אחר הוראות התקן, נראה לי כי אין בעובדה שמדובר ב"תקן חדש" כדי להוות הגנה מפני הפרתו. כמו כן מהאריזה שצורפה לבקשת האישור, עולה לכאורה כי אכן הרשום עליה יש בו כדי להטעות את הצרכן. נוכח השלב המקדמי של ההליך, לא מצאתי כי לכאורה אין עילת תביעה אישית למבקש. אשר לנזק, המבקש לא ביסס את אומדן הנזק על חוות דעת או על נתונים לעניין תפוצת המוצר והיקף הקבוצה. המשיבה בתגובתה טענה שהמוצר נמכר בהיקפים קטנים מאד נמוכים משמעותית מהערכת המבקש ותמכה טענתה בתצהיר. המשיבה גם טענה כי היה מקום להגיש את התובענה לבית משפט השלום. לאור האמור עד כאן נראה כי התובענה הייצוגית הביאה להסרת המוצר נושא הדיון מהמדפים, ובהתאמה להפסקת ההפרה של התקן ושל ההטעיה הנטענת. בכך קידם המבקש את מטרות החוק כפי שמנויות בסעיף 1 בחוק. בנסיבות אלה אני סבורה שיש לפסוק למבקש גמול ושיש לפסוק שכר טרחה לבא כוחו. בהתחשב בכל הנסיבות שפורטו לעיל אני פוסקת למבקש גמול בסכום של 3,000 ש"ח ושכר טרחה לבא כוח המבקש בסכום של 18,000 (כולל מע"מ). הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נמחקת. תביעתו האישית של המבקש נמחקת אף היא. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. בעלי חייםכבשיםבשרתביעה ייצוגיתמוצרענף הבקר